400 קווים ונקודות ||| סיפורו של בלוגר בן שנתיים

סוכות-2013-400לפני שנתיים וחודש ושלושה ימים החלטתי לפתוח בלוג ניסיוני. אמרו לי שהמקום הכי טוב לשים את העבודות שהצטברו אצלי במגירות ובארכיונים האישיים הוא בבלוג. לא ידעתי בדיוק מה זה בלוג וגם לא קראתי ממש בלוגים של אחרים, אלא אם כן הגעתי אליהם דרך קישור ברשת. אמרו לי שאם כבר לפתוח בלוג אז רצוי בוורדפרס כי להם יש את הכלים הכי טובים והכי גמישים וזה חינם (עד גבול מסוים). אז פתחתי ב-2 בספטמבר 2012 את "קווים ונקודות". בהתחלה באמת שמתי כאן את הכרזות והגלויות וכל מיני "גרפיקות" שעשיתי במהלך השנים. חשבתי שעדיף שיהיו ברשת, אם במקרה תפרוץ שריפה בבית, או שיטפון, או אסון טבע אחר כמו מבול או קסאם תועה. רוב הצרות האלה לא קרו וגם שטף הקסאמים, שמאז פתיחת הבלוג דווקא התגבר, לא הפריע יותר מדי.

ואז נוכחתי לראות שיש ביקוש מסוים לדברים שכתבתי וציירתי. לוורדפרס יש מנגנון מעקב סטטיסטי מפורט מאוד העוקב אחרי הרייטינג היומי/חודשי/שנתי בצורה גרפית, ושם אפשר לראות אם מישהו בכלל קורא את מה שכתבת או ציירת. בקיצור, חלפו שנתיים (וחודש ושלושה ימים) והגענו בדיוק לפוסט ה-400! ממנגנון המעקב אני מבין שיש כמה קוראים לבלוג – אולי לא אלפים או מיליונים, כפי שקוראים את דפי הפייסבוק של גדולי המדינה – אבל בכל זאת לא מעט אנשים. ולא רק מה שאני מכנה כאן אנשים מ"הכפר". וגיליתי גם שיש עוד הרבה דברים שיש לי מה לומר עליהם. בעיקר דברים שנוגעים לצד הוויזואלי והגרפי (כהגדרתו של הבלוג) של החוויה הישראלית, אבל לא רק. והמשכתי, והמשכתי, והמשכתי ועכשיו כבר קשה להפסיק.

שמוליקיפוד הלך והלךאנשים מסוימים אמרו לי שאני כותב יותר מדי – יותר מדי מילים ויותר מדי פוסטים. אז אני משתדל לצמצם. זה לא כל-כך פשוט, אבל הנה למרות שרציתי לכתוב רק 200 מילים כבר הגעתי ל-255. אז אני מניח את העט. אני כותב קודם כל בעט, בכתב-יד שגם אני מתקשה לפענח, ואז אני ניגש להקליד אותו למחשב בשתי אצבעות ומתקן טעויות בשבע עיניים. וגם אז מתגלות עדיין טעויות ושגיאות. אבל ברשת תמיד אפשר לתקן. או למחוק. איזה חופש ואיזה כיף.
אז שיהיה חג סוכות שמח לכל מי שטרח והציץ כאן מדי פעם. ברוכים הבאים לסוכתנו. אתם מוזמנים להמשיך לקרוא מתי שמזדמן לכם.

ואלה 40 ה"קווים ונקודות" של הפוסטים הכי פופולאריים מתוך 400 (מימין לשמאל ומלמעלה למטה). שימו לב שדווקא הפוסט על השפה הרוסית זכה למקום הראשון. באופן טבעי הפוסטים הישנים יותר זכו לצפיות רבות יותר במהלך הזמן. אבל גם הפוסט האקטואלי על הטנקים והארטיקים של "צוק איתן" מלפני חודשיים בלבד נכנס לרשימה, שיש בה מכל הנושאים של הבלוג: ספרי ילדים, אותיות וטיפוגרפיה, טבע ונוף, מפות וטכנולוגיה, וקצת היסטוריה ואקטואליה ישראלית (תוכלו ללחוץ על כל ריבוע ולהיכנס לכל אחד מארבעים הפוסטים הפופולריים של קווים ונקודות).

index 113 index 205 index 159 index 299 index-049 index-054 index 157 index 111
index-061 index 137 index 141 index 226 index 196 index-052 index 192 index-073
index-040 index-074 index 185 index 255 index 019 index 011 index 109 index 186index 148 index 217 index-093 28-index-045 index 166 index 114 index-044 index 020index 366 index 228 index 183 36-index-053 index 209 index 206 index 213 index 236

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על 400 קווים ונקודות ||| סיפורו של בלוגר בן שנתיים

  1. עינת הגיב:

    מי שאמר לך שאתה כותב יותר מדי – טועה.
    ברכות לרגל הפוסט ה 400.

