אולי בעוד עשר שנים, או עשרים שנה, מישהו, אולי מזכיר הממשלה או עיתונאי-חצר או פרשן-רטרואקטיבי ישאל: "מה היה קורה אם?".
אולי אז יהיו כאלה שיגידו שהיינו רק צעד אחד מפתרון בעיות הליבה, אבל "הם לא רצו" או "אנחנו קיבלנו רגליים קרות", או "המתווך לא הבין שכאן זה המזרח התיכון". או שאלות אחרות לגמרי. אבל כל זה יקרה רק בעוד עשר שנים, אז למה להקדים את המאוחר. בואו נהנה בינתיים ממה שיש עכשיו. מה עם המוחמד הזה?
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
בוא נהנה באמת – מהכלי היחיד שנשאר בידינו שיכול לשנות את המציאות: פוטושופ.
ואכן נהניתי.
למרות שעבודת הפוטושופ היא לא כל-כך מוקפדת. פשוט ״לא היה לי זמן להקפיד על הפרטים״.