גלגוליו של ספר ||| פתחו את השער, פתחו רחב (אבל לא יותר מדי רחב)

הכל התחיל כשמצאתי בעלית הגג שלנו את ספר שירי הילדים ״פתחו את השער״ שכתבה (באידיש) המשוררת קדיה מולודבסקי. כמו רבים מבני דורי זכרתי מהספר, כמעט בעל פה, את שיר הנושא ״פתחו את השער״, וגם את הבלדה הארוכה ״גלגוליו של מעיל״ (ביילה רצה בו שנתיים והמעיל – זהב פרוויים! עוד שנה המעיל כאילו עוד יותר יפה אפילו). הספר הוא קלאסיקה של ספרי ילדים, שהייתה פופולרית מאוד בראשית ימי המדינה. סיפורה של המשוררת מסופר בפירוט בבלוג של עינת אמיתי ז״ל ״יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים״. עינת חקרה לעומק את כל גלגוליה של קדיה מולודובסקי ומביאה הרבה פרטים שלא הוזכרו במקומות אחרים, כולל מכתבים ופתקים וציורים מקוריים.

ילדים בנגבבפוסט הזה אביא כמה זוויות אישיות ומספר גילויים שוליים הקשורים לספר המפורסם ולגלגוליו השונים.
המהדורה שכבר העליתי לפייסבוק היא שהציתה את הזכרון ולכן אתחיל ממנה. זהו אחד מספרי הילדים  הראשונים שיצאו בהוצאת הקיבוץ המאוחד (כבר ב-1945, במקביל ל״בוא אלי פרפר נחמד״ הקלאסי!). המהדורה שבידי הודפסה בתשי״ד (1954). קיבלתי את הספר ליום הולדתי מ-א׳, הילדה הגדולה ממני בחמישה ימים. יחד שיחקנו יחפים בחולות השוממים של הכפר (שבימים אלה מציין 70 שנה להולדתו).
השירים של קדיה מספרים על ילדים עניים מ״בני ישראל״ בוורשה של שנות ה-30 – כפי שכתב יעקב פיכמן ב״סיפור על המשוררת״ המובא בסוף הספר. עוד הוא כותב שם: ״קדיה הייתה גם אז צחקנית גדולה, ובעיניה רקדו אותם הניצוצות העליזים שכה חיבבו אותה עלינו...״. (גירסה מלאה של סיפורו של פיכמן על המשוררת תוכלו לקרוא בבלוג של עינת בסוף הפוסט על קדיה). שמתי כאן רק את העמוד הראשון מדבריו של פיכמן, הכתובים בלשון קצת מיושנת, ועם זאת נתחבבו עליי ואולי יגרמו גם לכם נחת-רוח.

השיר ״גלגוליו של מעיל״ שיובא במלואו בהמשך, מספר על משפחה ענייה שמעבירה את המעיל מילד לילד. זה לא רחוק מהזכרונות שלי, כי גם לנו לא היו יותר מדי מעילים. גדלנו בנגב בישראל ולא בגלות פולין, ולמרות שלא היינו עשירים במעילים, נדמה לי שהיינו מאושרים.
הספר המוצג כאן מוכתם בכתמי גיל וכריכתו בלויה למדי, אבל השירים נשארו יפים כשהיו.

 

מהדורה נוספת של הספר מצאתי אצלנו בארכיון הדפוס. לעטיפה המיוחדת של הספר הזה יש רקע חום דמוי עץ, והיא הודפסה בדפוס בארי ב-1956 – היום לפני 60 שנה! העותק הזה היה שייך פעם לספריית קיבוץ גבולות ועבר לארכיון הדפוס. מצאתי אותו מחוזק במאסקינג-טייפ, בערך כמו המעיל של גדליהו.

