פרק א': הסמארטפון הסיני (2015)
לא מזמן ראיתי ברשת ידיעה על סמארטפון סיני אלמוני-לכאורה. בידיעה מספרים עליו שהוא מתיימר, בדרכו הסינית השקטה, לעבור בקרוב את קצב המכירות של האייפון של אפל וגם את מכירות המכשירים של סמסונג הקוריאנית. שם החברה הסינית הקטנה (12 מיליארד דולר הכנסות ב-2014 בלבד) – Xiaomi ובעברית שיאומי.
אבל מיליארדי דולרים לא כל כך מרשימים אותי, מה שמשך את תשומת לבי הוא דווקא הלוגו הקטן המוטבע בחלק השמאלי העליון של המכשיר (ראו בתמונה למעלה). בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות ושבתמונה מופיע סימן שקל חדש שהודבק על המכשיר על ידי היבואנים ונחתך אחר-כך בחנות כדי לחסוך מקום. לכן יצאתי לברר, ומיד נחשפתי למעצמת הסמארטפונים הסינית, שעד אותו רגע לא שמעתי עליה כלל.
אבל אם כבר התחלתי לדון בנושא סימון המטבע הישראלי, נדמה לי שיהיה יפה אם אלך אחורה מהשקל החדש אל השקל הישן ואז אמשיך במסע אחורה בזמן, עד הלירה הישראלית והלירה המנדטורית -שנקראה גם פונט פלסטיני (א"י) – ועד השקל העתיק המקורי. ומכיוון שגזרתי על הבלוג להיות קצר במילים ככל האפשר, אנסה לא לגלוש לסקירה של כל תהפוכות המטבע מבחינה כלכלית ואספנית (נומיסמטית) – אלא אתמקד בסימן המטבע בלבד.
לוגו חברת Xiaomi הסינית (מימין) והדמיית הדמיון העיצובי של לוגו החברה הסינית והשקל החדש שלנו
פרק ב': השקל החדש (1985) בפונטים בני זמננו
אם נלך אחורה בזמן נגלה שאת המעבר לשקל חדש ב-1985 – במסגרת התוכנית לייצוב המטבע אחרי תקופת האינפלציה האסטרונומית של שנות ה-80 – ליווה סימן חדש למטבע. הסימן המופיע בגירסתו המקורית בצד ימין של האיור למטה, עוצב על ידי משה פרג והורכב מהאותיות ש' וח' של השקל החדש כשהן משולבות במין שרשרת נאה. אמנם הסימן לא מתכתב מבחינה גרפית עם סימני מטבע אחרים (כמו הדולר, האירו, השטרלינג והין המוצגים למעלה) אבל יש לו זיהוי ברור והוא גם לא תופס רוחב מוגזם כמו השקל הישן שיתואר בהמשך. במקלדת תוכלו לקבל אותו על ידי הקלדת ctrl alt 4, או פשוט על ידי הקלדת צירוף האותיות ש"ח שהופך מיד לסימן ₪. דקדקני טיפוגרפיה ודאי רואים שהח' בסמל המקורי נראית כאילו היא צועדת בכיוון התנועה ההפוך. אבל העניין הזה תוקן וכיום רוב סימוני הש"ח נראים כאילו באמת שולבו שתי האותיות ושתיהן פוסעות לכיוון הנכון – מימין לשמאל (כדרכה של העברית כולה).
עוד גיליתי בוויקיפדיה שהאות סלעית של שמואל סלע הייתה הראשונה בה עוצב סימן הש"ח לפי אופי הפונט כולו. מאז ברוב הפונטים טורחים לעצב סימן ש"ח מיוחד המתאים לסגנון שאר האותיות (ראו בדוגמאות למטה).
סימן השקל החדש המקורי שעיצב משה פרג (מימין) וסימני ש"ח מעוצבים טיפוגרפית של האות סלעית והאות סלע אציל (עיצוב: שמואל סלע). מקור: ויקיפדיה
סימני שקל חדש בפונטים שונים: לפעמים החיבור של ש' וח' מתרחק מאוד מהסימן הרשמי
פרק ג': השקל הישן (1980) ב"מבצע שקל"
ב-1980 הוחלט לוותר על שם המטבע "לירה" משום שאיננו שם עברי ולעבור ל"שקל" ההיסטורי. המעבר התקבל (כרגיל אצלנו) בביקורת, אבל עד מהרה הציבור הסתגל. הסימן לשקל הישן עוצב בצורה רחבה ומשונה שהזכירה לי קערה רחבה וקצת מתנדנדת, המעוצבת באופן לא פרופורציונלי לאותיות ולסימנים האחרים. הסימן החביב הזה לא שרד הרבה שנים (כמו השקל הישן עצמו). גם חיפושי בגוגל לא העלו שום ייצוגים שלו, מלבד הסימון הלא מדויק שמצאתי בוויקיפדיה (שהוא שונה במקצת מההדפסה על השיקים הישנים שמצאתי בארכיון שלנו) וגם לא מצאתי מי הוא המעצב של הסימן הנשכח ששירת אותנו חמש שנים בלבד.
