מזל טוב, ירושלים ||| "שתקבלי הרבה מתנות ושתלא תפריעי במנוחה"

300px-Hartmann-schedel_DESTRVCCIO-IHEROSOLIME_1493בלי שנערכתי לזה פתאום התגלה לי שהיום הוא "יום ירושלים".
יש לי הרבה סימפטיה לעיר הזאת, ובעיקר לכמה אנשים בעיר, ובעיקר-בעיקר לילדה אחת מסוימת (שהיא כבר לגמרי לא ילדה). ארבע שנים מחיי ביליתי בירושלים, ויותר מכך בנסיעות לירושלים וממנה. לכן זה הפתיע אותי שלא זכרתי את היומולדת שלה. ועכשיו כבר מאוחר בבוקר (5:45) ואין זמן לפוסט של ממש. אבל במעבר על "עיתונות הבוקר" ברשת גיליתי ידיעה ב"ישראל היום" האומרת שח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) מציע שמהשנה הבאה יוכר יום ירושלים כיום שבתון לאומי. אין לי שום התנגדות, שבתון זה תמיד דבר טוב, ולא יהיה כל-כך רע אם גם תל-אביב וחיפה יקבלו יום משלהן (ואפילו באר-שבע – בירת הנגב!).

כמחווה ויזואלית ל"יום ירושלים" החלטתי לשים (שוב) את הגלויה הישנה שלי מסדרת "ערים בארצנו" שהופיעה בפוסט הראשון(!) של קווים ונקודות. אני יודע שאני ממחזר, אבל אין מתאימה ממנה להמחיש את תחושת הכבוד והיראה שחש בן שפלת-החוף-הדרומית כלפי עיר הבירה המקודשת לשלושת הדתות (כפי שהזכיר לנו רק אתמול הכס הקדוש). העיר שחוברה-לה-יחדיו מאחורי כמה חומות של תקווה (הלוואי). ועם כמה שערים של אריות, פרחים (ואשפתות). לכבוד החגיגות הוספתי גם כמה סרטים וחרוזים צבעוניים. שיהיה שמח.

מתחת לכל החומות הוספתי את התור לאוטובוס בתחנה הישנה של אגד בירושלים, מקום שהיה גם הוא מקודש לכמה נוסעים שנסעו אל העיר וממנה, פעמיים בשבוע, בזמנים שהיום אפשר להתגעגע אליהם.

jerusalem 2014

תור לאוטובוס

הפתיע אותי מאוד הסיפור ב"ישראל היום" המדווח ש"היום ייחנך בכנסת החדר ששימש את הממשלה בראשות לוי אשכול, כשהחליטה ערב מלחמת ששת הימים ב־1967 לצאת למלחמה לאיחוד ירושלים. החדר התגלה באקראי לאחר שאחרון משתתפי הישיבה יחיאל קדישאי, שהיה עוזרו של מנחם בגין והלך לעולמו לפני חודשים אחדים, אמר בראיון לתקשורת כי 'את ההחלטה לשחרור ירושלים קיבלה הממשלה בבניין הכנסת'".

מלחמת ששת הימים במיק ואיזיאם זכרוני רב-השנים אינו מטעה אותי, אני זוכר את הסיפור קצת אחרת: במלחמת ששת הימים איימו עלינו אויבינו לכלותנו, וסגרו את מיצרי טיראן, והירדנים טעו לחשוב שיוכלו לנו, והתחילו להפגיז אותנו. ורק אז, בלית ברירה יצאנו למלחמת-אין-ברירה להשיב להם כגמולם. ולא סתם החלטנו: "לשחרר את ירושלים". אבל אז הייתי נער, אז יכול להיות (כרגיל) שאני טועה. אצלנו בחדר-המלחמה בכפר, ישבו אז המא"ז ב' והקשר א' בבונקר הפיקוד שליד המזכירות ולא "החליטו לשחרר את עזה". אבל זה הכל היסטוריה ישנה.
בואו נעלה את ירושלים, לפחות ביום החג, על ראש שמחתנו, ונאמר לה כמו שהיינו תמיד אומרים ביומולדת בגן: "שתקבלי הרבה מתנות, ושלא תפריעי במנוחה". מזל טוב לירושלים וגם לכל הירושלמים.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם. קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, צבא וביטחון, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מזל טוב, ירושלים ||| "שתקבלי הרבה מתנות ושתלא תפריעי במנוחה"

  1. ארנון אבני הגיב:

    שלא תפריע, זה כבר מאוחר. מהמגלומניה של קלטראווה, הדסה והולילנד כבר לא ניפרד. נסתפק בגזענות שמנקה כל כתם ומטהרת כל שרץ ואולי נזכה לראות בימינו את קימום בית מקדשנו – בית ראש הממשלה הווגינאלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s