הקישוטים מאת המחבר ||| לוין קיפניס הוא לא רק "גינה-לי" ו"סלינו על כתפינו" ו"סבא אליעזר"

250px-Levin_Kipnis_and_Sonנדמה לי שאין צורך להציג לקוראי הבלוג את לוין קיפניס (בתמונה מימין עם בנו שי בתחילת שנות ה-30. המקור: ויקיפדיה). הסופר המשורר המחנך והאמן שרשם שיא של 80 שנות יצירה והוא גם אבי ה"פלייליסט" של ילדי ישראל שגדלו (ועדיין גדלים) במשך מאה שנה על שירי הילדים הנפלאים שלו.
כשראה המשורר שאין מספיק שירים עבריים לילדי ארץ-ישראל הוא חיבר עשרות ואולי מאות שירים שיתאימו לכל חג. "נר לי נר לי", "סביבון סוב סוב סוב", "אני פורים", "סלינו על כפינו". כמעט כל שיר שלמדתם בגן לקראת החג, הוא של לוין קיפניס. וגם כמה שירים שאינם קשורים לחג דווקא, כמו "מלפפון ירוק" ("וטוב וחם היה לו שם – מלפפון ירוק"). ואיך אפשר לשכוח את הסיפור הקלאסי על "סבא אליעזר והגזר"? בקיצור קלאסיקה ישראלית במיטבה.
אבל לא רבים יודעים שהיה גם רקע גרפי (ואפילו טיפוגרפי) ללוין קיפניס. ושכבר בהיותו נער בן 15 הוא שלח ל"בצלאל", שהיה אז בראשית דרכו, בקשה-תחינה שיקבלוהו ללימודים. על מכתב בקשה זה, המרגש ומלא הפאתוס, כתב יהודה אטלס באתר "הפנקס" רשימה מרתקת.

אליעזר והגזר לוין קיפניסקיפניס, שזכה לאריכות ימים וכתב כ-800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים לילדים, נולד בעיירה אושומיר, אז באימפריה הרוסית וכיום באוקראינה. הוא גילה כישרונות ספרותיים ואמנותיים כבר בילדותו ומכיוון שלא רצה להמשיך ללמוד בחדר שלח מכתב תחינה ל"בצלאל". כך מתואר המכתב ברשימה של יהודה אטלס באתר הפנקס לספרות ילדים: "ב-19 בינואר 1909 שלח נער בן 15 מהעיירה אוּשוֹמיר שבאוקראינה איגרת קטנה בעברית אל בית-הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים. המכתב נכתב בכתב-פנינים, מה שקראו פעם כתיבה-תמה, והיה בחלקו מחורז ומנוקד. הכותב פורש בו את מסכת חייו בעיירה, ובעצם זועק זעקת 'הצילו!' הוא פונה אל הנהלת "בצלאל" ומבקש, בכל לשון של בקשה-תחנון-זעקה, שיקבלו אותו כתלמיד מן המניין. לשון המכתב, העברית, אופן הפנייה והפואטיקה שבו הופכים אותו למסמך שירי-תיעודי נדיר, פנינה מדהימה, ביופי שלה, בכאב, בעוצמה".

באופן מפתיע מצאתי גם את המכתב הזה ב"קטלוג בצלאל" שרק בפוסט הקודם סיפרתי עליו. ודף אחד מייצג מהמכתב מוצג כאן. לדעתי הבלתי קובעת (והרטרואקטיבית) ניתן היה לקבל את התלמיד הצעיר, אפילו רק בשל כשרונותיו הטיפוגרפיים המיוחדים.

מכתב לוין קיפניס לבצלאל 1909
קטע מתוך מכתבו של לוין קיפניס לבצלאל, 1909 (מתוך הקטלוג, כפי שהעבירה אליו נכדתו של קיפניס)

לוין קיפניס לא התקבל אז ל"בצלאל" בגלל גילו הצעיר, אבל לאחר שעלה ארצה ב-1913 הפך לתלמיד מן המניין בבית הספר לאומנות. לימודיו נפסקו עקב מלחמת העולם הראשונה, בה גויס לעבודות כפייה של הצבא העות'מאני. אין מקום לספר פה את כל מפעלותיו של לוין קיפניס במשך 80 שנות יצירה. הוא זכה בכל הפרסים הספרותיים החשובים: פרס יציב (1962), פרס למדן (1976), פרס ישראל (1978) ועיטור אנדרסן (1988). אבל לא מצאתי הרבה מקורות שמדגישים את יכולתו הגרפית (ואפילו הטיפוגרפית) של סופר הילדים המפורסם. לפני כמה זמן התחלתי לסרוק דפים נבחרים מספר ישן שקיבלתי בירושה. זהו ספרו של המשורר הסופר והאמן לוין קיפניס, "שמעו ואספרה" מעשיות לתינוקות, שיצא בהוצאת דביר (הספר שבידי הוא מהדורה שנייה מ-1930, אבל רוב הסיפורים נכתבו בשנות העשרים, לפני 90 שנה!).

שמעו ואספרה

שמעו ואספרה פרטי הספרהקרדיטים בעמוד הראשון בספר, כולל סימני הפיסוק המוגבהים שתהיתי עליהם כבר פעם, המקפים המשונים וטעות-הדפוס הנחמדה באנגלית.

