מ"הלבנון" ועד "ישראל היום" ||| מבט קצר על העיתון העברי הראשון ועל העיתון האחרון

הלבנון_1963האירועים האקטואליים בקשר לחינמון "ישראל היום", הביאו אותי ללכת אל ארכיוני הרשת לחפש מי התחיל בכל הבלגן הזה. כלומר, לחפש את "הלבנון" – העיתון העברי הראשון שנדפס בארץ-ישראל. בניגוד ל"למרחב", "דבר", "חדשות" ועוד עיתוני עבר שכבר נזכרו כאן, את העיתון הזה, אני לא ממש זוכר. הסיבה העיקרית היא שהגיליון הראשון שלו הודפס בירושלים הרבה לפני שנולדתי (ואפילו לפני שסבא שלי נולד). אבל לא התעצלתי, הודות לאתר המופלא של "עיתונות יהודית היסטורית" של הספרייה הלאומית הונגשו כל גיליונות העיתונים העבריים – מ"הלבנון" שהיה הראשון שראה אור ב-1863 ועד "חבצלת" ו"הצבי" של אליעזר בן יהודה – ועוד עיתונים רבים שחושפים את האווירה והחדשות, וגם את השפה של הימים הרחוקים ההם.
"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. הוא יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863–1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל. (מתוך ויקיפדיה ).

הלכתי לאתר העיתונות ההיסטורית ומצאתי את הגיליון הראשון של העיתון העברי הראשון בא"י. תוכלו לנסות לעיין בו כאן, העמוד הראשון מוצג למטה לצד גיליון "ישראל היום" מהיום. כמובן שבעיתון הראשון לא הייתה אפילו תמונה אחת או קצה של פרסומת בכל דפי העיתון, וגם הכותרות היו קטנטנות. דבר מעניין עשו עורכי אתר העיתונות ההיסטורית – הם הפעילו תוכנת OCR לפענוח אופטי של הטקסט, וניתן לראות ואפילו להעתיק את הטקסט המפוענח-באופן-חלקי לשימושים כמו זה של הבלוג הזה. המגבלה היא שבגלל אופי האותיות וההדפסה הישנה אחוז השגיאות של הפענוח גדול יותר אפילו מזה שתמצאו בתרגומי גוגל-טרנסלייט. (דוגמא מעניינת תוכלו לראות בהדגמה למטה). וכך נכתב במוטו של העיתון החדש, מתחת לכותרת בעברית, אנגלית וערבית:
מבשר שלום ירושלם משמיע חדשות מארץ הקדושה בכללה מודיע נעלמות מארץ סוריא וארץ תימן ומדינות הודו: כל דבר אשר ישתוקק איש ישראל לדעתו: יוצא לאור מאתנו יחיאל ברי"ל. מיכל הכהן. יואל משה בהר"ם.   שלום    ירושלם

נדמה שאפשר היה לצרף את המוטו הזה גם לעיתון העברי האחרון, שגם הוא "מבשר שלום ירושלים" (לשיטתו), ויוצא לאור מאיתנו: שלדון אידלסון, בנימין נתניהו ו-483,644 "אוהבים" בפייסבוק.

הלבנון 1-1863   ישראל היום 18_11_2014ֹ

כדי להשוות בין העיתון העברי הראשון לעיתון העברי האחרון (או שלא?) נכנסתי גם לאתר המודרני של "ישראל היום", ושם אפשר להגיד שלפחות מבחינה טכנית אורו עיניי. כל הגיליון של העיתון החדשני הזה מוצג בכל יופיו והדרו, יש תוכן עניינים המקפיץ כל כתבה מייד למרכז המסך. ניתן להגדיל וניתן להעתיק טקסטים ללא שום שגיאה טכנית, בניגוד לשגיאות הרבות בפענוח של "הלבנון". אלא מה? הטקסט עצמו לא תמיד מעניין במיוחד, והוא טובע בים הכותרות והתמונות, ובעיקר הפרסומות. לכן אני אישית מעדיף להמשיך את המנוי על "הלבנון". אמנם מספרים עליו שבתחילת דרכו הוא התנגד לרעיון של יישוב ארץ ישראל. אבל מאז הוא כבר שינה את דעתו וב-1881 התחיל גם "הלבנון" (כמו "ישראל היום") לתמוך בחיבת ציון.

גליון בולי הלבנון_1963
גיליון בולי 100 שנה לעיתון "הלבנון", עיצוב: אוטה וליש (מתוך אלבום האוסף הילדותי של המחבר)

