גמדי שנות החמישים חוזרים ||| נמצא ברשת ספר הילדוּת האבוד

elves-and-fairiesזהו סיפור על ספר ישן. ישן מאוד. מכל הספרים הזכורים לי מהילדוּת דווקא הספר הזה, על הגמדים והפיות – הרחוקים כל-כך (לכאורה) מחיי הכפר של ילדותנו – זכור לי במיוחד. את רוב הציורים של הספר הזה:
"The Giant Golden Book of Elves and Fairies", שראה אור לראשונה ב-1951, הכרתי בעל פה. וגם היום, יותר מחמישים שנה אחרי, כשמצאתי את רוב עמודי הציורים המקוריים ברשת בעזרת הפינטרסט המבורך, אני נזכר בהם כאילו רק אתמול דפדפתי בספר. ומסתבר שאפילו היום אפשר לרכוש אותו ב-12.79 דולר או לדפדף בחלק מעמודיו (בחינם) – באמזון.
[בוויקיפדיה לא ממהרים להכתיר את היצורים המופיעים בספר כסתם "גמדים". ומציינים ש"יש המתרגמים Elves כ'ננסים', 'גמדונים', 'פיות', 'זדים' ושאר בריות אגדתיות זעירות"].

אני לא יודע לכמה מהקוראים הספר הזה מוכר. לכל אחד ודאי יש איזה ספר מהילדות שזכור לו במיוחד, ועכשיו אי אפשר למצוא אותו בספריות. ולא אצל כולם נשמרים רוב ספרי הילדות, ממוספרים במספר סידורי כפי שהיה אצלנו (וחלקם הגדול כבר הוצג כאן בשנתיים האחרונות). בספר המיוחד הזה, בפורמט הגדול עם האיורים היפים שאייר Garth Williams, היה משהו יוצא דופן. ולמרות שלא קראנו את הטקסט של הסיפורים (ונדמה לי שגם לא הקריאו לנו אפילו סיפור אחד מהאוסף) כמעט כל ציור כאן צרוב בזיכרוני: העטיפה עם הילדים המחייכים חיוך מסתורי, כשהילד – שכמובן הזדהיתי איתו מאוד למרות סרבל הג'ינס האמריקאי המגוחך – אוחז כדור פוטבול כל-כך לא ישראלי והילדה עם השמלה הורודה והנעליים ה"עירוניות" מחזיקה בובה שדווקא הייתה יכולה להיות גם בובת-כפר מהנגב. וזכורות לי גם האותיות היפות של שם הספר העשויות גזרי-עץ מחוברים במסמרים. אבל בעיקר זכור לי העץ המיוחד עם בתי הגמדים הבנויים עליו, ועם הגמד ממתיק הסוד היוצא מתוך הדלת שבגזע. עצים כאלה היו לנו בהחלט (ואולי אפילו היו בהם גמדים). וגם היום עדיין יש לנו בית כזה על העץ בגינה, אולי בזכות זיכרון הספר הזה, בית שהנכדים (לפעמים) והחתולה (כל יום) מטפסים אליו.

Elves and Fairies_c2  Elves and Fairies_3

the-fairy-queen  garth-williams-illustration-from-my-childhood-book-the-giant-golden-book-of-elves-and-fairies

עכשיו, כשמצאתי את רוב הציורים ברשת וליקטתי אותם אחד לאחד, אני כבר לא חייב למצוא את העותק המקורי הישן שאבד באחד ממעברי הדירות (או שהוא עדיין חבוי בעליית הגג בין שאר הגמדים והשדונים והפיות, והנסיכות והעכברים). והנה חוזרים אלי כל הגמדים הטובים והשדונים הרשעים, שלכל אחד הצמדנו סיפור משלנו: הגמדים המטפסים עם חבל במעלה ההר (תל ג'מה?), כשבתוך הנהר (נחל הבשור או גרר?) למטה נמה(?) יפהפיה פזורת שיער, או הגמדים שבחזית הציור המטגנים במחבת חביתת ירק או סוג של מצייה. או הגמד הטוב העומד על ראשו של גמד מסכן ומאיר באמצעות גחלילית את הדרך לקבוצת גמדונים שמושכים גלגלת עץ למשימה לא ברורה (אולי אחת ממשימות הבר-מצווה של כיתת "דרור"?).

