חודש קישון ופסטיבל הכלניות ||| הסיפור על ארבינקא, שטוכס, ירדן פודמניצקי ומר כלניות

ארבינקאבשל עצלנות של ראשית פברואר כמעט קרה שדילגתי על שני האירועים החשובים של החודש. ומה הם האירועים האלה אולי תשאלו? ומיד אני עונה לכם: האירוע הראשון הוא פסטיבל אפרים קישון, שההומור שלו, שנחשפתי אליו כבר בילדותי, הוזכר כאן בבלוג יותר מפעם אחת. והאירוע השני הוא, כמובן, פסטיבל הכלניות בדרום – אירוע לכבוד "הפרח הלאומי", שטופל כאן בבלוג יותר פעמים מכל פרח אחר. אולי מהסיבה שהבלוג הזה הוא דרומי-לוקאלי במהותו, והדרום הוא כידוע אדום בחורף (ולפעמים גם בקיץ).

מר כלניותמר כלניות בכלניות של "דרום אדום" (האיור של דוש, הצילום שלי)

לא הייתי צריך הרבה כישרון אילתור ומניפולציות לשוניות מתחכמות כדי לחבר בין שני האירועים. הרי בין גיבורי הילדות שנחשפתי אליהם בספריו הראשונים של קישון – ספרים שהורדתי מהבוידעם עם פתיחת הבלוג ושימשו לי להשראה, וסתם כמחצבי הומור בלתי מתיישנים – עומד מר כלניות בשורה אחת עם שולטהייס, קונשטטר, שטוכס האינסטלטור, זקוף סומק הסופר העברי, ירדן פודמנציקי השחקן, המהנדס גליק, ציגלר הפובליציסט ובר הוניג הצייר. וכמובן בראש וראשונה – ארבינקא הנוכל הישראלי השובב הראשון. אז, לרגל האירועים של חודש קישון אני מביא כאן הומורסקה אחת מתוך ספר קישון הראשון שקיבלתי כמתנה. מדובר על "לא נורא" ספרו החמישי (כולל ספרי מחזות) של אפרים קישון שראה אור לראשונה ב-1957 (הספר שבידי הוא מהמהדורה השלישית מאוקטובר 1958).

שולטהייס  ירדן פודמניצקי  זקוף סומק
גיבורים קישוניים (מימין לשמאל): שולטהייס, ירדן פודמניצקי וזקוף סומק. למעלה משמאל: ארבינקא (כל האיורים של דוש, כמובן)

ותחילה המוטו מ"באחד האמשים" הספר השני של קישון בספרייה שלי (והספר הקישוני ה-12, כולל ספרים באנגלית, לפי הכתוב בדף הפתיחה). אפשר לראות בקטע הקצר הזה את הזווית בה הסתכל ההומוריסטן הגדול על מה שנקרא אז "החברמניות הישראלית" והיום הפך לסתם סחבקיות.

קישון באחד האמשים-פולקלור

מתוך כמה הומורסקות (כך נקראו אז קטעי הסטירה, בתקופה שראש הממשלה עוד לא היה משחק בעצמו בקטעים "משעשעים") שעסקו במר כלניות בחרתי בסיפור "איך להיתפס בקלקלה". אם תקראו אותו כאן למטה תווכחו שלא הרבה השתנה בתחום המימשל ומערכות הצדק. וגם הביורוקרטיה הישראלית – שקישון היה מראשוני המלגלגים עליה – לא השתנתה הרבה מאז שנות החמישים, אולי רק השתכללה קצת.

קישון_לא נורא_כלניות_158

קישון_לא נורא_כלניות_159

קישון_לא נורא_כלניות_160

קישון_לא נורא_כלניות_161

עד כאן קישון כפי שנדפס ב-1958. שיהיה שבוע טוב לכל השוטרים והגנבים וליתר הגיבורים הקישוניים, ובמיוחד למר כלניות, המוזמן לבקר אצלנו בכלניות שעוד רגע מסיימות את הקטע שלהם השנה.

_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בשדה ובניר, ספרים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על חודש קישון ופסטיבל הכלניות ||| הסיפור על ארבינקא, שטוכס, ירדן פודמניצקי ומר כלניות

  1. אסתר הגיב:

    בילדותי כל המשפחה קראה את קישון וצחקנו ביחד. היום הוא לא מצחיק אותי יותר, למרות שלא השתנה כאן הרבה, אנחנו עדיין מחפשים את הג'ינג'י עם המפתח, השחיתות לא הלכה לשום מקום ואני עדיין ממוצא הונגרי. אבל העברית מיושנת, הסלנג השתנה, הסיפורים ארוכים מדי והבדיחות יבשות. הכלניות ביער שוקדה לעומת זאת סמוקות באדום רענן ובוהק. הטבע ניצח.

    • igalz הגיב:

      הכלניות אמנם סמוקות, אבל אני מוצא בהרבה הומורסקות ישנות של קישון מצבים מצחיקים שהוא היה מהראשונים להבחין בהם ולתאר אותם. בעיקר בנושאי הביורוקרטיה וההגחכה של מנהגים מקובלים. פחות בכיוון הפוליטי. עם כל הכבוד להומור הנוכחי – אני פחות מתחבר ל"תרבות הממים" האינטרנטית, שהיא אולי קצרה אבל לא מי-יודע-מה קולעת, לטעמי. ו…הטבע תמיד מנצח בסוף, כמו שכתבת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s