ארץ זבת מילקי אוּנט דבש ||| איך כותבים "יפה את ארצנו" בגרמנית?

יפה את ארצנו מתורגםאין לי כוונה להיכנס לעומק הפרשה של "ברלין והמילקי". אין טעם שאצטרף לסיפור הטעון הזה: למה הם (ומי זה ה"הם" הזה?) עוברים לברלין. האם הם באמת עוזבים, או רק יוצאים להפוגה, למנוחה קצרה מהחיים הקשים (והיקרים) כאן.
רק רציתי להוסיף זווית ויזואלית-רגשית קטנה המתחברת לתרבות הפופולארית, הילדותית (והכל-כך קצרה) שלנו, כאן בארצנו. עשיתי טריק, שאולי הוא קצת "נאיבי" או "לוקאל-פטריוטי", וזו תהיה תרומתי היחידה לנושא החם – שהיום נקרא "פרשת המילקי" או "עולים לברלין".

לקחתי את סריקות הספר "יפה את ארצנו" (שכתב אליעזר שמאלי ואייר צבי לבני), ספר שהיה בזמנו חביב מאוד על ילדי ישראל וראה אור בהוצאת "יבנה" לפני עשרות רבות של שנים. הספר מלווה בציורים צבעוניים ואופטימיים המתארים את עולם הצומח והחי של ארצנו: רימון ותאנה וזית (משבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו), וכלנית (הפרח הלאומי) ואקליפטוס. וגם דוכיפת (הציפור הלאומית) ותור (שקולו נשמע בארצנו…) וירגזי ואדום החזה. ואפילו קיפוד וחלזון. טרחתי והוספתי על הדפים תרגום לגרמנית (באדיבות וויקיפדיה, וסליחה אם טעיתי פה ושם).
וכך יוכלו גם ילדיהם של "העולים החדשים מארץ-ישראל לברלין" ללמוד משהו על הטבע והארץ שהשאירו בארץ אבותיהם. ואולי הם יווכחו לדעת שלמרות שהמילקי בברלין הרבה יותר נוח – לא הרי כלנית ודוכיפת ישראליות כציפורים החדשות שיגלו בגרמניה. ומי שמוותר על הקיפוד והכלנית הישראליים ודאי יודע בסתר ליבו שהילדים שלו כבר יכירו ציפורים וצמחים אחרים. וגם אם הם ילמדו לזהות את אותה הציפור היושבת בין ענפי אותו עץ תאנה, ואפילו אם הכתר שלה יהיה גדול ועשיר יותר – זו לא תהיה אותה דוכיפת אלא Wiedehopf היושבת על ענף של Echte Feige.
זה מובן, זה לגיטימי – אבל זו תהיה כבר ילדוּת של ארץ אחרת.

דוכיפת ותאנה  תור ורימון

כלנית וחלזון    צבר וקיפוד

ירגזי ואקליפטוס    אדום החזה וזית

נחליאלי ולופית ק

(הוספתי מהפייסבוק גם את הנחליאלי שנשמט מהפוסט המקורי. בגרמניה, לפחות בוויקיפדיה, הוא יותר צהוב, וללופית לא נמצאה מקבילה בגרמנית. כמה חבל). מעדכנים אותי בתגובות שאמנם אין לופית בוויקיפדיה בגרמנית, אבל יש גם יש לופית מצויה – (Krummstab (Pflanze.

שיהיה חג סוכות שמח (?Glückliche Sukkot) לילדי ישראל בכל הגלויות: בעמק, בגיא, בנגב ובשפלה (בתל-אביב היקרה וגם בברלין החדשה).

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בעלי חיים, בשדה ובניר, היסטוריה, ישראל, ספרי ילדים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על ארץ זבת מילקי אוּנט דבש ||| איך כותבים "יפה את ארצנו" בגרמנית?

  1. צחי דבורי הגיב:

    אבל פרות כבר אין לנו בקיבוץ, הטנקים דרסו את הכלניות, אבלום כבר קטף את כל הרימונים והתאנים ובעצם לא נשאר פה כלום מהילדות של כותב הפוסט. אני הייתי תוקף את כל העניין דוקא מהכיוון של זה שכמה שטוב וזול בברלין – אי אפשר למצוא שם חומוס נורמלי, ואת זה אומר אחד שכבר ניגב כמה צלחות חומוס בחיים.

    • igalz הגיב:

      אבל אולי עוד לא התנסית ב״חומוס של הטחינה״ מהסניף שליד האלטס-מוזאום. כשתטעם אותו לא תרצה לחזור לחומוס הישראלי.

  2. animo12 הגיב:

    הספר המקסים הזה עומד אצלי על המדף. אוהבת אותו מאוד . אבל למרבה הצער אלה שנסעו לברלין לא מכירים אותו ולא את נושאיו , בעצם, הנחליאלי, אולי, עדיין מוכר להם….
    הם לא מכירים את הספר הזה בכלל. לא הם ולא אבותיהם. אולי הסבים והסבתות שלהם זוכרים.

  3. Naftali Guttman הגיב:

    עבודה יפה רק נראה לי שדובר גרמנית היה קצת מתפלץ
    אני מניח שצבר הוא Kaktusfeigen (תאנת קקטוס) ויש שם ללופית בגרמנית
    http://de.wikipedia.org/wiki/Krummstab_(Pflanze)

  4. igalz הגיב:

    תודה על התיקונים, נפתלי. סביר שדובר גרמנית יתפלץ מה״תרגומים״ הוויקיפדיים שלי, כמו שאנחנו מתפלצים כשמנכ״ל האו״ם, למשל, מברך את ביבי בניב קוריאני: ״חאג סאמאאכ״.
    ותודה על הלופית (Krummstab). פספסתי אותה, כי לא חיפשתי ״לופית מצויה״. טל״ח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s