מי המציא את הדפוס? ||| פרשייה לא פתורה מהעבר הרחוק

מי המציא את הדפוס? לכאורה הנושא פשוט ומוכר לכל ילד (לפחות לילדים של פעם, מהתקופה שהדפוס היה אמצעי התקשורת המרכזי) – יוהאן גוטנברג הוא זה שהמציא את הדפוס בזמן כלשהו במאה ה-15. או כלשונה של ויקיפדיה: "יוהנס גנזפלייש צור לאדן צום גוטנברג (בערך 1397 – 3 בפברואר 1468), (Johannes Gensfleisch Zur Laden Zum Gutenberg), ממציא גרמני, אביה של מהפכת הדפוס, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם.
אלא שהעניין, כדרכם של עניינים מובנים מאליהם, לא כל כך פשוט. לפחות על פי כתבה ישנה מלפני למעלה מחמישים שנה שמצאתי בכרך "עולם הדפוס" ממרץ 1961. מסתבר שהיו טוענים נוספים לכתר ההמצאה החשובה של המילניום הראשון. בחרתי להציג את הכתבה במלואה עם מספר הדגשות בצהוב. ואחר כך נפתח את הדיון באולפן עם צוות המומחים שלנו, שיכלול סַדָּר בלט משנות החמישים (והשישים), טיפוגרף חובב, בלש פרטי בדימוס וחוקר אמצעי קומוניקציה מהאקדמיה למדעי העתיד ומגיבים מן השורה. ותחילה לכתבה המקורית:

     

אז מה מסתבר? לפחות על פי רשימה זו, היו אלה דווקא הסינים שהמציאו (כמו כל דבר) גם את הדפוס. אבל לא עניין אותם במיוחד להפיץ את ההמצאה, כי היו להם מספיק סינים שיתרשמו, גם בלי השיווק (הכושל?) של יוהנס גנזפלייש צור לאדן צום גוטנברג.
שנית, וזו עובדה המוכרת למתעניינים: כשמדברים על ההמצאה של גוטנברג צריך לדייק. מדובר בעצם על המצאת האותיות היצוקות המיטלטלות (כמו האלף של פרנק-ריהל 48 פ' המוצגת למעלה וכמו מגירת אותיות דפוס הבלט המוצגת כאן למטה. שתיהן שייכות לגלריית המבקרים של דפוס בארי). אותיות בודדות אלה מאפשרות סידור של ספר שלם, ואחר-כך הסדר מפורק והאותיות מפוזרות לתאיהן, וכך מתאפשר סידור של ספר חדש.

ועוד מסתבר שגוטנברג אולי היה ממציא דגול, אבל כנראה שלומיאל עסקי לא קטן שלא הצליח לגרוף הון מהמצאתו ושותפו יוהן פוסט שהיה צורף ומלווה בריבית, זכה ברוב רכושו.
והסיפור המרכזי בפרשה המסוקרת כאן הוא על ההולנדי לורנס יאנסון קוסטר שנטען (על ידי ההולנדים, כמובן) שהוא הוא אבי הדפוס המודרני. אלא שגם הוא היה איש עסקים די כושל והשוליה שלו יוהאן פאוסט (לא הבנתי אם זה אותו יוהן פוסט שעבד גם על גוטנברג) "ברח עם כל האותיות" (ועוד בערב חג הפסחא!) ואפילו תבע אותו בבית המשפט.

בקיצור סיפור מסובך כמעט כמו משפטי הפטנטים הנוכחיים בין אפל, מיקרוסופט, סמסונג ושאר ענקי הטכנולוגיות של ימינו, אלה שהמשיכו את דרכו של גוטנברג בפיתוח טכנולוגיית הפצת המידע להמונים הקוראים, הגולשים והמסמסים.
ועצוב גם לקרוא שגוטנברג החדשן סיים את חייו בלי שהתעשר מהמצאתו המהפכנית. עם זאת מוזכר כאן שהוא לפחות הספיק לפאר ולשבח את המצאותיו בקולופון ("אחרית דבר" שהמדפיס היה מוסיף אחרי השלמת הסידור) המדבר על: "העבודה הנפלאה, פרופורציה, הרמוניה, מיבלטים ואותיות". ממש כמו מנהלי אפל בהציגם את האייפונים על גירסאתיהם השונות.
אכן פרשה קשה ולא סימפטית, נמשיך לעקוב ולדווח, יונית או רפי.

***
אחרי סגירת הגיליון ולהשלמת תמונת ההיסטוריה של המצאת הדפוס העברי, אני מצרף את הדברים שהופיעו בפייסבוק של הבלוג:
הספר הראשון שגוטנברג הדפיס היה התנ"ך בשפה הלטינית, בשנת 1456.
הדפוס העברי הראשון הוקם ברומא ב-1469 (ראו מפה מתוך "ספר הדפוס", באדיבות דפוס כתר).
דפוס בארי, הנמנה עם "דפוסי קהילות ישראל" (ראו למטה רשימה מתוך "עולם הדפוס", 1965) הוקם ב-1950. דפוסים עבריים נוספים היו גם באדעסא, בוקארעשט, יהאנעסבערג, ירושלים (1841), צפת (1577), קהיר (1557) וגם בתל-אביב (1907) ותל-יוסף, ובעוד 270 מקומות בארץ ובעולם (ראו באותה רשימה).

 

_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.