Elves and Fairies_9

וכמובן ישנו הסיפור הבלתי-ברור על המלך(הנסיך?) המת (או הישן?) היושב רפוי על סוסו ויפהפיה בלונדינית כחולת עיניים (שהקדימה את בר ר' בחמישים שנה בערך) מנסה למשות אותו בעזרת כמה גמדים מעופפים טובים, בזמן שגמדי-השאול המרושעים מושכים אותו חזרה למצולות. עד היום אני לא יודע על מה בדיוק היה הסיפור שהאיור מתאר – אבל הסצינה הזאת הייתה ממש צרובה לי בזיכרון, וכשמצאתי את הציור נוכחתי שהזיכרון הויזואלי לא הטעה אותי. ככה בדיוק זכרתי את המלך הטובע.

בקיצור לי כל ציור נושא מזכרת, ועכשיו שמצאתי את רוב האיורים ונעצתי אותם באופן וירטואלי בלוח הפינטרסט שלי – אוכל לחזור אליהם מתי שארצה ואולי יש עוד כמה אנשים שהאיורים האלה מעלים אצלם זכרונות נושנים על ילדות נשכחת, בין השדונים, הפיות והצריפים השבדיים.

Elves and Fairies_8  Elves and Fairies_7

הוספתי כאן, מתוך הפייסבוק של הבלוג, מקום יפהפה ב"יער הקסום" של שוקדה שגילינו בטיול השבת. ראינו שם (כמעט) את הגמדים והפיות מתוך ספר הילדות. צפו בתמונות ותראו שאני לא מדמיין:

elves of shokeda 

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בית ומשפחה, ספרי ילדים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על גמדי שנות החמישים חוזרים ||| נמצא ברשת ספר הילדוּת האבוד

  1. צחי דבורי הגיב:

    פעם אפילו הגמדים היו בעלי שיעור קומה! (תגובה מתחכמת יותר מהתגובות העממיות שאני מביא בדרך כלל)

  2. סמדר הגיב:

    מחזיר אהבות קודמות (2) – עשית לי את היום-השנה-החיים…! כמה חסרו לי התמונות האלה, במשך איזה חמישים שנה…
    מעניין איך ילדים שהמורשת התרבותית שלהם לא הכילה שום יצור אגדתי, כגון פיות קסומות וגמדים גויים למראה, ולא קראו אף מילה מהטקסט הכתוב בשפת עם לועז – התחברו לתמונות האלה, שמייצגות עולם כל כך זר ומוזר.
    כמובן שבמיוחד התגעגעתי לתמונת הנסיך האפאטי הנמשך אל המצולות ע"י טרולים מרושעים, בעוד מלמעלה מנסים לחלצו כל ה"טובים" – אך לשווא…?! כנראה לעולם כבר לא נדע אם הצליחו, כי התמונה קפאה בזמן ונשארה לעד במצב של דימוי חזק, שמוטב אולי שלא לפרשו…

    • igalz הגיב:

      אם חושבים על זה קצת: ילדים הם בעצם גם סוג מסוים של גמדים, טובים או מרושעים. ויש גם ילדות פיות (או שרוצות להיות כאלה). לכן לא מוכרחים לקרוא את הטקסט של האגדות, הציורים בהחלט מספיקים (אמר הגרפיקאי שמגבב מילים).

  3. אני מוחה על חוסר ייצוג של מזרחים בספר השדונים והפיות שלך!

    • igalz הגיב:

      רוזה, כנראה לא הסתכלת מספיק טוב. בציור החמישי מלמעלה נראים זוג גמדים "מזרחיים" בהחלט, מטגנים ואוכלים מאכל מזרחי לא ברור (לאפה? או פיתה?). הנה התמונה בהגדלה:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s