זמר של חג בגימל ||| ״ארבעת המינים״: שושנה, חוה, אריק וזוהר

״שועליו של שמשון שוב נוסעים על הג׳יפ הדוהר, בארץ אשר מרדפים קורותיה; אמרו את זה קודם, לא משנה; התשמע? התשמע?״. התשמעו?
(ארבעה אומנים מהקלאסיקה הישראלית משולבים בשעתיים של מוסיקה לחג הסוכות. עורך: נועם גילאור)

%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8

ביום החג נסעתי צפונה ובמקרה נתקעתי ברדיו על רשת גימל. התנגנה שם תוכנית זמר עברי בשם ״ארבעת המינים״. עורכי התוכנית בחרו כארבעה מינים – ארבעה זמרים שכולם אהובים עליי ואולי על רוב הישראלים (לפחות על ה״ישראלים של פעם״): שושנה דמארי (ערבה?), אריק איינשטיין (לולב?), חוה אלברשטיין (הדס?) וזוהר ארגוב (נשאר רק אתרוג). כראוי לימי הפוליטיקלי קורקט של היום הקפידו לבחור את זמרי ״ארבעת המינים״ לפי מוצא ומיגדר: שתי נשים ושני גברים, שני מזרחיים ושני אשכנזים. אולי זה נראה מלאכותי, אבל זה עבד מצוין. עובדה שנסעתי שעה וחצי ולא העברתי תחנה אפילו פעם אחת, ואפילו התעלמתי מדיווחי הוויז (״שים לב, רכב נעצר בשולי הדרך״).

רצף השירים שזכור לי במיוחד מהתוכנית התחיל עם שושנה דמארי, מלכת הזמר העברי הראשונה, ועם השיר ״שועלי שמשון״ מימי מלחמת העצמאות. מי היה מאמין שאת השיר הלוחמני הזה כתב אורי אבנרי. כלומר, כולם יודעים את זה, וגם יודעים שהוא לחם במלחמת העצמאות במסגרת ״שועלי שמשון״ ונפצע קשה, אבל בסוכות 2016 המילים נשמעות די רחוקות מהמקום אליו הגיע דובר השמאל הכי מובהק. אולי דווקא מי שהיה על הג׳יפ הדוהר בתש״ח מבין משהו גם בקשר לתשע״ז (הלחין: מרדכי זעירא).

ארבעה, ארבעה על הג'יפ הדוהר
ובוקע השיר מן הלב,
והשביל בדרכם מרקד ומזמר,
זה השביל המוביל אל האויב.

שועליו של שמשון
שוב פשטו במרחב
ונושאים השלהבת בליל,
מעזה ועד גת
שוב נטוש זה הקרב,
לחירות ישראל.

אחרי זה שרה חוה אלברשטיין את ״מרדף״. המילים די לוחמניות אבל מציעות גם את האפשרות ש״רגלינו עד אז לא תלאינה לרדוף בעקבי התקוות״. ירון לונדון שכתב את השיר הביע לימים כמה הרהורי חרטה, (לונדון אומר כי היום לא היה כותב את השיר מפני שיש בו "נימות פאשיסטיות": "נודפת מהשיר צחנת מיתוסים של דם ואדמה״), אבל אצלי השיר שלו צרוב כסמל למלחמת ההתשה שעברנו בבקעת הירדן בסוף שנות ה-60. אמנם הייתי רק נהג טנק צעיר, ולא חי״רניק ״מסתתר בנקיק ומצפין את פניו במחבוא במחבוא״, אבל גם לנו נשרף עוד מעט כל חמצן ריאותינו (אם לא בגלל מרוצת המרדף, אז בגלל מדפי הטנק הסגורים), ועצבינו, כך מספרים, היו ברזל (לפחות כמטפורה מתכתית המתכתבת עם הרי הנחושת שלא ממש יצא לנו לראות בין הג׳יפטליק לגשר עבדאללה). הלחין את השיר נחצ׳ה היימן היקר, וחוה אלברשטיין שרה נהדר:

ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל.
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל.
ארץ אשר מרדפים קורותיה,
אלפיים דפים ועוד דף,
עד שנשרף
עוד מעט כל חמצן ריאותיה
בגלל מרוצת המרדף

והסיומת קצת יותר אופטימית ומלאת תקווה:

אז לא יותר אמהות תקוננה
ולא על בניהם האבות,
כן הוא יבוא
ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות.

משם עברו, בתוכנית בגימל, לאריק איינשטיין עם ״אני ואתה נשנה את העולם״. לא זכרתי שאריק עצמו כתב את המילים שכל-כך הזדהינו איתן פעם, כשהיינו צעירים וחשבנו שאפשר עוד לשנות משהו בעולם. אולי גם עכשיו אנחנו חושבים שאפשר, אבל שירים בתוכנית חג לא מזיזים כבר הרבה. ויתכן שבקרוב אפילו ייאסרו להשמעה בשל רוח התבוסתנות הנושבת מהם. (הלחין כל כך יפה: מיקי גבריאלוב)

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

ואז קינחו בתוכנית של גימל ב״ים של דמעות״ בביצוע המקורי והזועק מכאב של זוהר ארגוב. שיר האהבה הכואב שכתבה זמירה חן והלחין רפי גבאי. אותו השיר ששרה גם נינט בביצוע הבלתי נשכח בגמר כוכב נולד. השיר שלו, שלה ושלנו.

ארוכים הלילות מיום שעזבת
האביב כמו הסתיו כל כך אפור
ובלב זכרונות מן הסתם כבר שכחת
ותפילה, תפילה כנה שתחזור.

ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק שובה אלי
קולי שובר את הדממה
התשמע התשמע.

התשמע? התשמע? התשמעו?

ואם היינו עדיין על ״הג׳יפ הדוהר״ ב״ארץ המרדפים״, היינו שואלים ברשת הקשר של סוכות תשעז: ״האם שומע? עבור״.

_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, ישראל, מוזיקה, מלחמה ושלום, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s