בשלב הזה של ה"סבב" (עכשיו יודעים את זה גם בברזיל) מסתבר שהסיפור הוא סיפורה של ההגנה. מי שיש לו הגנה טובה יותר ינצח בסוף (אפילו אם זה יהיה אחרי הארכה, או בפנדלים). פעם למדנו בצבא שחיל השריון והטנקים שלו נשענים על שלושה מרכיבים: תנועה, מיגון וכוח-אש (אם אני זוכר נכון, מאז עברו הרבה שנים והרבה "סבבים"), ונדמה שהיום ההגנה הפכה למרכיב החשוב ביותר. הצוק האיתן הנוכחי הוא סיפורן של ההגנות ושל המיגונים השונים.
מיגונים שונים בכפר (מהקל אל הכבד): מיגונית אישית קטנה בדרך לפינת-חי, מיגונית קבוצתית בשטח בית הספר (בנוסח בת הים הקטנה), פעוטון ישן עם גג ממוגן חדש וממ"דים עם "הצללה" נגד קסאמים קיציים.
כיפת ברזל בעוטף-גוש-דן: ההצלחה שלה היא הסיכוי שאי פעם נוכל לדבר על שלום וביטחון
ההגנה (ראו סמל מס' 1 בשורת הסמלים למטה) הייתה חלק מרכזי בהיסטוריה הקצרה ורווית המלחמות של מדינת ישראל. תחילה היה זה ארגון "ההגנה" שהיה הארגון המרכזי (ויסלחו לי הארגונים האחרים) – "הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה" (על פי הניסוח האובייקטיבי של ויקיפדיה).
אחר-כך היו אלה סמלי המדינה: הדגל עם המגן-דוד (הידעתם ש"מגן דוד מופיע גם בתרבות המוסלמית. ואולם, במאות השנים האחרונות הוא הפך לסמל יהודי מובהק". שוב מתוך ויקיפדיה) . גם סמל המדינה עם המנורה וענפי הזית מופיע במקור על רקע דמוי-מגן (5). בסמל של משרד ראש הממשלה (6) ויתרו מסיבות לא ברורות על המגן שברקע (ומזל שלא ויתרו על ענפי הזית שמסביב למנורה).
אפילו בסמל הנוער העובד והלומד (4) משולב בנוסף לענפי הזית שבקצותיו, סרט עליו כתוב: "לעבודה, להגנה ולשלום". אל השלום נגיע בסוף (כלומר בסוף הפוסט, קשה להאמין שבסוף ה"סבב"). עלי זית, המסמלים שלום, מופיעים בכל הסמלים האלה. החרב של סמל ההגנה כשעליה נכרך ענף של זית הפכה לסמלו של צבא הגנה לישראל (3) בצירוף למגן-דוד עם פינות מעוגלות(?!).
וגם אם אנו נדרשים עכשיו לאחוז בחרב, אני מקווה שבסוף ה"סבב", אם הצוק יהיה מספיק איתן או סתם מציאותי, נדע לנצל את האירועים כדי לחזק גם את המרכיב של ענף הזית. ובינתיים כיפת הברזל מוכיחה את עצמה שעה-שעה (אפילו בשעה תשע). לכן הוספתי כמה הצעות לווריאציה על דגל ישראל: תחילה תוספת פסי "צבע אדום" (1,2,3) שגם מאפשרים הגנה טובה יותר וגם מגוונים קצת את דגל ישראל, שהוא קצת מונוטוני ביחס לדגלים אחרים שראינו עכשיו בכל שידורי המונדיאל (בזמן שישנתי).
והנה גם דגלי "כיפת ברזל" (4,5,6) בווריאציות שונות. האחת מגינה רק על מרכז הדגל – המגן-דוד. השנייה מגינה ממפגעים שמלמעלה, והשלישית מגינה מלמעלה ומלמטה (נגד רקטות, מנהרות ושאר מרעין בישין).
זהו זה, עד כאן חרבות, עלי זית וכיפות ברזל. שיהיה שבוע (יותר) טוב, ושבסופו תצא קריאה לדיבורי שלום, או לפחות דיבורי "הסדר" – מעוטף עזה ועד עזה, מרמאללה ועד רמת-גן . השעה כבר שש (אחרי ולפני המלחמה) תנו לשמש לעלות… ותזהרו במדרגות.
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
עם כל חשיבותה של ההגנה, מעניין שיש לנו "שר ביטחון" ולא "שר הגנה" כמו במדינות אחרות. אגב, מהו הסמל השני בשורת הסמלים? שיהיה בוקר צח, אסתר.
בוקר צח ואדום (דגול מרבבה). באמת מעניין אם ישתפר הביטחון כש"שר הביטחון" יוחלף ב"שר ההגנה".
הסמל השני (הלקוח מסמל ההגנה) הוא סיכת מ"מ המחולקת לכל קצין בגמר קורס קצינים, ונוהגים לשים אותה על דש הצוארון.
ואם כבר שמש – אז לא לשכוח גם קרם הגנה 30 SPF נגד קרינת UVA, מטהר אוויר נגד ריח השריפות, אטמי אוזניים נגד ההרעשה התקשורתית הכבדה, ומסכת אב"כ נגד הרעילות הפושה ברשתות החברתיות.
אם תרצה לעצב לזה לוגו – אני מציעה להתבסס על האימג' הגרפי של שלושת הקופים: "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי" (במקור, קראתי בוויקיפדיה: "אל תדבר רוע, אל תראה רוע, אל תשמע רוע")
קראתי בקישור ששמת ששלושת הקופים נקראים בגריסה היפנית: מיזארו, קיקאזרו, איוואזרו. זה נשמע לי כמו שמות של מכוניות שיכולות להחליף את הסובארו, הדייהטסו והאיסוזו.
הדגלים המשוכפצים מצחיקים ושובי לב ביופיים,
אבל הנושא עצמו הוא לא כל-כך מצחיק. תמיד טוב שיש הגנה. גם לדגלים.
מפקד חיל האוויר לשעבר, עידו נחושתן לקח את הבלוג צעד קדימה, הערב בערב חדש אמר שההצלחה הגדולה ביותר של "צוק איתן" היא ההגנה -התכוון כמובן לכיפת ברזל- וזה מפקד חיל המפציצים לשעבר .
היום נודע שגם מערכת ״מעיל רוח״ עשתה את העבודה. זה מה שאמרתי. ככה כן בונים חומה.