אין לי הרבה מה לומר על יום הבחירות ולא על התוצאות. לא רציתי להשאיר באוויר את הפוסט האחרון עם מקרא פתקי הבחירות, למרות שדווקא הוא זכה לרייטינג בשמיים (פי ארבע מהפוסט הפופולרי ביותר עד עתה). וכדי לחזור אל הקרקע שמתי כאן, בערך באותו מבנה של הפוסט ההוא, חמש תמונות שצילמנו ביום הבחירות – רובן צולמו בדרך הבשור הפורחת (בעיקר בצהוב), והתמונה אחרונה היא של האירוסים הסגולים בכביש 222 קצת לפני רביבים (אלה שכולם כבר צילמו והעלו לפייסבוק). אולי נשוב פעם בהמשך עם זוטות וסיפורי מעשיות, כמו בימים היותר יפים.
ונסיים בקולו של אריק איינשטיין (ובן גוריון) למילותיו של עלי מוהר:
"איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח."
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
סוף סוף קצת פרופורציות! וגם יופי של שיר.
הראית איזה יופי? ראית, וגם הראית לחבר'ה, שגם ימינו אלה די יפים.
והראית את הגוגל-דודל של היום? מעתיקים ממך… חזְלִֵ"ש אליי בפרחים!
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות, אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות…
(מה זה "אולי נשוב", מה פתאום "פעם"? בטח נשוב, אם לא מחר אז מחרתיים, עם זוטות כגדולות, סיפורי מעשיות ושונות, פרחים בקנה וציפורים בראש, ועוד כהנה וכהנה סוכריות טעימות להמתיק את ימינו התפלים, ומשמעויות נעימות להעשיר את עיסוקינו הטפלים…)
לא יודעת אם הזקן שמח, אבל בטוח שהיפה – יפה, וישאר יפה.
למה נזכרתי למראה הענפים "שלך" (בתמונה ה-2), בזרועות המושטות למגע של מיכאל אנג'לו בקפלה הסכסטינית?
חלף כמעט חודש. הכל כשורה?