יישור לימין ||| טוֹפסוֹלוגיה ישנה: ככה יישרתי את כל הטפסים ימינה

כרטיס ביקורפעם לפני הרבה שנים עשיתי בבצלאל תרגיל בתחום שנקרא היום "טוֹפסוֹלוגיה" – כלומר עיצוב טפסים. המשימה הייתה פשוטה: לקחת את שלל הטפסים המוזרים והמפוזרים של קופת חולים (הכללית!): בדיקות דם ושתן ורנטגן, אישורי-מרפאה ומעקב והזמנת תורים, ולנסות לעצב אותם בסדר אחיד ובעיצוב מודרני (של הימים ההם).
הטפסים המקוריים הודפסו כפי שהיה נהוג אז (ואולי גם היום) בקקופוניה טיפוגרפית שלמה: פונטים רבים, בכל הגדלים, מיושרים לכל כיווני הרוחות. מסגרות וקווים בעוביים משתנים וגם בקווים מרוסקים (פונקטיר בלשון דפוס הבלט). והכל מודפס בצבעים שונים, ללא שיטה מוגדרת ובגדלי טפסים משתנים ומקריים (דוגמאות ניתן לראות בהמשך למטה).

מטרת התרגיל – הפרוייקט! כפי שאהבו לקרוא לזה בבצלאל –  הייתה לגבש שיטה ויזואלית עם סדר והגיון, שגם תביא לאחידות במראה וגם תקל על משתמשי הטפסים, רופאים וחולים, למלא אותם בשמחה (או "בחדווה", כפי שניסח לנו המרצה היהודי אמריקאי אהרון מרקוס שכבר הזכרתי פעם). הניסיון לעשות סדר "אירופאי" בסמל הכמעט מרכזי של הביורוקרטיה הישראלית: "קופת-חולים", היה אולי קצת שאפתני ונאיבי. קשה להאמין, גם היום ששיטת עיצוב טפסים יותר אחידים ויותר מסודרים תשנה במשהו את המערכת הישראלית שהיא מעצם טיבה חאפרית, מרושלת ודי מבולגנת, אם להשתמש בלשון המעטה.

טופס לימין שורנושא התרגיל עצמו: בדיקות הדם והשתן, הלויקוציטים והפוספטים, עם טיפולי החבישה (גדולה/קטנה) ו"הריפוי החשמלי" נשמע לנו אז כמו מדע בידיוני. אם פעם חשבנו שאלה רק מילים של בית מרקחת, גילינו עם הזמן שהתחום הרפואי והביקורים במרפאות-חוץ הם חלק מלוח הזמנים בהתפתחותו של האדם המודרני. אבל במקרה הזה המשימה הייתה גרפית-ויזואלית בלבד, ורק במקרה היא עסקה בטפסים של קופת-חולים. באותה מידה היינו יכולים לעסוק בטפסי חיובים וזיכויים של בנק או משרד ממשלתי או בקניות ורכישות באמצעות כרטיסי אשראי (שעשויים להיות מעניינים ומאתגרים לא פחות מטופסי הבדיקות הרפואיים).

מאז שסיימתי את לימודיי (לפני עשרות שנים), יצא שעסקתי לא מעט בעיצובים של טפסים. לא רק של קופות חולים, גם של מערכות הממשלה והבנקאות, התקשורת והביטוח, רשתות השיווק וחברות האשראי. בקיצור, של כל המוסדות והחברות שמציגים ללקוחות הקטנים את הנתונים שלהם מדי חודש או שנה. אלה יכולים להיות נתונים רפואיים או פיננסיים, העיקר שאפשר יהיה להדפיס אותם על נייר. ולמרות שתמיד עמדו לנגד עיניי התובנות שלמדתי בשיעורי העיצוב בקשר לסדר ואחידות ופשטות גרפית שצריכים להיות בכל מסמך – קשה להגיד שהשפעתי יותר מדי על החוויה הויזואלית הישראלית. מזמן הבנתי שישראל היא לא שוויצריה (וגם לא הולנד או שבדיה) וקשה להתאים לעם מבולגן שיטות מסודרות.

הנה ככה נראו בסוף שנות השבעים הטפסים המקוריים של "קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל". כתבתי בפתיחה שאין שיטה צבעונית מוגדרת, וזה לא לגמרי מדויק. שימו לב שטפסי בדיקת הדם מודפסים באדום(!) ובדיקת השתן בירוק(?), וכך אף אחד לא יכול לבלבל בין הבדיקות:

טפסי קופח ישנים 1טפסי קופח ישנים 2טופס בדיקת רנטגן ישן

וככה נראו הטפסים המעוצבים שעשיתי בתרגיל, שחלק מהם סודר באותיות לטרסט ואילו שורות הטקסט הקטן צוירו ביד להמחשה בלבד, בעט רפידוגרף (אז עוד לא היה עיצוב ממוחשב, כל-כך מזמן זה היה).

טופס בדיקת דם עיצוב  טופס בדיקת שתן עיצובטופס מרפאה עיצוב  טופס טיפולים עיצוב

טופס רנטגן יישור

לוגו_כללית_לדורותיו

זוהי אולי ההזדמנות להביא את סיפורו של סמל "קופת חולים כללית", זה שהופיע בטפסים המעוצבים שלנו ונחשב בימים ההם לסמל "חדשני ומהפכני". עיצב אותו אלי גרוס, שהיה אחד המורים המעניינים שלנו. הוא הביא מהולנד באותה תקופה כיוונים גרפיים חדשים ואז זה נחשב מהפכני מאוד לקחת את הסמל המיושן, שנראה כמו אחד הסמלים הישנים של הבנקים ולהפוך אותו לצורה כל כך מודרניסטית. לימים סמל קופת חולים (וגם השם שלה, ובמידה מסוימת גם המסדרונות והתורים אצלה) התאימו את עצמם להרגלי הצריכה והשיווק החדשים עם החלקת הפינות החדות, הטיית האותיות ימינה והמעבר לצבעי כחול-ירוק-כתום שנחשבים לקצת פחות "הסתדרותיים". את כל מהפכת הלוגואים השונים תוכלו לראות למעלה במקבץ הסמלילים של קופת חולים שהיום נקראת "כללית – הכי טובה למשפחה" (המקור: וויקיפדיה).

