ההיסטוריה חוזרת? ||| "אנטישמים אובססיביים" – היום. "גאונים ומושיעים" – מחר

צוק איתן סוףלגיל לפעמים יש יתרון מסוים. אמנם תמיד עדיף להיות צעיר עם ראש פתוח, ובעיקר עם רגליים קלות ושרירים בריאים – אבל למי שעבר כבר כמה מאורעות וצפה והשתתף כבר בכמה מלחמות יש יתרון בכך שאי אפשר להאכיל אותו כל-כך בקלות במסרים הפשטניים של כל מיני פרשנים ופוליטיקאים מגמתיים וקצרי-ראות.

john_kerry 2013ג'ון קרי: היום – "אובססיבי ומשיחי, לא-מבין-שום-דבר". מחר – "משיח ומושיע"?

אובמה וביבי בנתבגעכשיו למשל, יש אופנה כזאת לבטל מכל וכל את יכולותיו וכישוריו של מזכיר המדינה ג'ון קרי ("האובססיבי" ו"הגמלוני"), וגם של הנשיא ברק אובמה. "ברק חוסיין אובמה", מתעקשים לקרוא לו מתנגדי הנשיא האמריקאי ומדגישים את שמו האמצעי המוסלמי. המגחכים האלה שוכחים כבר שהשם "חוסיין" היה רק לפני כמה שנים סמל, לא ל"צורר-ישראל", אלא למלך הירדני שהיה כל-כך חביב עלינו.
אבל גם המלך חוסיין זכה בזמנו לבוז ולכינוי המקטין "חוּסי". עד שנשבינו בקסמו עם חתימת הסכם השלום עם ירדן ב-1994. ובעיקר הוא שבה את לב העם אחרי האירוע הכואב של רצח הילדות ב"אי השלום" בגבול ירדן ב-1997. הוא לימד אותנו אז מהי אצילות-נפש כשביקר אצל כל אחת מהמשפחות השכולות, כרע ברך, התנצל והביע תנחומים כנים. הייתם מתארים לעצמכם מחוות דומות מצד מנהיג פוליטי ישראלי כלשהו?

King_Hussein_Rabin_Akaba  חוסיין בישראל
המלך חוסיין: אתמול – "חוּסי", "המלך הקטן". היום – "ידיד אמת", "אמיץ ונדיב"

לא רק מתלהמים אנונימיים נוהגים לפסול כל מי שלא מאמין בצדק הטוטאלי של העם היהודי. רבים מאוד בתוכנו מביעים את דעתם השלילית על ניסיונותיהם של המתווכים, המנסים להביא להסדר כלשהו באזור המייאש שלנו. המתווכים האלה שמנסים עכשיו לכבות את האש, ניסו גם בימים קצת יותר שקטים (אם יש ימים כאלה אצלנו) לעזור לנו לעזור לעצמנו – אבל זכו לחוסר אמון מוחלט בכוונותיהם. היה מי שקרא להם "אובססיביים", כאילו רדיפת שלום היא סטייה נפשית קשה. ועכשיו נשמעים באולפני הטלוויזיה גם הרהורי געגוע לקיסינג'ר, מזכיר המדינה המיתולוגי, אמן הדילוגים המתוחכם שפעל אחרי מלחמת יום כיפור והביא לקידום ההסכמים בין ישראל למצרים, הסכמים שהביאו בסוף לשלום עם מצרים.

Henry_Kissinger_1976c  kissinger-and-sadat-1975-granger
הנרי קיסינג'ר: פעם – "בעל הגויה", "יהודון". היום – "מתווך השלום", "אמן הדילוגים"

יש מי שאומרים שאם קיסינג'ר היה היום במקום קרי – העניינים היו מסתדרים. אבל זכרוני הארוך לא הטעה אותי. חשבתי שאזדקק לחיפושי-עומק בארכיוני העיתונים האינטרנטיים. אבל עיון קצר בוויקיפדיה חשף את הבוז והטינה להם זכה גם קיסינג'ר בשעתו.  התוארים "אדריכל השלום" ו"המתווך החכם" הם רטרואקטיביים בלבד. בזמן אמת הוא זכה לאותן הקללות וההשמצות כמו מזכיר המדינה הנוכחי, אם לא יותר. הנה הציטוט מוויקיפדיה: "כינוייו בשיח הפוליטי בישראל היו "ג'ו בוי" (יהודון) ו"בעל הגויה" (כך כינה אותו מנהיג גוש אמונים, הרב צבי יהודה קוק)".

