על חיילים ואותיות ||| הכתובת על משטח המסדרים של חג העצמאות 2016

כמו כל דבר בימינו, אפילו חגיגות יום העצמאות השנה לא עברו בלי ביקורת מצד אחד של המפה הפוליטית והתלהמות מהצד השני של משטח החגיגות. התמונה המתארת את הסיסמא שיצרו חיילי צה״ל על המשטח בהר הרצל, שנחשפה בשידורי טקס העצמאות הממלכתי בהר הרצל, כבר זכתה לכל ההקשרים ולכל הדיונים האפשריים – ואין היא עניין הפוסט כאן.

בטקס עצמו לא צפיתי (עקב התחייבויות קודמות) אבל מצאתי ביוטיוב סרטון של ערוץ 1 באורך של למעלה משעה וחצי, ומי שהחמיץ – מוזמן לצפות בכל תרגילי הסדר, ולראות את כל הסמלים והכתובות ששירטטו החיילים והחיילות בתרגילי הצעידה הנאים, שנערכו בהדרכת מפקד הטקס המיתולוגי הפורש אל״מ (מיל.) דוד רוקני.

לפני שאביע את דעתי על הנושא ה״טיפוגרפי-מיליטריסטי״ – אציג כאן, לטובת אלה שאין להם סבלנות לצפות בכל הסרטון הרשמי, כמה מהסיסמאות והסמלים ששורטטו באמצעות צעידתם ועמידתם הגאה של חיילינו ודגליהם. כך תוכלו לראות שהסיסמא השנויה במחלוקת ״עם אחד – מדינה אחת״ הייתה רק קטע אחד קטן משלל הסיסמאות והסמלים שהוצגו בערב הארוך והמרגש. הנה חלק מהכתובות והסמלים:

  

  

בתמונות למעלה: ״גבורה אזרחית״ – נושא יום העצמאות 2016, ״68״ – מספר שנות המדינה, והסמלים הממלכתיים – ה״מגן דוד״ וה״מנורה״.
אולי תתפלאו לראות שלא נפקד גם מקומם של ״יונת השלום״ וסוג של ״פרפר העצמאות״ (הזכור מהכרזה שנסקרה כאן בפוסט הקודם) ועוד סמלים נוספים שקצר המקום להציגם כאן.

  

הטקס היה גם טקס פרידה מאל״מ (מיל.) דוד רוקני והחיילים לא התעצלו וכתבו בעמידתם הגאה והמסודרת (פחות או יותר) גם את סיסמת הפרידה ממנו: ״רוקני תודה בהצדעה״. בשורה העליונה הבחנתי שגובה האותיות לא לגמרי אחיד. כנראה כמה חיילים ביקשו גימלים ברגע האחרון (מה שלא יכול לקרות במסדרים בצפון קוריאה או ברוסיה).

ועכשיו לזווית הקטנונית והזוטולגית שלי: אני אוהב אותיות (קוראי הבלוג הזה נחשפו כבר לא מעט לאהבה מוזרה זו) ואני אוהב חיילים (פעם אפילו הייתי כזה) – אבל אני פחות מתחבר לחיבור הזה שעושים בין חיילים לאותיות. כלומר כתיבת טקסטים באותיות שעשויות מחיילים – לא מדברת אליי.
גם לי יצא לצעוד פעם בכל מיני מסדרים. אני מוכרח להודות שלא הייתי צועד מצטיין. הרבה פעמים, בניגוד לפקודות הרס״ר צעדתי סמול-סמול, ימין, סמול (סמולני כבר אז…). לא תמיד מצאתי את הקצב הנכון והייתי צריך ״להחליף צעד״. מין טכניקה שנועדה, בימים ההם, להחזיר לצעד הנכון את אלה שלא הצליחו לשמור על הקצב של מפקד המסדר. אבל לא זכור לי שעמדתי כחלק מהצ׳ופצ׳יק של האות ״מ״, כפי שמנסים לעשות בהצלחה חלקית, החיילים בתמונה כאן למטה.

נדמה לי שגם מבחינת כבוד האותיות וגם מבחינת טובת החיילים, רצוי שתישמר ההפרדה: החיילים יעשו את מה שהם יודעים – לשמור על המולדת, ולהשתדל לשמור על הקצב (והמוסר). והאותיות יעשו את מה שנועדו לעשות – לכתוב טקסטים ולשמור על הקריאות (והריווח).
וההמשך ייכתב במגרש המסדרים של חגיגות ה-69.

___
תוספת מאוחרת מהפייסבוק:
אחרי שראש הממשלה העלה ביום העצמאות האחרון זיכרונות מהמצעדים שבהם השתתף בילדותו ואמר, "יש לי הצעה – בואו נחדש את המצעדים בירושלים. מצעד צבאי בירושלים, הרי זה יסוד העצמאות שלנו". מצורפות כאן תמונות ממקומות שעדיין מקיימים מצעדים כאלה, להשראה. שימו לב שגם האפשרויות של כתובות חגיגיות בעזרת מצעדי חיילים עדיין לא מוצו (כולל שימוש צבעוני מגוון יותר מהמקובל אצלנו). שם באמת כל חייל הוא פיקסל צבעוני בתמונה הגדולה – אדום או צהוב או כחול או לבן. יש ממי ללמוד.

 

_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.