יישור לימין_2014בין הנושאים שאמורים ליצור את הסדר בטפסים ובמסמכים אפשר למנות את מערכת הצבעים, את קווי העזר (הגריד) המחלקים את הטופס לחלקים ברורים, את השימוש האחיד בפונטים, ובמיוחד את אופן היישור של הטקסטים. ומכיוון שעברית כותבים מימין לשמאל – טבעי שרוב הטקסטים בטופס יושרו לימין. וכך קרה, כמו בדוגמאות של התרגיל הישן מבצלאל שמוצגות כאן, שבמשך עשרות שנים העברתי חלקים רבים מהטוֹפסוֹלוגיה הישראלית – של המוסדות הממשלתיים והמוניצפליים ושל הבנקים וחברות התקשורת – ליישור ימני. עשרות ואולי מאות טפסים קיבלו את היישור הזה, שהקפדתי להשליט בכל טופס שעבר על שולחני, ומאוחר יותר על מסך המחשב שלי.
ועכשיו, שמאלני שכמוני (או "סמולני" בלשונם של רוב ממלאי הטפסים) מתפלא איך פתאום העם נוטה ימינה באופן כל-כך מובהק (ראו גם ב"אינפוגרפיקה" שעשיתי כאן). ופתאום אני קצת מצטער על כל העיצובים שעשיתי במשך עשרות שנים, אולי אם הייתי מנסה להשליט את היישור השמאלי, או לפחות המרכזי – הכל כאן היה נראה אחרת?! 

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טיפוגרפיה, עיצוב גרפי, פוליטיקה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על יישור לימין ||| טוֹפסוֹלוגיה ישנה: ככה יישרתי את כל הטפסים ימינה

  1. סמדר הגיב:

    חטאתי, עוויתי, פשעתי, היימנתי… אך מודה ועוזב ירוחם!
    שייקחו ממך כולם דוגמה לנטילת אחריות אישית, גם אם באיחור של כמה עשרות שנים.
    אני מאוד מקווה שהצטיידת בעורכדין קליבר מהשורה הראשונה, שיוכיח שלא רק שהיימנת את העם ואיחדת דם ושתן, אלא לזכותך ייאמר שגם הצלת אותו – לא רבים יודעים זאת – מנטיות קשות אף יותר: למשל מכותרות נגטיביות בסגנון דפוס שושני, ששלטו במרחב הטופסולוגיה הציבורי לאחר ה"מהפך" הפוליטי בשנות השבעים. ויתרה מזאת, זה היית אתה שחיזקת את הזרם המרכזי, בבחירה הנועזת בזמנה להפריד את ראש-הטבלה מהטבלה-גופא ברווח בן מילימטר, בסגנון דפוס בארי (מסחריים ל"ד)! אל יקל הדבר בעיני מי שלא היה שם, בזמנים הקשים והידניים ההם, ימי הרפידוגרף 0.4 ו-0.1…
    לכן ראוי לו לעם הבוגדני בעל הזיכרון הקצר שדווקא ירומם את שמך, ולא יכפישהו רק בשל התיישרותו לכיוון כזה או אחר, כפי שהדבר נהוג בימינו.
    זהו, I rest my case.

    • דודו הגיב:

      יבורך האופַק

    • igalz הגיב:

      היו ימים, על השולחן (אור) ישבנו והעברנו קווי 0.4 ו-0.1. עכשיו דבר אין להכיר, באינדזיין כבר אין פונקטיר. אולי בזכות אותם ימים (או בזכות האוֹפַּק*).
      ____
      אוֹפַּק – צבע חום למילוי חורים ושריטות בפילם של לוח-ההדפסה (ותודה לדודו שהזכיר את צבעי העבר).

  2. אייל הגיב:

    נראה לי שהטפסים הישנים של קופ"ח שאבו את השפה העיצובית שלהם מהסידור. צריך להזדמן לבית כנסת, להציץ בתפילה כלשהי ולמצוא את ערבוביית כל הפונטים, המשקלים, הגדלים וההדגשות. יש קטעים שמסבירים מה לקרוא ולמה (אבל רק לאנשים שבקיאים במידת מה). יש קטעים שקוראים רק בהזדמנויות מסוימות. יש מילים שנכתבות כך, אבל נקראות אחרת. יש קטעים שקורא החזן, ואחרים שהקהילה, יש שבשקט ויש שבשירה של כולם. והכל מקודד בפונטים, במשקלים, בהטיות, בר"ת, בסימני פיסוק ובטעמים.

  3. yaronimus הגיב:

    באופן מוזר מאוד התעניינתי בפוסט הזה, אני חושב שההבדל בין הטפסים שהיו נהוגים לבין מה שעיצבת הוא של שמים וארץ. פשוט מדהים איך סידרת את הכל בצורה כל כך יפה ונעימה, כאילו היינו כלואים במחסן טחוב ויצאנו לשאוף אוויר טרי פעם ראשונה. עבודה מעולה, שאפשר להראות לסטודנטים עד היום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s