הבלוג אמנם הוריד קצת פרופיל בשבועות האחרונים, אבל מסתבר שלפוסטים שמסתובבים ברשת יש חיים משלהם. וכך יצא שכשאנחנו נערכים כבר לאירועי חג השבועות נותר לי עדיין לעשות השלמות בקשר לדגל המדינה.
לפני שנה ושנתיים העליתי כאן תמיהות על צבעו המדויק ועל מידותיו של דגל ישראל. טענתי שלכאורה לא נמצאה שום הגדרה רשמית לגוון הצבע הכחול.
לקראת חגיגות ה-67 נמצא חוקר בשם אייל שמתקן אותי. בתגובתו מביא אייל אסמכתא מתוך גנזך המדינה המוכיחה שאכן התקיימה בנושא ישיבה של ועדה רשמית עם ארבעה אישים נכבדים נוכחים ("נוחכים" כלשון המסמך ההיסטורי): ד"ר א.בהם, מר ל. קרקאור, מר אראל, ומר מ. שילו ובהיעדרותו של א. אלחנני. והוועדה הזו – "ועדת המשנה לקביעת טיב הכחול של דגל המדינה" אכן קבעה גוון רשמי לצבע הכחול של הדגל. הצבע הוא Indanthren Calidon או בקיצור GCDN.
חיפשתי את הגוון הזה ברשת ועד כמה שמצאתי הוא לא מתייחס לאחת מסקאלות הצבעים העכשוויות המוכרות כמו RGB, CMYK, Pantone. כך שהאמת ההיסטורית ודאי נכונה לגבי צבעים להדפסה על בד, אבל ניתן להרחיב אותה גם לסקלות צבע נוספות.
החיפושים אחרי הגדרות צבעי הדגל הם לא לגמרי מופרכים. הנה בוויקיפדיה מוצגים צבעי הדגל הצרפתי, עם הגדרות בכל סקלות הצבעים (וגם דגלים אחרים, כמו של פורטוגל, למשל). ואם לכל חברה מסחרית או מוסד מודרניים יש לוגו מוכר וסקאלת צבעים המוגדרת היטב בחוברת התדמית שלה – ראוי שגם למדינה בת 67 יימצאו הגדרות כאלה. ואולי עכשיו, עם השבעתה של הממשלה החדשה ובחירת שרת תרבות וספורט חדשה, שרה הידועה בחיבתה הרבה לדגל ישראל, הגיע הזמן לכונן ועדה חדשה שתנסה למצוא מקבילה עכשווית לצבע ה-Indanthren Calidon שהוגדר כבר בישיבה ההיא בינואר 1950.
באתר תולדוט של מט"ח מוצג אפילו צילום של דוגמת בד והגדרות לצביעת הבד. לא ברור אם מדפיסי הדגלים של ימינו, שרובם יש להניח יושבים בסין, משתמשים בהגדרות האלה.
בחיפושיי ברשת מצאתי אתר מעניין – FOTW – Flags of the World, העוסק בדגלי העולם. לא נראה שזהו אתר רשמי, אבל יש שם הרבה מידע, כולל ניסיונות למצוא את הכחול הישראלי המדויק.
באתר הדגלים FOTW מצאתי גם שרטוט שהיה, לפחות עבורי, תגלית מסוימת. מידות הדגל עצמן והפרופורציות של מרכיביו היו ידועות וגם פורטו כאן לפני שנה. אבל ה"גריד" ממנו נגזר עובי הקווים של המגן-דוד – 5.5 ס"מ בדיוק! – לא היה ברור לי. והנה מצאתי שם שרטוט שמסביר בדיוק איך בנוי המגן-דוד הרשמי שלנו. שרטטתי מחדש את הציור המובא באתר הדגלים וגיליתי שסמל המגן-דוד מורכב משבעים ושמונה משולשים שווי צלעות (ספרתי!).
נדמה לי שתבנית המשולשים הזו יכולה לשמש גם כמשחק הרכבה בגני ילדים. משחק שיעזור לילדים הרכים לשרטט דגל מדויק וגם ילמד אותם משהו על פרופורציות. אז הנה המידות המלאות והמעודכנות של מרכיבי דגל ישראל הרשמי, כולל גובה המגן-דוד המורכב מ-12 פעמים גובה משולש היסוד. ובסך הכל 66 ס"מ.
והערה אחרונה בקשר לנוהלי ונוהגי הדגל. על פי הנראה בעיר ובכפר וגם בדרכי הארץ לא ברור אם הוגדרו מועדים: מתי יש להתחיל לתלות ולהניף את דגלי הלאום בכבישים ובמרפסות הבתים. ועוד פחות מוגדר – מתי מקובל להוריד אותם: האם מייד עם צאת החג, או במוצאי שבת שאחריו, או כמו שקורה הרבה: הדגלים נשארים תלויים עד שבעל-הבית מחליט שהגיע הזמן להוריד אותם, רגע לפני חג השבועות או לקראת סוף הקיץ.
תודה רבה לאייל שהגיב ותיקן, ותודה גם לגנזך המדינה ולאתר FOTW.
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
מהר להעביר את הרשימה הזאת לשרת התרבות החדשה וגם לשר החינוך. אני משוכנע שכבר בישיבת הממשלה הבאה הם יודיעו על הכנסת משחק הרכב את הדגל ממעונות היום עג סיום תואר שלישי במוסדות להשכלה גבוהה. כדאי שתרשום מהר פטנט וגם תכין ערכה לדוגמה בדפוס שלכם. זה יכול לקבל תנופה גם לכל קהיות היהודים בגולה הדוויה.
מה?! הגילוי הזה, של גריד המשולשים של המגן דוד – הוא לא פחות ממרעיש!
מעולם לא עלה בדעתי שהסמל המוכר והפשוט הזה מתבסס על תכנון הנדסי כה מדויק וקפדני.
גם לי זה מזכיר דף משבצות לצביעה של ילדים. מענין, אם היית נותן לילד בימינו דף צביעה ריק כזה – באיזה צבע הוא היה בוחר, ואיזה צורה היתה יוצאת לו? קרוב לודאי שהוא לא היה בוחר רק בכחול (ולבן) המשעממים. כחול כזה או אחר – כחול זה עדיין רק כחול, ומה עם כל שאר הצבעים היפים שבספקטרום הנראה?
לדעתי רוב הילדים – וגם המבוגרים! – היו מוציאם מתחת ידם מנדלה צבעונית קצת יותר מורכבת ורבת משמעות, הנה עובדה, תראה בויקיפדיה . (וגם ראיתי שם שקארל יונג אמר ש"המנדלה היא חלק מקבוצת סמלים וארכיטיפים מהם ניזון הלא מודע האישי והקולקטיבי שנמצאים בבסיס הקיום הנפשי האנושי"… אני ממש מפחדת לחשוב ממה ניזון המגן דוד הארכיטיפי שלנו)
המנהג המוכר לי, הנוהג בעיקר בקרב 'הציונות הדתית', הוא להותיר את הדגל תלוי עד לאחר יום ירושלים, החל בכ"ח באייר, ובסה"כ 24 יום.