  2. מסכימה עם עינת! תכתוב כמה שיותר, אני לפחות מבטיחה לקרוא הכל.
    ואם הסיפור עם העט נכון, אולי הגיע הזמן ללמוד להקליד מהר יותר?

  3. סמדר הגיב:

    מסכימה עם רוזה מרציפן, שמסכימה עם עינת: מי שאמר לך שאתה כותב יותר מדי – טועה. תכתוב כמה שיותר, גם אני מבטיחה לקרוא הכל.
    לצמצם זה לא מעניין, את זה כולם יכולים, וגם עושים. לא שווה להשתדל בכיוון, זה סתם משעמם ולא כיף.
    תן לנו עוד כמה שיותר מפירות כתיבתך למגירה הפתוחה – שנמשיך ליהנות גם להבא.
    לחיים-לחיים, לשנה הבאה יבולים כפליים.

  4. צחי דבורי הגיב:

    להבדיל מבדרך כלל אמנע מתגובה מצויינת בכדי לא לגנוב את הפוקוס מהרשימה החגיגית.

  5. רחל הגיב:

    בד"כ אני לא נוטה להגיב אבל כקוראת סמויה ונאמנה מאד שלך
    וכקלדנית היומון המקומי, שאין בו הרבה שאר רוח
    המשך וכתוב ככל העולה על רוחך – לי זה מסב הרבה נחת

  6. sari eldan הגיב:

    כל זמן שישנם עוד אנשים מסוימים החושבים שעוד לא אמרת די, למה לצמצם להם? אפילו "ברלה" ממשיך ללכת. אמנם,כבר לא כל-כך צעיר,אך עדיין משאיר עקבות ופניו קדימה. אז למד ממנו: "אות היא לעולם" — להמשיך…
    פעם פעם אכן שרנו כולנו יחד מידי סוכות: "לחיים, לחיים, לשנה הבאה יבולים כפליים",אז דווקא לקראת החג הרהורי כפירה? פעם פעם גם שרנו "10 נקודות ונקודה", אז דווקא בימי חג המשק לצמצם? להפך: הוסף "קווים ונקודות" ותמלא הארץ. חג שמח ותודה.

  7. אסתי הגיב:

    מזל טוב לבלוג ה-400. שיהיו עוד הרבה כאלה

  8. igalz הגיב:

    תודה לכל המברכים. ובכל אופן אשתדל לשמור על פרופורציות: פוסט כל 2-4 ימים, ולא יותר מ-600 מילים בפוסט. אבל אני מזהיר מראש שלפעמים לא אוכל להתאפק ואכתוב קצת יותר. חג סוכות שמח לכולם.

  9. לאה הגיב:

    כן ירבו ימים כאלו ועוד דומים להם בעתיד, שנה פוריה

  10. מימי קלמר הגיב:

    במקרה שלך כל הגורע גורע.

  11. yaronimus הגיב:

    400 זה מספר עילאי. הייתי מאחל עלה והצלח, אבל אתה כבר בשלב של הצלח והצלח 🙂 מזל טוב!!

  12. yaronimus הגיב:

    יש לי בקשה אליך שאולי תאהב, אבל זה טיפה עבודה: שלח לי מייל (אם זו לא טרחה) עם לינקים לכל הפוסטים הטיפוגרפיים/קליגרפיים שלך, ואני בשמחה אכתוב פוסט עם כל הלינקים האלה.

    • igalz הגיב:

      בסדר, אמצא את הזמן בין החגים ואשלח לך. אתה ודאי יודע שאצלי הטיפוגרפיה/קליגרפיה מופיעות רק בצורה פופולארית וכסיפורים חוויתיים-אישיים. אבל אם זה מתאים לך – אשלח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.