יצאנו אט? ||| היו זמנים מסביב למדורה, ממשיכים לפרק את הפלמ״ח?

%d7%aa%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%9c%d7%94אני מחזיק בידיי את הספרון הצנום והקטנטן הזה (12×17 סנטימטר, מדדתי), עובר על השירים שכתב חיים חפר לאנשי הפלמ״ח ושנאספו לפני 60 שנה לקובץ ״תחמושת קלה״, וחושב כמו פלמחניק זקן שמחפש את המחר (והאתמול): האמנם היו זמנים? האם באמת יצאנו אט? הן אפשר ובג׳יפ שעבר שאגו בחורים כי נגמר?

ואני בכלל לא פלמ״חניק, ואפילו לא בדיוק בן של פלמ״חניקים (אם כי לא כל כך רחוק מזה, ובמשפחה בהחלט היו גם מי שממש לחמו בשורות הפלמ״ח).
אני עובר על השירים בקובץ הצנום הזה, וכמעט כולם מתנגנים לי בראש, כאילו ישבתי איתם מסביב למדורה בקרב האחרון או בדרך לאילת (הי דרומה, הי דרומה / הי דרומה לאילת!).
זה לא סוד שהדור שלנו, דור ילדי המדינה הראשונים, גדל והתבגר לאור האתוס של הפלמ״ח – כולנו יצאנו אט ושרנו ״היו זמנים״ כשהזמנים עוד היו ממש מוחשיים והרבה לפני הנובמבר ההוא שסגר סופית את דור הפלמ״ח. ״אומתם לא היתה להם אם /  לא ידעה בצאתם לדרך / היה לילה עמוק ונושם / כתמיד בניסן, הירח״ (נתן אלתרמן).

יש בספר הקטן-גדול הזה גם את הצד הצ׳יזבאטי-פינג׳אני, שגם אותו אהבנו כאילו גם אנחנו הוספנו איזה קיסם למדורה (ואולי באמת הוספנו איזה קיסם קטן של ממשיכים), אבל אני מתמקד בפרק האחרון שנקרא כשם הקובץ כולו – ״תחמושת קלה״. כבנים-ממשיכים היה לנו ברור שגם אנחנו ״נזכה״ לקרב האחרון שלנו, ואני ממש זוכר איך ב-1982 – שלושים וארבע שנים אחרי שבן גוריון פירק את הפלמ״ח – בכל יציאה לסיור-מארב-לילה, שתי אצבעות מצידון בתקופה שאחרי לבנון הראשונה, התנגנן לי במכשיר הקשר השיר: ״יצאנו אט, חיוור היה הליל, / במרחקים הבליחו האורות / ואת היית יפה כשתי עינייך, עת הדמעות היו בן עצורות״ (חיים חפר). זה היה כבר בקולו של אריק איינשטיין (ולא שושנה דמארי או יפה ירקוני זמרות הפלמ״ח המקוריות).

פעם הם היו מרכז מדורת השבט, היום יושבים אחרוני הפלמחניקים החזקים האלה בבאב אל וואד מנסים לשמר מעט מרוח הרעות והציונות הישנה: ״הרעות נשאנוך בלי מילים / אפורה עקשנית ושותקת / מלילות האימה הגדולים / את נותרת בהירה ודולקת״ (חיים גורי), ומעטים מקשיבים להם.

 

״אבל ככה יוגד נא לאמור / נערים להוי נא ידוע / בין חגיו הגדולים של הדור / אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור / משתחווה ובוכה הבינוה״ (נתן אלתרמן).

הפלמחניקים (הם קראו לעצמם פלמח בלי מירכאות) השובבים האלה נולדו כנראה גם קצת זקנים, או שראו את הנולד. אחרת איך אפשר להסביר שירים כמו ״היו זמנים״:

%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d

איך חבר׳ה בני 17 ו-18 יושבים ליד המדורה עם הפינג׳אן ומסוגלים לחשוב על ״חטוטרת״ ועל ישיבה אל מול ״האח״? אמנם יש כאן ראייה היסטורית מרחיקה, אבל הייתה להם, כבר אז, גם הבנה-מראש שהטף לא יהיה מעונין יותר מדי בסיפורי מלחמות ישנים:  ״ואם תמשיך ועוד תוסיף קצת לדבר / וגם מוסר תטיף בקול צרוד, מזקין / פתאום, הבכור שביניהם חיש יתנער / ויענה: אח, סבא, מה אתה מבין?…״

ואני באמת כבר סבא (לא מהפלמח) ולא מבין הרבה, כמו שאמרה לי פעם הבכורה שבנכדות: ״סבא, אתה לא מעכשיו״. צודקת.

״הנה הערב כבר ירד על המדבר / אבל אנחנו נספר עד כלות הליל / איך הפלמחניק מחפש את המחר / איך הפלמחניק למחר נושא עיניים״. (חיים חפר, בסוף הספר ״תחמושת קלה״, 1955).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, מוזיקה, מלחמה ושלום, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על יצאנו אט? ||| היו זמנים מסביב למדורה, ממשיכים לפרק את הפלמ״ח?

  1. יעל הגיב:

    אתה צודק, זה צובט בלב אבל נכון. היום אין עניין, ולצערי גם מערכת החינוך כנראה מעוניינת להשכיח, בכל מה שהיה כאן לפני דור או שניים.
    אבל אנחנו נעשה את מה שנכון בעינינו, נמשיך לספר גם אם יגידו לנו שאנחנו "פא-תט" ואם עדיין ניתן לתמוך ב"חבר'ה הפלמחניקים" שיושבים בבאב אל וואד ונלחמים את המלחמה האחרונה נגד זיהום המקום בשמו של גנדי- אנחנו נתמוך.

  2. עדי הגיב:

    באמת איך בגיל 17 חשבו על חטוטרת? ואיזה מתבגר היום יודע מה פירוש? ואולי בכלל סבא של אחד מהם כתב עבורם את השיר..

    • igalz הגיב:

      פעם, כשהייתי בן 17, זה נראה לי סביר ואולי קצת מצחיק לדבר על ״חטוטרת״ ועל ״סבא שהציל את המצב״. היום אני בעצמי כבר סבא (אמנם בלי חטוטרת של ממש) ואני עדיין מתפלא ומתרגש מהפלמחניקים האלה, בני ה-90 ומעלה, שבאמת הצילו את המצב. (ומנסים להציל גם היום).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s