688מוצג כאן גם גיליון הבולים המפורסם ויוצא הדופן שהודפס ב-1963 לציון 100 שנה לעיתון העברי הראשון. גיליון זה מיוחד בכך שהוא כולל 16 בולים שבכולם דמות סדר-יד העומד מול שולחן הסידור בסדרייה (שולחן המוכר לי אישית מהסדרייה שלנו, בערך מאה שנה אחרי). ברקע של כל בול מופיע קטע אחר מהגיליון הראשון של "הלבנון". כלומר יש כאן 16 בולים שונים! באלבום הבולים של ילדותי מצאתי אוסף הכולל 12 בולים (75% מהאוסף המלא!).
את גיליון הבולים המיוחד הזה עיצב המעצב הידוע אוטה וליש, מי שעיצב גם את הבולים העבריים הראשונים (דואר עברי), ואת כמה מהשטרות הראשונים של ישראל ועוד עבודות חלוציות רבות בגרפיקה של ישראל הצעירה. (קוראי הבלוג הוותיקים אולי זוכרים את האיורים המקוריים של וליש לתוויות הפרי שהתגלו אצלנו בדפוס).
כשהייתי ילד אספתי ממכתבים שונים את בולי גיליון הלבנון המיוחדים האלה בשקדנות ילדותית (וההוכחה היא החותמות השונות המופיעות עליהם). חיפושי ברשת בנסיון למצוא סריקה איכותית של הגיליון העלו חרס (כלומר מצאתי באתר התאחדות בולאי ישראל קובץ אבל לא ניתן להוריד אותו, ולכן אציג מול סריקת האוסף שלי את הגיליון ברזולוציה נמוכה).
ואם מענין אתכם לקרוא מה כתב יחיאל ברי"ל בגיליון הראשון, תוכלו לעיין בקטע שהעתקתי על חתונתו של הנסיך אלברט אדווארד (הפרינץ אלבערט אידוורד) מבריטניה (אתם בטח מכירים? הבן של ויקטוריה), לימים המלך אדוארד השביעי – אירוע שהסעיר מאוד את הירושלמים במרץ 1863.

כך נראתה הידיעה המקורית (התמונה מוויקיפדיה, לא מהעיתון כמובן):

הלבנון 1963  200px-King_Edward_VII_and_Queen_Alexandra_-_Wedding_-1863_-cropped

וכך זה נראה בפענוח ה-OCR האוטומטי:

כיום י'־ט לחדש הזה  _..חגגו היהודים החוסים?במחסת _*ענגלאנד .יום נלילת חתונת הפריגץ אלנערט איתורו* יורש עצי מלבות בריטאניה ־- עוד חקוק על לב יושבירושלם את ניל הנבוד אשר חל ק ליהודים בחיותו פה בשנה העברה .נננודו וננבוד _^שריו בא לנקר את נל היהודים אצל נתל המערבי ני שם נאספו ואה"נ את מקהלות הספרדים בבית הכנסת אשר להם .ו_*ת עדת האשבנדם בבית הכנסת הגדולה אשר הוקמה בחורבת רבינו יחודח חסיד.ועל כל" הכבוד הזה 1 השאיר אחריו פה עה"ק זכר עולם הרות באהבת אדם על לב בניציון  .. 'ומד, , מאד הוסיפו לשמוח ביום הנו י הא יום חתנותו • וננל מקום אשר איש יהוד ממחסה עננלאנד יושב מנודה דלוקה על פתחו..ובפתח שפתיו כרכה לראשהפרינץ הנז' ולננוד אמו המלנח הרחמנית וויקטדא יר" . ה ובמרומי הבהכנ"ס הנז' אשד לקהלות אשכנזים־ העלו מנורה נתלה לכבוד היום הזה.בי על כן הבהננ"פ- הזאת נבנתה בעזרת ממשלת בדטאניה .־־ וליום המהרת באו היהודםאל בית הציר מממשלת בריטאניח י גהנישו_* <יו רב ברכות לכבוד בן המלכה־ והוא קבלם בנבוד גדול והשיב לחם תשואת־ דך עלי אשר ידעו להוקיר אח- ק _המלכה 4 והניד לחם כי הוא יוחג אשר לבו מלא אהבת היהודים היושבים בציון :

עד כאן "עיתונות היסטורית", "עיתונות עכשווית" ובולים חגיגיים. משום מה זה יצא ארוך מאוד. אבל, כמו בעיתון – לא מוכרחים לקרוא הכל. אפשר להסתכל רק על התמונות וליהנות מהפרסומות. וגם אצלי, כמו ב"ישראל היום" – הכל בחינם.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, עיתונות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מ"הלבנון" ועד "ישראל היום" ||| מבט קצר על העיתון העברי הראשון ועל העיתון האחרון

  1. סמדר הגיב:

    באמת מרתק, הייתי מפרסמת את זה כמאמר אורח ב"העין השביעית".
    (וה-OCR הזה מייצר באמת טקסטים קומיים איכותיים. אבל עם כל הכבוד לטכנולוגיה המתקדמת והשימושית, ויש כבוד – "נננודו וננבוד שריו בא לנקר את נל היהודים אצל נתל המערבי"?!
    פחחח… לא יותר עדיף פשוט לקרוא, כמו פעם? – "בכבודו ובכבוד שריו בא לבקר את כל היהודים אצל כתל המערבי"…)

    • igalz הגיב:

      באמת צחקתי קצת, אבל צריך לזכור שמספיק שכמה מילים מפוענחות נכון, למשל: ״היהודים״ או ״האשכנזים״ (לפעמים מבוטא גם: ״האשבנדם״) כדי שמנוע החיפוש יצליח למצוא את הקטע המבוקש.

  2. יעל הגיב:

    לא חבל, ללכלך את העברית הנפלאה הזו עם OCR?

    • igalz הגיב:

      הבעיה שכדי לחפש במאגרים כאלה גדולים צריכים שיהיו מילות מפתח. הם לא התחייבו שזה מחליף את הטקסט הסרוק המקורי. אבל זה יוצא קצת מצחיק, כפי שתואר בתגובה הקודמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s