הצוק האיתן נגמר ומבצעי ראש השנה עכשיו בעיצומם, אבל תמיד כדאי להיערך גם לבאות. חשבתי שלקראת החג ולפני סיום חודש הפסקת-האש, ומתוך הבנה שלא הולכים לשום ״הסדרה״ כדאי להתכונן גם בעתיד לשהייה במרחבים המוגנים. ואם כבר להתכונן, חשוב גם להצטייד בספרי ילדים מותאמים למצב. הרי הבלוג הזה מציע מאז פתיחתו, עיון וסקירה של מדף ספרי הילדים הקלאסיים הישנים.
אחרי שהעליתי לפייסבוק את גירסת "צוק איתן" לשיר "אין עוד גשם" מתוך "ניסע אל השדה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) ושני עמודים אלטרנטיביים ל״בוא אלי פרפר נחמד״ (באותה הוצאה), החלטתי להרחיב קצת את מדף ספרי הילדים במהדורת הממ״ד.
חשוב לי לציין שכל הווריאציות שמופיעות כאן אמורות לשקף את המציאות והאווירה ה"מיוחדות" של היום ואם עולה מהם נימה של טרוניה – לא זאת הייתה הכוונה. נהפוך הוא, ה"איור" האחרון ברשומה הזו – איור שציירתי פעם לפוסט ישן שכתבתי לזכר בוּקי, הכלב העזתי-הקיבוצי של המשפחה שלנו – ממחיש שלא הרבה השתנה כאן בנגב המערבי מאז שאנחנו היינו ילדים: חיי ילדי הספר, שהיו החיים שלנו בשנות החמישים והשישים, בדור הפרפר הנחמד והפדאיון – הם אותם החיים כמו של אלה שנשארו בפריפריה הפסטורלית של הכלניות, ומגדלים כאן ילדים בדור האייפד והחמאס.
פעם שרו אצלנו " והגבול הוא בלב כל חייל", ועכשיו נדמה שאז כמו היום – הגבול הוא גם בלב כל ילד. בעיקר אם הוא ב"עוטף עזה", אבל לא רק. במדינת ישראל הגבול הרי קרוב לכל אזורי הארץ – ומפת האזעקות בשידורי הטלוויזיה מוכיחה את זה יפה. נכון שהדרום ב"סבבים" האחרונים קצת אדום יותר, אבל גם בגולן ובצפון התחילו כבר "טפטופי" הסתיו ו"זליגות" החגים ותמיד כדאי להיערך לבאות. אז הנה לפניכם, במבצע לחג, מספר ספרים במהדורות המלחמתיות שלהם.
ולהשלמת הספריה – הנה האיורים שכבר פורסמו במהדורה המוקדמת:
ולפני סיום: פלוטו, הכלב ממגידו שעבר, לצורך הזדהות עם תושבי הדרום, ממגידו לכיסופים:
ממסננת למנהרות: ספר אישי שלא יודפס לעולם, על המסתננים (כך נקראו המחבלים של שנות החמישים, והביטוי "מסתננים" התפרש לי כאילו הגבול הוא מעין מסננת גדולה דרכה עשויים לבוא המחבלים של פעם שאז עוד נקראו פדאיון). הפעם צבעתי את האיור במיוחד למהדורת הממ"ד השלישי.
וככה כתבתי בפוסט על הגבול ממנו בא הכלב בוּקי: "היה מין איום קיומי מפחיד, ואנחנו היינו ילדי-הגבול (ואפילו שכונה מסוימת בכפר נקראה "משמר הגבול") שחלמו בלילה שכמו שבוּקי הצליח לחצות את קווי האויב, כך גם יבואו "המסתננים".
לילה טוב, ילדים והורים, שומרי הגבול בכל רחבי הארץ. עוד לא איבדנו את התקווה שאולי פעם יבואו ימים (ולילות) אחרים. שתהיה לכולנו שנה טובה.
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
אקטואלי מתמיד. ותוסיף גם:
עוגה עוגה עוגה / במעגל נחוגה / נסתובבה כל היום / עד אשר נמצא מקום / בלי צבע אדום / לשבת לקום לשבת לקום / לשבת ולקום
(וחוזר חלילה / בממ"ד נחוגה / מסבב לסבב / מבוקר עד ערב / בראש השנה, בראש השנה / ליבנו ענה בתפילה נושנה / שיפה ושונה תהא השנה / אשר מתחילה לה היום…♫)
הוספתי, לחיזוק "הספרייה האדומה" ולרגל הדיווחים על "מטח רקטות" ו"אזעקות שווא". נראה מה יהיה בהמשך. אנחנו כאן מוכנים להעשיר את ספריית הממ"ד בכל רגע.
לא אומר ולו משפט,לא אוסיף ולו מילה, שמא אקלקל את מילותיכם ואיוריכם.