ידיעה מעניינת פורסמה ברשת (בוואלה) על "תגלית ארכיאולוגית מופלאה המסעירה את ארצות הברית בימים האחרונים: קפסולת זמן נדירה שנמצאה בבוסטון, ונקברה לפני 220 שנה". הידיעה הזו נראתה לי קצת מוגזמת מבחינת החשיבות שמייחסים לה החוקרים. כי הרי 220 שנה הן לא זמן כזה רחוק, והמטבעות והדברים האחרים שנמצאו בתוך הקופסה ההיסטורית, חשובים ככל שיהיו, הם לא ממש "ממצא ארכיאולוגי" בן אלפי שנים.
ונזכרתי שגם אצלנו התגלתה לא מזמן "קפסולת זמן" בעליית הגג (בהמשך לכמה וכמה "קפסולות" שכבר הוצגו כאן בבלוג במהלך השנתיים האחרונות). במקרה של הקפסולה שלנו, מדובר על קופסה (שאינה האריזה המקורית) הנראית כאריזה של ציוד לתינוק סימפטי מהמאה שעברה. אלא שבתוך הקופסה נתגלה ממצא שעד כמה שניסיתי לברר ברשת – אין לו תיעוד כרגע. מדובר על משחק הרכבה מכני של ברזלים וברגים, תוצרת ישראל(!). זהו משחק דמוי משחק ההרכבה הפופולרי "מכאנו" , זה שמוכר לילדים המבוגרים שבינינו, שהקדים את הלגו המפורסם מבוסס הפלסטיק. מסתבר שהחברה שפיתחה אותו ב-1901 – MECCANO – קיימת עד היום! במשחק המכאנו היו ילדי שנות החמישים (ומסתבר שגם הרבה קודם) מרכיבים אוטומובילים, אווירונים, באגרים (מנופים) ושופלדוזרים (דחפורים) מפסי מתכת עם חורים בעזרת ברגים וצירים וכל מה שנדרש כדי לבנות את החלומות של ילדי אותה תקופה.
דוגמאות קופסאות המכאנו המקורי משנות ה-50, כפי שנאספו מהרשת
לא אלאה אתכם הפעם בסיפורי מעשיות: עד כמה נהננו מהבנייה ב"מכאנו-תוצרת-ישראל" וכמה אהבנו גם את המכאנו המקורי, שממנו לא נשאר לי ולו שריד של בורג אחד. רק אציין שעד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי, ועד כמה שזה נשמע כיום מגוחך ובלתי-סביר, מדובר במשחק שזכיתי בו כפרס על השתתפותי כילד בתחרות של חברת דודי השמש "אולימפיה מירומית" (הייתה חברה כזאת, ביררתי) שבה נדרשו הילדים להרכיב כמה שיותר מילים מהמילה "מירומית" (או מהמותג המלא "אולימפיה מירומית"). כנראה שזכיתי במקום ה-22 המכובד (או משהו דומה), שהפרס עבורו היה משחק ההרכבה הישראלי הנדיר. עכשיו כשנתגלו שרידי המשחק בתוך קפסולת הזמן הזאת, מיהרתי לצלם את החלקים כדי שאולי יימצא ברחבי הרשת עוד מישהו שסוג המשחקים הזה זכור לו. וגם כדי שבעוד 165 שנה, כשתתגלה לחוקרים הקופסה שלי באינטרנט, הם לא יצטרכו יותר מדי לטרוח לחפש: מה זה הדבר המוזר הזה. אז הנה הממצאים כפי שצולמו השבוע: הקופסה קצת קרועה והברגים חלודים, אבל הגלגלים ממש מסתובבים.
קפסולת הזמן שנתגלתה בעליית הגג (באריזה לא מקורית) עם משחק ההרכבה הישראלי דמוי-מכאנו
"רכב-חלל" שנבנה באמצעות מרכיבי המשחק ושרד (עם גלגל חסר) במשך עשרות שנים.
