פרחים וציורים ||| צמחי בר בארץ ישראל בספר ישן וטוב

ספר צמחי בר בארץ ישראלאחרי הגשם הגדול ולקראת טיולי הטבע של השבת (אם עוד יש כאלה שמקיימים נוהג מיושן שכזה) בחרתי להביא אוסף ציורים של צמחי ישראל שסרקתי מהספר "צמחי בר בארץ ישראל" (זהו רק מבחר, יש בספר עוד ציורים רבים נוספים). את הספר ערכה נעמי פיינבורן-דותן וציירה רות קופל והוא הודפס בהוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת מסדה ב-1960. אני לא יודע כמה מקוראי הבלוג מכירים את הספר הזה ואת האיורים היפהפיים והמדויקים של רות קופל המופיעים בו. לי כמעט כל ציור של פרח ועץ הזכיר משהו. חלק מהצמחים והעצים המופיעים כאן כבר זכו להתייחסות בבלוג הזה בהקשרים שונים. בחרתי להביא את האיורים היפים כפשוטם, ולפעמים להוסיף לידם את האסוציאציה או את ההתייחסות שהם קיבלו אצלי בבלוג במהלך השנתיים ורבע לקיום "קווים ונקודות". (המחברת נעמי פיינבורן-דותן הייתה פרופסור לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לשנת 1991. על פי ויקיפדיה, נקראים על שמה מספר צמחים קדד פיינברון, זמזומית פיינברון וסתוונית הפסיפס Colchicum feinbruniae). הציירת רות קופל, ילידת גרמניה, ליוותה את ראשיתו של המחקר הבוטני בישראל, ואיירה את מגדיר הצמחים הראשון לצמחי א"י, שיצא ב-1938.

אורן ירושלים  אורן ירושלים 2

ציפורי איצטרובליםהאיצטרובלים היפים שציירה רות קופל הזכירו לי את חורשות האורנים הרבות שבכפר, שפעם עוד אפשר היה למצוא שם בחורף פטריות אורניות ולבשל אותן בסיר גדול בתבשיל עם תוספות של תפוחי אדמה ובצל. וגם את פסלי "ציפורי האיצטרובלים" של סבא אליהו, שנזכרו כאן בפוסט "גם אני פלשתינאי".

חרצית ועכנאי  כתמה עבת שורשים

חרציות 3.201 (24)החרציות והכְּתֵמות מזכירות לי את הפוסט הצהוב שצילמתי באביב בשנה שעברה, וגם את הסיפור על החרצית שהתבלבלה מלפני זמן קצר. שם הצגתי עמוד אחד מהספר הזה והבטחתי להציג עוד.  ולימדו אותי שהבטחות צריך לקיים (אם אפשר).

 

לבנה רפואי  מרוה משולשת

נורית כלנית צבעוני פרג

כלנית חורף 2014האיור של הכלנית הזכיר לי כמה וכמה פוסטים שהוקדשו כאן לפרח המאפיין כל כך את האיזור שלנו. כזכור נבחרה הכלנית לא מזמן לפרח הלאומי וגם נכנסה שלא בטובתה לפולמוס של אחרי המבצע האחרון. (בהערת סוגריים אוסיף שהשנה גם הכלנית הקדימה, לא רק החרצית, ואתמול ראינו בשטח לא מעט כלניות שהתחילו את העונה מוקדם ממה שצפה הרמטכ"ל).

נרקיס  רקפת

OLYMPUS DIGITAL CAMERAוהאיורים של הצבעוני והנרקיס הזכירו לי את דגלי שתי הכיתות של בניי הראשונים: כיתות "נרקיס" ו"צבעוני" שנקראו, כנהוג בכפר, על פי שמם של פרחים ועצים (חוץ מהכיתה שלי שהייתה חייבת לצאת דופן ונקראה על שם ציפור דווקא).

 

סירה קוצנית,  סתונית

הסירה הקוצנית ממלאת אצלנו את בתרונות בארי ומוזר שלמרות שמה המיוחד היא לא זכתה לשום איזכור עד עתה, והסתוונית היא מין פרח-פייסבוק שאנשים רבים ממהרים להעלות את התמונה שלו, מייד כשהוא מציץ אחרי הגשם הראשון.

כליל החורש  קורנית מקורקפת

צריף שוודי וכליל החורשכליל החורש הזכיר לי את הסיפור על הצריפים השבדיים, שם פורסמה התמונה היפה (לא אני צילמתי) של עץ כליל החורש הפורח לפני הצריף השבדי. הפוסט הזה זכה להרבה תגובות, דווקא בגלל עץ השסק/גויאבה של חיהל'ה ולא בזכות העץ הפורח בוורוד-סגלגל כל כך יפה.

 

חרחבינה  חוח עקוד

ולסיום בחרתי לצרף גם את "מילון המונחים" של הספר. תוכלו למצוא שם הסברים מעניינים להרבה נושאים שוודאי טרדו את מנוחתכם והדירו שינה מעיניכם. למשל מהו זיר ומהו חפה? ומה זה פילוקלד? ועוד הרבה דברים מעניינים (תלחצו להגדלה ותראו).

צמחי בר בארץ ישראל מונחים_1  צמחי בר בארץ ישראל מונחים_2

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, ישראל, ספרים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על פרחים וציורים ||| צמחי בר בארץ ישראל בספר ישן וטוב

  1. יהודה הגיב:

    נהדר !!

  2. אסתר הגיב:

    ימי התום

    • igalz הגיב:

      אכן, ימי התום. ואם רק עוזבים לרגע את האינטרנט והטלוויזיה ויוצאים לטבע – הימים האלה חוזרים.

      • דר' רותי נוביק הגיב:

        ימי התום ספוגים עמוק בנשמתו של אדם.
        כל כך עמוק עד כי קשה להגיע אליהם…….

  3. ravivg הגיב:

    כל כך יפה

    • igalz הגיב:

      באמת כשמסתכלים על הציורים היפים של רות קופל אפשר לוותר על המצלמה. אולי אוסיף עוד כמה ציורים מהספר – כדי שמחפשי הגוגל והפינטרסט יוכלו למצוא את הציורים היפים האלה מלפני יותר מחמישים שנה.

  4. האם סתוונית היורה אכן נמצאת איתנו מאז תקופת היורה?!

  5. עידן הגיב:

    פיפל הו לייקד, מייט אולסו לייק:

    אם נהנית מהאיורים של קופל (ובצדק), אני ממליץ לך לחפש את הספר 'שירת העשבים' על שמואל חרובי.
    צייר מדהים שעבד על מגדיר צמחים מקומיים בשנות העשרים. פרוייקט אשר בסוף לא יצא לפועל.
    החומר שהשאיר אחריו הוצג ב2006 בתערוכה במוזיאון ישראל, שבעקבותיה יצא הספר.
    הציורים שלו היו היפר ריאליסטיים, עם נקודות ברק בעיניים של הכנימות.

    • igalz הגיב:

      תודה, עידן על הערתך. נדמה לי שבאמת הייתי בתערוכה של חרובי במוזיאון ישראל. הוא באמת היה צייר מדהים. הספר של רות קופל ישב אצלנו על המדף הרבה הרבה שנים, אז החלטתי לשתף עבור חובבי הציור הבוטני.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s