 

למהדורה מ-1972, שגם היא הודפסה בדפוס שלנו, הייתה כריכה בצבע תכלת כהה עם כותרת בזהב (בערך) ופונט אורון שנחשב אז חדשני מאוד. בדף השני בגירסה זו מסומנים בכתב יד הוראות לדפוס לעדכוני המהדורות.

 

קדיה כתבה את שיריה באידיש והם תורגמו בידי נתן אלתרמן, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ואברהם לוינסון. הציורים, כפי שכתוב בצניעות באותיות קטנטנות בעמוד הפותח, הם מאת ״תרצה״. תרצה היא המאיירת והציירת תרצה טנאי, שציירה עוד ספרים רבים נוספים.

ועכשיו לשיר ״גלגוליו של מעיל״ (לא ״גלגולו של מעיל״, כפי שכתוב בהרבה מקומות, כולל ויקיפדיה) בתרגומו של נתן אלתרמן. בעותק שמצאתי בעליית הגג הייתה סימניה של מה שנקרא ״פרסים״ עם ילד-פורים צבעוני שכנראה נשכח בין הדפים הישנים לפני עשרות שנים. השיר שרבים יודעים לצטט בעל פה, מוצג כאן בגירסה המלאה (לקריאה נוחה – אפשר לנסות להגדיל).

והערת הגהה זוטולוגית אחרונה: בעמוד האחרון של השיר מופיעות השורות: ״אז ענה להם הנער / בלשון חדה כתער״. במהדורות היותר חדשות נשמטה ה-ב׳ ומודפס כך ״אז ענה להם הנער / לשון חדה כתער״. טעות דפוס קטנה ששינתה את הקצב, ואיש לא הרגיש.

עבור מי שמתעצל להגדיל ולקרוא את המקור, הוספתי, בצורה קריאה ומנוקדת, את המילים על ״פרץ הלץ״ המופיעות בסוף השיר:
מַבִּיטִים כֻּלָּם בְּפַחַד / רוֹעֲמִים כֻּלָּם בְּיַחַד:
פָּרַץ! תַּיִשׁ! סְיָח! כַּרְכַּשְׁתַא! / אֵי הַמְּעִיל אֲשֶׁר לָבַשְׁתָּ?
אָז עָנָה לָהֶם הַנַּעַר / בְּלָשׁוֹן חַדָּה כְּתַעַר:
צַד יָמִין אֲנִי מָסַרְתִּי / לָחֲתוּל אֲשֶׁר זָכַרְתִּי,
חֵלֶק שְׂמֹאל אֲנִי שָׁלַחְתִּי / לָחֲתוּל אֲשֶׁר שָׁכַחְתִּי.
וְהַיֶּתֶר – חוֹר מוּל חוֹר – / תְּקַבְּלוּ לְפִי הַתּוֹר.

ב-1995 יצא הספר היפה הזה במהדורה מחודשת עם איורים של מושיק לין. אבל את הגלגול הזה כבר לא ראיתי במו עיניי. כמה גלגולים של ספר אחד אדם יכול לזכור?

זהו, כאן סיימנו את גלגוליו של המעיל של קדיה ואלתרמן ותרצה, ובשל קוצר היריעה לא הספקתי לגעת בשירים רבים נוספים שיש בספר.  אז את ״היתר – חור מול חור – תקבלו לפי התור״.

_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, היסטוריה, ספרי ילדים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על גלגוליו של ספר ||| פתחו את השער, פתחו רחב (אבל לא יותר מדי רחב)

  1. shiriwineשירי הגיב:

    יש לי עותק של "פתחו את השער" זהה לראשון שהעלית. היה של אמי כשהיתה קטנה. וגם אני גדלתי עליו ומדקלמת בעונג…

    • igalz הגיב:

      שירי, זה מצדיק את הנוהג של כמה אנשים מוזרים שלא זורקים ספרים ישנים. בעיקר לא ספרים שמעלים זיכרונות כאלה. על רבים מספרים אלה כתבתי כאן בבלוג במהלך ארבע השנים האחרונות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s