הספר המוצג כאן הוא אוסף של עשרים סיפורים קצרים שפורסמו בין השנים 1923-1928. ומה שמעניין אותי, כבלוג של "קווים גרפיים" ו"נקודות ויזואליות" הוא לא הסיפורים עצמם (את הסיפור הראשון הבאתי במלואו בהקטנה, מי שרוצה יכול להגדיל בלחיצה ולקרוא), אלא מה שמוגדר בקרדיטים בפתח הספר: "הקישוטים מאת המחבר". אלה הן כותרות טיפוגרפיות מיוחדות. אותיות הכותרת מקושטות  ומסולסלות ויוצרות מעין איור העומד בפני עצמו. הטקסט אמנם קשה לפענוח אבל מעורר סקרנות ועניין, מעין חידה גרפית.
מכיוון שלא מצאתי בשום מקום ברחבי הרשת תיעוד מפורט של מעשי אמנות אלה (חוץ מעמוד אחד באתר מכירות יודאיקה ואיור-כותרת אחד באתר של מכללת לוינסקי), בחרתי להציג את כל הכותרות. אם תתקשו לפענח את המילים תוכלו להיעזר בתוכן העניינים, בו אותן הכותרות מופיעות, לפי אותו סדר, בטיפוגרפיה קצת יותר פונקציונאלית.

שמעו ואספרה - התוכן

הדוגרת המנומרת

הדוגרת המנומרת ג  הדוגרת המנומרת ד

הדוגרת המנומרת ה  הדוגרת המנומרת ו

הדוגרת המנומרת ז  הדוגרת המנומרת חהדוגרת המנומרת, הסיפור הראשון בקובץ הסיפורים "שמעו ואספרה" של לוין קיפניס, הוצאת דביר 1930

ספרו של לוין קיפניס מלווה בציורי הצלליות המפורסמים של מאיר גור-אריה, אבל אותם אשמור לפוסט נפרד. תוכלו לראות אחד מהם בסיפור היחידי שהבאתי במלואו, שהוא הסיפור הראשון בקובץ: "הדוגרת המנומרת". זהו סיפור שתחילתו תכעיס קצת את הטבעונים שבין הקוראים, אבל סופו הוא נצחונו של הטבע (ספוילר). כפי שהבנתי כל יצירתו המפוארת של לוין קיפניס מתועדת  בארכיון בסמינר לוינסקי והיא מוצגת לציבור בצורה מסודרת, היות והסופר היה איש קפדן ודייקן.

מעשה באפרוח

לוין קיפניס בעל טבילה  לוין קיפניס מלכת האוזים  לוין קיפניס חלומות אוזי הפטום  לוין קיפניס יונה ויונה  לוין קיפניס העכברה החכמה  לוין קיפניס קטיפה וגוריה  לוין קיפניס שתי חתולות  לוין קיפניס כלבלב הבהב  לוין קיפניס הטלה השובב  לוין קיפניס מעשה בגדי  לוין קיפניס עזה פזיזה  לוין קיפניס פרה ועגלה  לוין קיפניס ערמונה וסיחה  לוין קיפניס החמור הרחום  לוין קיפניס מעשה בגמל  לוין קיפניס בחצר הדוד  לוין קיפניס שולמיתה  לוין קיפניס שלה פלא

והפתעה אחרונה הקשורה מבחינה סגנונית לכותרות הטיפוגרפיות של קיפניס, היא התערוכה העכשווית (ממאי 2014) של המכללה לעיצוב "שנקר" שמצאתי ברשת. בתערוכה המעניינת מאוד כשלעצמה, תוכלו לראות עשרות פוסטרים טיפוגרפיים שעיצבו הסטודנטים משנה ג' בנושא מוזיקה ישראלית – בדיוק 100 שנה אחרי הסטודנט הצעיר מ"בצלאל" שהפך לסופר הילדים המפורסם לוין קיפניס – והעקרון הוא דומה: ניצול יופיין של האותיות העבריות להעברת מסר אסתטי, ללא איורים וקישוטים נוספים. רוב הכרזות של שנקר הן מודרניות וצבעוניות והרבה פחות מסולסלות מה"קישוטים" של קיפניס. אבל חלק מהן דומות באופיין לאלה של סופר הילדים הטיפוגרף. תוכלו לראות בעצמכם בקישור את כל הכרזות וכמה מהן הוספתי כאן להדגמה, עבור מי שמדלג על לינקים (וחבל).

a2_905  a2_905 (1)A0/A2/A4 – כרזות טיפוגרפיות של תלמידי שנקר, 2014: מימין – מיטל חדד. משמאל – מורן בן-צבי

זהו זה, התחלתי בגזר ומלפפון ומכתב של צעיר חובב אמנות מלפני יותר ממאה שנים, וסיימתי בתערוכה טיפוגרפית מעודכנת. ככה זה בבלוג הזה – אף פעם אי אפשר לדעת לאן יסחוב אותי זרם התודעה. שיהיה לכל הקוראים, הכותבים, המאיירים (וחובבי האות העברית) שבוע ספר מוצלח.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, טיפוגרפיה, ספרי ילדים, עיצוב גרפי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הקישוטים מאת המחבר ||| לוין קיפניס הוא לא רק "גינה-לי" ו"סלינו על כתפינו" ו"סבא אליעזר"

  1. שרי אלדן הגיב:

    גם מעניין גם יפה.
    גם אינטליגנטי גם אסטתי.
    בקיצור – מרתק.

  2. igalz הגיב:

    תודה. גם בשם המחבר, תלמיד בצלאל מלפני 100 שנה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s