הפוסט הקודם על האדם במונדיאל שבו ציטטתי את הפירוט בוויקיפידיה ביידיש, של הערך "אדם" (א מענטש) – מבוּבאלע (א פיצל קינד), דרך יונגערמאן, ועד הסבא היהודי (זיידע) – החזיר אותי לשפת סבתי, היידיש.
מיותר לציין שאין לי שמץ של מושג בשפה. נכון ששמעתי קצת בילדותי, כפי שכבר סיפרתי, את הסבא והסבתא סופרים את הנקודות במשחק השבץ-נא ביידיש: "פוּפציק – לסבא, וזעכציק-צוויי – לסבתא", אבל כאן בערך מסתיימת הבנתי בשפה היהודית הישנה.
ליידיש יש שלושה יתרונות בולטים: הראשון הוא שחלק גדול מהמילים הן בעצם בעברית. אפילו בקטע הוויקיפעדיע על האדם (א מענטש) אפשר למצוא מילים כמו: בחור, בר-מצווה, חתונה.
היתרון השני הוא שיידיש כותבים באותיות עבריות, כך שלא צריך ללמוד אלף-בית חדש. ברגע שהבנת שהאות "ע" הזאת היא לא העין שלנו, אלא סימן לניקוד של סֶגול – עולם היידיש כולו פתוח לפניך (כמעט). אם נישאר בקטע הוויקיפעדי – עוואלוציע זו אבולוציה. רעליגיעזע זה (כנראה) רליגיוזי ומענטש הוא אדם (ותקנו אותי אם אני טועה, או סתם מעחאנטרעש). והיתרון השלישי הוא שביידיש איכשהו תמיד הכל נשמע מצחיק (לפחות למי שלא מבין את השפה, כמוני).
לכבוד פוסט ה-350, החלטתי להציג בצורה בולטת ומודגשת את נושא ה"קווים" (ליניען?) וה"נקודות" (פוּנקטס?) ביידיש. והכל מתוך קטלוג האותיות של בית היציקה ברתולד (בערטהאלד) בן ה-90. הקטלוג הזה (שריפטגיסעריי אין מעסינגליניע פאבריקן) של האותיות העבריות מ-1924 מציג, נוסף לאותיות ולעיטורים שכבר תיארתי כאן, כמו למשל שריפט פראנק-ריהל אקסידענץ-שמוּק-סעריע 138R – גם קווים ונקודות, המופיעים בעמודי הקטלוג האחרונים.
יש שם סדרות רבות של קווים: ישרים, כפולים ואפילו מסולסלים, ששימשו במלאכת התקנת סדר-הדפוס (הרבה לפני שאילוסטרעייטאר לקח עליו את מלאכת הקווים).
ק ו ו י ם ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תוכלו לראות בדפים אלה שדרך שתי נקודות יכול לעבור לפעמים הרבה יותר מקו אחד. והקו (שבדפוס הבלט היה שורת מתכת יצוקה מנחושת) יכול להיות בעוביים שונים – מפוּנקט אחד ועד 36 פוּנקט ואפילו יותר, כפי שמודגם בדפים מתוך הקטלוג המוצגים כאן:
דפים מתוך קטלוג ברתהולד 1924 (סריקה ברזולוציה גבוהה – אם תרצו תוכלו להגדיל ולראות פרטי פרטים)
נ ק ו ד ו ת :::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::
אני חוזר כאן שוב על השאלה שכבר שאלתי פעמיים ולא קיבלתי עליה תשובה: האם מישהו מקוראי הבלוג חובבי הטיפוגרפיה יודע למה באותן שנים שיצא הקטלוג של ברתהולד – שנות ה-20 של המאה שעברה – מיקום הנקודות והפסיקים לא היה, כמו בימינו בקו הבסיס של האותיות אלא במרכז גובה האות? לא מצאתי עד עתה שום תשובה לנושא הזה, וכמתמחה בזוּטולוגיה הגרפית הדבר מדיר שינה מעיני. כל היודע פרטים מתבקש לפנות למינהלת הבלוג.
אלה היו 350 מילים (בערך) על 350 "קווים ונקודות". ביידיש ובעברית, והלוואי שהשמיים יתבהרו בקרוב.
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 