ראשינו עטורים ||| קיצור תולדות ההתיישבות בארץ-ישראל

ו - סיפורי התנךזה תקציר האירועים כפי שקרו וכפי שאני זוכר (תקנו אותי אם אני טועה – לצערי לא הייתי נוכח אישית בחלק גדול מהאירועים המתוארים): אברהם הגיע לארץ מחרן והוליד את יצחק (וגם את ישמעאל), ויצחק הוליד את יעקב (וגם את עשו), ויעקב הוליד את שנים-עשר השבטים (פרטים באילן היוחסין שעשו כשמלאו לסבא-יעקב 80). ואז ירדנו למצרים (והיינו מהגרי עבודה). והתעללו בנו שם לא מעט, אז החזרנו להם בעשר מכות (פסח), והלכנו במדבר ארבעים שנה, ומשה קיבל בשבילנו את התורה (שבועות), וחזרנו לארצנו פעם ראשונה (יהושע), והקמנו את מלכות בית דוד (שרב-סבתא שלו בכלל הייתה מואביה) ובנינו את בית המקדש הראשון (שלמה המלך). ואז הופרדנו מארצנו פעם שנייה וגורשנו לבבל. שם ישבנו על הנהרות ובכינו (בזוכרנו את ציון). ואז חזרנו פעם שנייה (או שלישית, אם סופרים את אברהם) ובנינו את בית המקדש השני (זרובבל והורדוס) ונלחמנו ביוונים וקרה לנו נס (חנוכה) וגורשנו פעם שנייה (או שלישית) על ידי הרומאים. וגם הפרסים עוד הציקו לנו בדרך לא מעט (פורים). וחיכינו אלפיים שנה בגלויות-ישראל – מתימן ועיראק ומרוקו ועד ליטא ואשכנז ואמריקע, ומהודו (קוצ'ין) ועד כוש (אתיופיה).

ויהיאחרי הדברים האלה חזרנו ארצה בפעם השלישית (או הרביעית) עם ראשית הציונות, והקמנו ערים חדשות (תל-אביב ודימונה) ומושבים (נהלל ושוקדה) וקיבוצים (דגניה ובארי). וזרענו שדות ונטענו מטעים. והקמנו את תנובה כדי לשווק את כל התוצרת הרבה של שבעת המינים (ועוד מאתיים נוספים) שנתברכה בהם ארצנו. ואת הפרי הטוב קטפנו במו ידינו וגם מיינו בסככת המיון שהפכה לאולם-התעמלות שהפך לחדרי-טיפולים-אלטרנטיביים. והדפסנו תוויות לארגזי הפרי של תנובה. ואז סגרנו את המטעים "כי הם לא היו רנטביליים", והפסקנו להדפיס תוויות-פרי, כי לא היה בהן צורך. ומכרנו את תנובה לסינים.

דליי מישמש  סככת המיון 2

מטעים ותווית

סככת המיון

פירות שער הנגבולמרות כל זאת – אנו חוגגים היום ברוב עם את חג הביכורים, וסלינו (עדיין) על כתפינו, וראשינו (עוד) עטורים. חג שמח לכל בית ישראל, לאנשי ההתיישבות וגם לאורחים.

* הערת המלבה"ד: כל הדברים שנכתבו כאן, נכתבו על דעת המחבר בלבד, והם פרי דמיונו. כל קשר לדמויות אמיתיות הינו מקרי בלבד, ואין המערכת אחראית לשיבושים ותיאורים בלתי מהימנים מבחינת המסורת ומזווית היסטורית.

איורי תוויות הפרי מאוסף ארכיון דפוס בארי. האותיות הפותחות (איניציאליים) מתוך סיפורי התנ"ך בצבעים, הוצאת סאן, ניו יורק 1956. איורים: נ. דיופורט.
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, חגים ומועדים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ראשינו עטורים ||| קיצור תולדות ההתיישבות בארץ-ישראל

  1. סמדר הגיב:

    איבדתי אותך איפשהו בין זרובבל להורדוס (אני מתקשה לעקוב בלי תרשים גנאולוגי מיי-הריטג'י מסודר, או לפחות אילן יוחסין במבנה html'י עריך).
    אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. פה, בסככת המיון, בתקופת אברהם אבינו, או מי שלא היה מרכז המטעים אז…
    והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי.
    אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר – אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר.
    יכול להיות שזה נגמר?

    • igalz הגיב:

      זה באמת מסובך מאוד, ואני לא יודע אם ג'ני כבר עשו את זה. אבל חוץ מהשושלת מתרח ועד שלמה המלך (וגם אדוניה ואבשלום ואחרים) שקישור אליה מופיע בפוסט. מצאתי גם את כל שושלת בית חשמונאיממתתיהו ועד אגריפס השני, בן נינו של הורדוס (בנו של אנטיפטרוס). אז נותר להשלים רק את הקטע בין שלמה המלך למתתיהו החשמונאי. בעיה קטנה מאוד. בקרוב בטח אמצא במיי-הריטג' ואמהר לדווח לכל הסקרנים שצובאים על חלונות הבלוג בחוסר סבלנות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s