מסיבת הניצחון המשותפת של מפלגת "הבית-היהודי-הליכוד-כולנו-המחנה-הציוני" (מסודרים מימין לשמאל בתמונות הלקוחות מאתרי החדשות), ינואר 2015. אפשר ללחוץ לצפייה בפרטי החגיגה המשותפת.
חשבתי שמיותר לסקר שוב בבלוג הוויזואלי הזה את המראה הפוליטי המעודכן שלנו. הרי כל שנתיים יש בחירות, וממערכת בחירות אחת לשנייה כל ה"קמפיינים" נראים יותר ויותר דומים, למרות הזעזועים, החברתיים, המדיניים והפוליטיים העוברים עלינו. על פי ההצהרות הלוחמניות נראה כאילו תהום עמוקה משתרעת בין המפלגות הגדולות והבינוניות הנאבקות על ההנהגה – אבל לפחות מבחינה גרפית-ויזואלית יש נטייה בולטת לאחדות. וככל שהמצע (אם עוד יש דבר כזה) דווקא מקצין ונראה שהבחירה הפעם (כמו בכל פעם) היא בין כיוונים שונים לחלוטין – מבחינה גרפית כולם כחולים-תכולים, עם פיסות נייר צבעוני היורדות מן השמיים. אפשר להגיד ברוח הסיסמאות המבריקות של יועצי הקמפיינים של בחירות 2015 ש"כולנו תכל'ס כחלונים כחולים, ומפסיקים להתנצל על המהפך". אז איך אדם מן הישוב יכול לבחור כשכולם נראים אותו דבר?
טוב, לא לגמרי אותו דבר. יש קצת הבדלים בשפת הגוף. ולמרות שזו לא המומחיות שלי, אני רוצה להדגיש כאן שלפחות על פי התמונות נראה לי שכל מנהיג מפלגה משדר משהו אחר:
נתניהו, בדיוק כמו בצעדת ההזדהות בפריז, מנופף לקהל בלתי נראה (ואולי גם בלתי קיים) בהבעת פנים המביעה ביטחון מעושה, וגם במה שנראה קצת כמו בוז והתנשאות (ואולי אני טועה וככה נראית הבעת אמפטיה ואהבת העם שלמרגלותיו). ברקע אין שום סלוגן, רק מגן דוד על רקע עם פיקסלים, שאמור להיראות ממלכתי-דיגיטלי-מודרני, כרוחה של המפלגה ההולכת ומתכווצת (על פי הסקרים האחרונים).
ליברמן מצולם (בצילום של ערוץ 10) בפוזה סובייטית, מלמטה למעלה, כאילו הוא עומד, לבדו מול ההמון, במרומי הכיכר האדומה שליד הקרמלין. והסיסמה "תכל'ס ליברמן" מודפסת בפונט "אלטיקלישר" מטופל של פונטביט, פונט "כאילו מלוכלך וגולמי" (רוצה לומר: "אני בא מהשטח ויודע להזיז דברים").
בוז'י וציפי מחייכים חיוך גדול (בעיקר ציפי), גם הם על רקע תכלכל, בלונים של כחול-לבן וניירות צבעוניים. המילה "מהפך" (בפונט ספוילר, כחול כמובן!) מופיעה על הקיר בגדול כדי לרמז שאנחנו הולכים לשיחזור של בחירות 1977 (בגין) או, טוב יותר, של 1992 (רבין).
בנט נראה במסיבת סיכום הפריימריס של מפלגתו כמו חתן בר-מצווה, עומד בדום מתוח ולא מתנצל על כלום. לא על הצבע הכחול (לאן נעלם הירוק של ראשית הדרך?) וגם לא על הניירות הצבעוניים הנופלים מהשמיים ומכסים (אולי) את הכוונות הפחות חגיגיות של הבית היהודי.
כחלון במסיבה של "כולנו" נראה אמנם קצת מתוח כמנהיג חדש שהולך להפתיע ולשנות לכולנו את הכל. אבל הרקע הכחול עם הדגלים בהחלט עוזרים לו למצב את עצמו כ"דבר הבא" (או לפחות אחד הדברים).
לפיד עוד לא הציג את הנבחרת המעודכנת שלו, אבל יש להניח שגם היא תוצג על רקע כחול לאומי עם סיסמא של מלחמה בשחיתות (של המפלגות האחרות) והבטחה לעתיד תכלכל.
וגם מרצ עוד לא נתנה את המופע הצנוע שלה. שם יש לצפות גם לקצת צבע ירוק עם נגיעות של ורוד וכתום, מול כל הכחול הזה.
אם יתאחדו המפלגות הערביות סביר שישתמשו בצבעים הפלסטינאיים של אדום-שחור-ירוק-לבן כמשקל נגד לכחול הישראלי, ולחרדים פחות חשוב כל הטררם הזה, הם יקבלו את הקולות בחלוקה כזאת או אחרת, בלי קשר לצבע הרקע וגודל הפונט.
ולסיום, אני חייב לעדכן את ה"אינפוגרפיקה", שפרסמתי כאן לפני כחודשיים, בתחילת מערכת הבחירות. ברשומה ההיא, הטיפוגרפית בעיקרה, על היישור לימין הבאתי איור של שיקוף המצב בנובמבר שנה שעברה. במועד ההוא לגוש המתיישרים לימין היה רוב מובטח מול גוש המיישרים למרכז ולשמאל. כיום, על פי כל הסוקרים, כבר חל מהפך כלשהו. אז הנה האינפוגרפיקה לאמצע ינואר (על פי סקר ערוץ הכנסת מ-13.1.2015). נראה שנתניהו יכול לשמור על הפנים המודאגות והחשדניות, ונקווה שהמגמה תימשך.
שבת שלום לכל הכחולים באשר הם – מימין, מהמרכז ומשמאל. ותזכרו שכולנו תכל'ס כחלונים כחולים, ומפסיקים להתנצל על המהפך.
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
זה קצת כמו פרסומות: פעם יכולת מיד לזהות מה המוצר שהפרסומת מפרסמת. היום אתה צריך לצפות חמש דקות באנשים מאושרים מרחפים מעל שדות חרציות וילדים מחייכים לעבר האופק לפני שתגלה האם מדובר בביטוח, בנק, סלולרי או מגורי יוקרה. ואולי זה גם קשור לזה שפרסומות מוכרות היום הרבה יותר "לופט געשעפט" מפעם.
אולי גם הפרסומות של המפלגות מוכרות סוג של לופט געשעפט, לכן הן נראות דומות. אבל לא דייקתי, ראיתי שבהשקת הרשימה של ״המחנה הציוני״ באו, אחרי כל הדברים הכחולים, בלונים אדומים! (וגם העניבה של בוז׳י הייתה אדומה).
כחול הפועל – כולנו פועלים
הפועל זה לא אדום?