ואז נזכרתי במה שנקרא אצלנו בדפוס "מבצע שקל". זה קרה בשנת 1980 כשהמפעל שלנו, שהתמחה באותה תקופה בעיקר בהדפסת שיקים, נדרש להחליף תוך חודשים ספורים את כל השיקים של כל הבנקים בישראל, מלירות לשקלים (ישנים). המבצע כלל גיוסים של כל החברים בשלוש משמרות על מנת לעמוד במועדים שנכפו על הבנקים בעת תהליך הסבת המטבע. האירוע היה כל כך חשוב שעם סיומו נערכה מסיבה גדולה, ממנה שרדה רק התוכניה שמצאתי במגירותיי והיא מוצגת כאן, עם האיור החורפי שעשיתי לרגל אירוע "מבצע שקל 80" (האיור וגם הטקסט בתוכניה משקפים את עידן השקל הישן, שאז עוד נחשב לחדש).
פרק ד': הלירה הישראלית (וכל מה שקדם לה)
ללירה הישראלית לא היה, עד כמה שידוע לי, סימן מיוחד והקיצור ל"י ליווה את כל השיקים שקדמו למבצע שקל. עוד לפני הל"י הייתה, כך סיפרו לי, הלא"י – הלירה הארץ-ישראלית. אבל זו כבר היסטוריה רחוקה מדי בשבילי ובלירה ההיא לא זכיתי להשתמש. ולשקל הקדום שעל שמו נקראו כל השקלים של ימינו לא נשאר מקום בפוסט הזה – אז אביא רק צילום קטן של מטבע חצי-השקל מימי המרד הגדול ויסלחו לי הארכיאולוגים על קיצור תולדות המטבעות.
מחצית השקל מימי המרד הגדול שנת 68. הכיתוב – מצד אחד האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד". מצד שני – "ירושלים הקדושה" ומסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" (ויקיפדיה)
זו הייתה מעשיה שהתחילה בסמארטפון סיני והסתיימה בחצי שקל עברי. מיליארד וחצי סינים לא יכולים לטעות, אפילו אם שמונה מיליון ישראלים חשבו על זה קודם.
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
אני לא מצליחה לכתוב ש"ח בוורד. המילה הופכת מיד לסימן. מעצבן!
אסתר, זה קצת (או הרבה) מסובך, כנהוג במיקרוסופט. אבל ביררתי בשבילך (וגם בשבילי):
לוחצים על סמל האופיס הצבעוני בעיגול למעלה מימין > לוחצים בחלון שנפתח על אפשרויות Word > לוחצים על "הגהה" > ואז על "אפשרויות תיקון שגיאות אוטומטי" > ואז אפשר לבטל את כל ההוראה: "החלף טקסט בעת הקלדתו" או למחוק רק את החלפת ש"ח בסימן ה-₪.
זה הכל. ממש פשוט. ניסיתי, בדקתי וזה עובד.
אז לא הבנתי: איך הסינים הגיעו לעצב את הלוגו של חברת שיאומי כסימן ₪ חצוי? זה נשמע לי מדהים מכדי היות מקרי.
ולעומת זאת היתה לי הארה: סימן השקל הישן, אותה קערה מופרזת ולא יציבה, שכל כך קשה היה לשלב אותה במבנה השיקים הסטנדרטי בשנת 80' – נוצרה אולי כמחווה של המעצב העלום לכלי שמופיע על מטבע החצי שקל הקדום, שמזווית מסוימת נראה יותר כמו קערה רחבה עם שוליים מקושטים מאשר כמו גביע קדוש מהשנה השלישית למרד הגדול. לא?
בקשר לסינים, יתכן שקרה להיפך: מעצב סימן השקל הישן בשנות ה-80 שאב השראה מהסמארטפון הסיני של 2014, כי הרי הסינים סופרים את השנים אחרת לגמרי. יתכן שזה קרה בשנת הנחש או הדרקון (או אולי העכבר). וראי גם הערתה של שרה שוורץ בקשר לשושן הצחור שעל המטבע. אולי זו הייתה ההשראה לסמל המתנדנד.
ברוך צ'יז'יק סבר שהצמח שעל המטבע הוא שושן צחור (Lilium candidum), אם כי הוא מכנה אותו שושנת המלך. עוד פרטים בקישור הבא; במיוחד בתמונה אחת לפני האחרונה
http://beikar-childrenbooks.blogspot.co.il/2015/01/blog-post.html
תודה, שרה, על המידע החשוב ועל הקישור המעניין בבלוג שלך. אצלי, כרגיל, לא תמיד מופיעה אינפורמציה מלאה ומדויקת.
נעים להיזכר.
איזה יופי : המיטרייה השיקלית מגוננת על החיוך המלא ושומרת על האבטיח השיקלי העסיסי
ומבטיח שלא יגמר לעולם. כבר אז היה למעצב התוכנייה הומור,טעם טוב וראייה חדה ונוקבת.
בהשראת הצ'קים שלך, עדכנתי בזמנו את הסמל בויקיפדיה. רק דברים טובים יוצאים מכאן.