הבטחתי גל שקט, ואשתדל בהמשך לקיים. אבל הבוקר, כשחלפו הטנקים ברעש שרשראות מוכר, ממש כאן מתחת לחלון המרפסת, הבנתי שלא רצוי ש"הבלוג מעוטף עזה", מבקש-שלום ככל שיהיה, לא יופיע ביום כזה. אז רק שתדעו ש"אנחנו כאן", מקווים לסיום מהיר, מאחלים לחיילים שישובו בשלום במהרה, כשיסיימו את משימותיהם. ואחר-כך נמשיך לבקש שלום. ולא רק לבקש – גם לרדוף אחריו, כי הוא חמקמק מאוד. שתהיה שבת שלום (למרות שזאת תהיה כנראה שבת-מלחמה). אנחנו מחזקים את כוחותינו באשר הם שם (וכאן) וגם את תושבי הדרום, המרכז והצפון.
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
וכל המוסיף גורע.
כולנו נריע ל"נא לא להפריע" התלוי על ידית דלת החדר האטום, ונחכה בסבלנות להמסת האטימות של דלת החדר האטום.