זהו זה, אין לסיפור הזה מוסר השכל עמוק במיוחד. הוא רק מוכיח שאם תשמרו דברים במשך מספיק זמן, הם יהפכו ברבות הימים ל"חפצים" ואחר-כך ל"מוצגים" ובסוף אולי אפילו ל"קפסולת זמן".
שיהיה שבוע (יותר) טוב לכולם – למחליקים בשלג, לנתקעים בשיטפונות וגם למתחממים בתנור הביתי ומרכיבים משחקים בלגו, במכאנו או סתם עם קוביות.
(ותודה לגיא שהראה לי בסמארטפון דוגמאות של אריזות "מכאנו" והזכיר לי נשכחות)
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
הזכרת לי את אחי שבנה מנוף במכנו ואיזה אושר זה היה לסובב את הגלגלת. אבל הוא לא הפך למהנדס אלא לקיבוצניק…
אסתר, קיבוצניק זה לא פחות חשוב מ״מהנדס״, ויש גם כמה קיבוצניקים-מהנדסים.
בטח שאני זוכרת את המכאנו! זה המשחק שרק גדולים יכולים (כלומר – אתה). כי הוא מסובך! עם ברגים! ואומים! וגלגלים! צריך להיות "בן", בן 8 לפחות, כדי לבנות רכב חלל כל כך משוכלל, עוד לפני "תוכנית אפולו" אפילו.
אני? אני יכולה רק באבני פלא…
גם אבני הפלא זכורים לטוב, למרות שלא הייתה להם את איכות ההצמדה והיציבות שיש לאבני הלגו שבאו אחריהם. שלא לדבר על הלגו הנוכחי, עם כל מפלצות העתיד. ״לגו צ׳ימה״ קוראים לו ומרכיבים אותו פעם אחת ויותר לא מפרקים, כל כך הוא מסובך (מידע ממקור מוסמך המקורב לדור 3.0 של הלגו).
במכנו שאני זוכר, היו ברזלים בירוק ואדום, ברגים אומים גלגלים וכל היתר , תנסה למכור ב e bay – אולי אספן כפייתי יחשוק בדבר.
נכון, המכאנו האנגלי היה עדין יותר, מורכב יותר וצבעוני יותר. מה שנשאר אצלי הוא החיקוי הישראלי, ואותו גם ב-ebay אף אספן כפייתי לא יחפש.
זוכרת גם זוכרת. עבר אצלנו בבית. כנראה שאחי זוכר ממנו יותר. אני זוכרת את הבובות ….מונופול, אבני פלא.
מעניין שהבנות זוכרות שמכאנו זה רק לבנים. אולי בימינו יש כבר מכאנו גם לבנות. לפחות מונופול התאים לכל המינים.
מה זה מכאנו לבנות? אין דבר כזה. אם ההורים שלך נתנו לך לשחק בזה ולא חינכו אותך לשחק רק בבובות, שיחקת גם במכאנו ובלגו.
אני שיחקתי בלי סוף במכאנו שלי 🙂 זה היה המשחק האהוב עלי
ליאת, טוב שנתנו לך לשחק במכאנו. בנות יכולות לאהוב גם ברגים ומנופים… וטנקים. וגם בובות.
לפי מצב הכלכלה הישראלית, כנראה ששחקו פה יותר מדי מונופול ופחות מדי מכאנו.
נכון מאוד. בכפר הסוציאליסטי שלנו התייחסו בהתחלה אל המונופול כמשחק קפיטליסטי בלתי חינוכי. היה באותה תקופה משחק בשם ״משק״ בו היו קונים שדות חיטה ומטעים ועוד דברים חקלאיים (ולא בתים ומלונות כמו במונופול). לא מצאתי ברשת ייצוג למשחק הזה, אז אולי זה דמיון בלבד.
לא דמיון! אני זוכרת היטב את המשחק. זה היה משחק חברתי שיתופי
ליאת, אז אולי ראית איזשהו צילום של המשחק הזה, שזכור לי במעורפל?