sadat  D164-127_wa
הנשיא סאדאת: פעם – "פלח טיפש". היום – "יקיר ישראל" ו"אמיץ"

ומקרה די דומה ניתן לראות ביחס שלנו לנשיא מצרים אנואר סאדאת. לבעלי הזיכרון הארוך קצת יותר ממהדורת החדשות של אתמול זכור הזלזול הגדול של התקשורת הישראלית במנהיגותו ובחוכמתו, כשניסה ערב מלחמת יום כיפור לגשש אחרי הסדר כלשהו בין מצרים וישראל. כינו אותו כאן "הפלח" (לא שזה כזה עלבון. אצלנו בכפר הכינוי הזה נחשב, מאז ומתמיד, למחמאה גדולה). אחר-כך טענו שהוא "טיפש" ו"עילג", והנה הוא הצליח להפתיע את ישראל ה"מתוחכמת" פעמיים, לפני שזכה בתואר "יקיר ישראל": פעם אחת בצליחת התעלה במלחמה הרחוקה ההיא, ואחר-כך כשלא רק הסכים להסדר שלום עם ישראל, אלא עלה באומץ על מטוס מצרי, נחת בנתב"ג והגיע גם לכנסת, לקול תשואות העם בישראל. אחרי כל המעשים האלה הוא הפך, לפתע, לחבר של עייזר הטייס ושל גולדה הסרבנית.

422776pic_C  ביבי ואבו מאזןאבו מאזן: היום – "אפרוח בלי נוצות", "מנהיג בלי עם". מחר – ?

בסיפור הזה לא ברור, בהשקפה לאחור, מי יוצא יותר "טיפש" ו"אובססיבי". ומתי נצליח כבר להיות קצת פחות "חכמים" ומומחים רטרואקטיביים? היום הגיע תורם של אובמה וקרי להיות "גמלוניים" ו"לא-מבינים-שום-דבר" – במקרה הטוב, ו"אנטישמיים" ו"שונאי ישראל" על פי התיאור הנפוץ של פרשנים ו"מדינאים" רבים – במקרה הפחות טוב. ואבו-מאזן הוא בכלל "אפרוח בלי נוצות" או "מנהיג בלי עם".

נראה מי יצחק אחרון בסיפור הזה (אני, אישית, מקווה שכולם יצחקו ביחד – אירוניה עצמית היא תכונה שלא כל-כך שכיחה במקומותינו).

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, פוליטיקה, צבא וביטחון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על ההיסטוריה חוזרת? ||| "אנטישמים אובססיביים" – היום. "גאונים ומושיעים" – מחר

  1. sari eldan הגיב:

    אוי, יו, בקצור שוב תודה. מעריכה מאוד את הישירות המוחצת שמעבר לחביבות הרגילה והנינוחה ובכ"ז נשמרת תרבות האמירה שגם אם היא נחרצת, היא רחוקה מכל שביב של בוטות.
    תמונת ביבי עם אבו-מאזן,ובעיקר פיו ושפתו התחתונה כאילו צויירה בידי קריקטוריסט אומן שברישומו אמר הכל.
    ואם יורשה לי, כתבת על פסילה של "מתלהבים אנונימיים" ושוב עלתה בי ציטטה: "מלים פסולות לתופת העופרת./ עופרת מותכה. הולך סובב תוף העופרת./מלים כוויות המהלכות יחפות./ אתה יחף על מדרכות חמות./ מלים צורבות לא כבות בך./ הן הלוך ושוב הולכות בך."…(מתוך "עתה אתו").
    ומספר שכן שיר שנהוג לקורא אצלנו בטקסי
    ראש השנה: "כאן, רחוק, נגועים במלחמות חולות,/….ושם כה קרוב./גועות המלחמות החולות, בנינים קרסו עד יסודות./ לנו בית שבמאמץ נבנה./צמיחה שטיפתנו/ את שורשה…"(מתוך
    "דממה דקה ודוקרת", כמה עמודים לפני השיר "שבת יום כפור 1973", המוקדש לדובי,לאורי ולאיל). ויסולח לי שאינני כותבת את שם המשורר כי ממילא יובן שאין בינתי רחבה מגבול חדרי.

  2. yaronimus הגיב:

    אמנון יפה מאוד! מדויק.

  3. סמדר הגיב:

    מרוב וינטאג' ורטרואקטיביות – אין מקום לאקטיביות פשוטה ואמיצה. להיות פוזיטיבי זה לא באופנה…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s