בדרך לתבור ||| כמוני עומדים ילדים על החוף וזוכרים את השירים של מרים אביגל

%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%92%d7%9cהידיעה על מותה של מרים אביגל מחזירה את ילדי שנות החמישים אל שני שירי מופת שלה, שמלווים אותנו במשך יותר מיובל שנים. השיר הראשון הוא ״בדרך התבור״* (או ״בדרך לתבור״ כפי ששרנו מ-1958 עד היום) והשיר השני הוא ״בת הדייג״, השיר מעורר הזכרונות על הילדה הקטנטנה ואפורת העיניים שנשאה תפילתה לרחוק.

בתקופה בה ״הדודאים״ (ואולי גם בני ברמן שהזכרתי כאן פעם) היו פס הקול העיקרי של ילדי דור המדינה, בלטו שני השירים האלה, בקולה הצלול של מרים אביגל, מעל כל שירי ארץ-ישראל הישנה. מי מהדור שלנו לא ידע לעשות את הצלילים של פסיעות הסוס לפני שהרוכב הצעיר הופיע ושאל: ״לאן ילדה? עניתי להרים״. ומי אצלנו בנגב המערבי, שזה כידוע די רחוק מהר תבור, לא ניסה לעלות על הסוסה המקומית (דינקה?) ולדהור אל האופק כמו הרוכב הצעיר בשיר הנהדר שכתב בנימין אביגל, הלחין שלמה וייספיש ושרה מרים אביגל.

דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" –
ונעלם בדהרה פראית.

ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה

 

ואם תוסיפו אל הרוכב הצעיר ואל השלגייה הארצישראלית שלו את ״בת הדייג״ שכתבו בנימין ומרים אביגל: ״כמוני עומדים ילדים על החוף והמה בני דייגים״ – למרות שלא היינו ממש בני דייגים, הכפר שלנו היה רחוק מלהיות כפר דייגים, ותמיד שמרנו על מרחק של ביטחון מ"הים-של-עזה" – תבינו שפעם הייתה כאן ילדות לגמרי אחרת.

השיק הדייג סירתו אל המים
לעבר הים העמוק
ילדה קטנטנה אפורת העיניים
נשאה תפילתה לרחוק

אלי, נצור מצולות האינסוף
ושמור נתיבות בימים
כמוני עומדים ילדים על החוף
והמה בני דייגים

מי ששייך לדור שידע את השירים הנפלאים האלה לא ישכח אותם לעולם. ויש אפילו כאלה שמנסים להעביר את קולות פסיעות הסוס מדרך התבור, ואת מצולות האינסוף של בת הדייג, לנכדי-האייפד שלהם. ולפעמים זה אפילו מצליח.

_____
*בקשר למה נכון יותר: ״בדרך לתבור״ (כמו ששרנו 58 שנה, מאז 1958) או ״בדרך התבור״, קשה להגיע לממצאים מוסמכים. על התקליט ביוטיוב וגם בויקיפדיה (וגם בזכרוננו) צרובה גירסת ״בדרך לתבור״. ב״בית לזמר העברי״ של הספריה הלאומית ובשירונט (וגם כשמקשיבים לקולה של מרים אביגל) זה ״בדרך התבור״. למומחי הזמר העברי הפתרונים. אנחנו נמשיך בדהרה פראית, ככה או ככה.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, מוזיקה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על בדרך לתבור ||| כמוני עומדים ילדים על החוף וזוכרים את השירים של מרים אביגל

  1. אסתר הגיב:

    אהבתי מאוד את שיריה ואני שמחה שזוכרים אותה אחרי כל כך הרבה שנים. מאחר שגם ילדתי אפורת עיניים אז השיר דיבר אלי כל השנים האלה. יהיה זכרה ברוך.

    • igalz הגיב:

      יהי זכרה ברוך. היא הביאה לנו הרבה שמחה כשהיינו ילדים. ״כמוני עומדים ילדים על החוף והמה בני דייגים״. וגם בני דפסים ונגרים ובנאים וחקלאים ועוד ועוד.

  2. פנדה הגיב:

    אני לא מבני "הדור ההוא", צעיר קצת יותר, אבל אהבתי ואוהב מאוד את השיר ותמיד-תמיד זוכר שהיה מנגינת הפתיחה של התכנית "ציפורי לילה" ששידר דורון נשר המוכשר (ימי שני?).

  3. מוישה רוזנפלד הגיב:

    כל כך התגעגעתי לשירה, כשישבנו על חוף האוקיינוס במדינת קונקטיקט, שהשמעתי לנו
    את השיר בהקלטה המקורית מ"יו טיוב". מזכרת נעורים משנות החמישים שלנו. השיר התגלגל
    בשמש החורפית אל גלי הים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s