מה בוער? ||| סיפור קצר על גפרורים – בעבר, בהווה ובעתיד

4 גפרוריםשבוע ל״ג בעומר כבר התחיל ולכבוד המדורות שבדרך רציתי לכתוב פוסט נוסטלגי קצר על אוספי קופסאות גפרורים. כזכור לחובבי האספנות, קופסאות הגפרורים הצטיינו פעם בגרפיקה צבעונית נאה שהתחבבה מאוד על האספנים. כמו בעטיפות המסטיקים של פעם נהוג היה לנצל את השטח הקטן שעל חזית הקופסא לפרסום צבעוני מושך. חובבי אספנות מילאו מגירות שלמות של קופסאות צבעוניות וחברת ״נור״ הישראלית השתמשה בפני הקופסא כמדיה פרסומית הזוכה לחשיפה יפה (כך כתוב באתר החברה: ״הגפרורים מהווים מוצר קידום מכירות אפקטיבי ביותר הנהנה מחשיפה גבוהה וממושכת״). מסתבר שחברת ״נור״ שפרטים מעניינים אודותיה תוכלו לקרוא בקישור הזה, כבר לא מייצרת היום גפרורים, אלא מייבאת אותם משוודיה.
הנה כמה אוספים של קופסאות גפרורים ישנות שמצאתי באתר ״נוסטלגיה אונליין״ (חברת ״נור״) וב״תפוז״ (חברת ״נמר״):

גפרורי נור  גפרורים תפוז

כיום הגפרורים איבדו קצת את קסמם ומקומות אחרים נמצאו לבאנרים הפרסומיים – בקולנוע, בטלוויזיה וכיום בעיקר באינטרנט. וגם השימוש בגפרורים הצטמצם מאוד, החליפו אותם כל מיני מצתים וכפתורים אוטומטיים, ואולי בקרוב תמצא גם האפליקציה שתוכל להצית אש ישר מהסמארטפון.

אז עזבתי את הנוסטלגיה וניגשתי לחבילת הגפרורים העכשווית שיושבת אצלנו במגירה, ומעולם לא ייחסתי לה ולכתוב עליה כל חשיבות. מצאתי שהגפרורים ממותגים בשם ״הנמל, מוצרים טובים לבית״ והם מיוצרים כפי שכתוב על גב הקופסא בהודו(!). שמחתי לראות שהיבואן הוא י.ד. יבוא-קל בע״מ השוכן לא רחוק מאיתנו, במשק 16 במושב בית הגדי. עוד כתוב על הגב שממוצע הגפרורים בקופסא הוא 40. לא התעצלתי, ספרתי בקפדנות וגיליתי שיש בקופסא שלי 44 גפרורים! מה יש לומר, ההודים האלה נדיבים מאוד.

גפרורי הנמל  42 גפרורים

מסתבר שהגפרורים ההודיים, שנראים פחות או יותר כמו כל גפרור, הם ״גפרורי בטיחות״ (?) ואזהרה חמורה מודפסת על הקופסא: ״הרחק מהישג ידם של ילדים״. ועוד אזהרה בפונט גדול ובמאונך ״הרחק מאש!״. לא בדיוק הבנתי את האזהרה הזו, איך אפשר להרחיק את הגפרור מהאש? הרי הגפרור הוא זה שמצית אותה, ותקנו אותי אם אני טועה.

גפרורי בטיחות

2015 גפרורי בטיחות

ואז הבנתי פתאום שגפרורי חברת ״הנמל״ – כמו פתקי העתידות של מסטיק ״בזוקה״ – פשוט צפו ראשונים את העתיד. וכתבו אזהרה אקטואלית מהעידן החדש הצפוי לנו. אם כך, טוב שיש לנו ״גפרורי בטיחות״. צריך רק להקפיד על ההוראות: ״הרחק מהישג ידם של ילדים״ ו״הרחק מאש״.
ושיהיה לנו שבוע טוב. נצפה להמשך ההתפתחויות בשבוע הלגבעומר, ובינתיים שום דבר לא בוער.

_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, ישראל, שעשועים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

19 תגובות על מה בוער? ||| סיפור קצר על גפרורים – בעבר, בהווה ובעתיד

  1. bnrus הגיב:

    בבוידם של אמי יש עדיין את אוסף קופסאות הגפרורוים שלי מלפני המון שנים. היו מודבקות על קרטון עבה אחת צמודה לשנייה, מסודרות בדומה לאוסף הבולים לפי נושאים וצבעים.

  2. זה מאוד מרושע לשים איל מבוהל על גב של קופסת גפרורים. רואים שהוא פוחד מהשרפה!

  3. מוריס קרסנטי הגיב:

    מצויין!!!

  4. אסתר הגיב:

    האזהרה – לא לאחסן גפרורים על יד אש. פעם גם בתי מלון וחברות הזמינו אריזות מיוחדות של גפרורים ולהוריי היה אוסף נכבד. היום אין פרסומות כאלה כי העישון אסור בבתי המלון ומוטב שכך. אם בטלו את העישון אולי אפשר לבטל את ל"ג בעומר? זה החג הכי מזיק לאדם ולסביבה.

  5. mimik1950 הגיב:

    אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות……

  6. סמדר הגיב:

    גפרורי בטיחות: הרחק מאש > הזהר בגפרור בוער > חסוך במים חבל על כל טיפה > אש-אש-אש! > הרחק מאש > הזהר בגפרור בוער > חסוך במים חבל על כל טיפה > אש-אש-אש! > הרחק מאש > הזהר בגפרור בוער > חסוך במים חבל על כל טיפה > אש-אש-אש! > הרחק מאש > הזהר בגפרור בוער…
    וחוזר חלילה ושוב בלי הרף

    • igalz הגיב:

      מזל (או חבל) שקדמונינו גילו את האש לפני מיליון וחצי שנים. מזל – כי אפשר לאכול תפוחי אדמה שרופים במדורת לג בעומר (קרטושקעס). חבל – כי צריך מאוד להיזהר באש (גם אש-אש-אש).

  7. מיכה הגיב:

    לענין גפרורי הבטיחות: הגפרורים הראשונים היו ניתנים להצתה על ידי שפשוף בכל משטח שהוא – החיכוך יצר די חום כדי להצית אותם. במערבונים אתה יכול לראות גיבורים מציתים גפרור על-ידי שפשוף בנעל, למשל. מובן שגפרורים כאלה אינם בטוחים, כיוון שחיכוך מקרי עלול להצית את החבילה כולה (מאד לא נעים אם הכנסת משהו לכיס והוא הצית את כל פנקס הגפרורים ששמרת שם… ). גפרורי בטיחות הם גפרורים שאינם ניצתים בקלות; כדי להצית אותם על ידי חיכוך אתה צריך לשפשף אותם במשטח שמכיל חומר כמו זרחן אדום ורק אז הם ניצתים. החומר הזה קיים בדפנות השחורות של הקופסה אבל לא בשום דבר אחר שאדם סביר משתמש בו, ולכן הם בטוחים בהרבה.

    • igalz הגיב:

      מיכה, תודה על ההסבר המדעי המפורט. אם כך טוב שזכינו ב״גפרורי בטיחות״ (גם אם מייצרים אותם בהודו).

      • יעל ר. הגיב:

        ואני אוסיף לגבי גפרורי בטיחות: במאה ה-19 היו הגפרורים כל כך לא בטוחים – נדלקים מעצמם, מתפוצצים קלות בחיכוך תוך יצירת עשן ואש – שדבק בהם הכינוי "לוציפרים".

      • igalz הגיב:

        יעל, תודה על המידע. לא שמעתי על ה״לוציפרים״ האלה מהמאה ה-19.

  8. Tzachi Dvori הגיב:

    סבא שלי דוביד שר אמר לי תמיד שמי שמשחק עם גפרורים בורח לו פיפי בלילה. אז עברתי למצית.

  9. igalz הגיב:

    סבא דובידשר ידע על מה הוא מדבר. טוב שעברת. אבל תיזהר, גם עם המצית יכול לברוח לך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s