״הרוצה בשלום יכון למלחמה״(?) ||| כך היינו, כך הדפסנו

1956-1%d7%91%d7%9f-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%a6%d7%a8אתמול מלאו 60 שנה לתחילת מבצע קדש, המבצע שמוכר יותר כמלחמת סיני. כזכור, גם במלחמה הזאת כבשנו את חצי האי סיני ו״שחררנו״ את עזה. ראש הממשלה דוד בן-גוריון עמד בגבורה מול ההתנכלויות הבלתי פוסקות של ״הרודן המצרי״ גמאל עבדול נאצר (כמתואר בקריקטורה יפה מעיתון שוויצרי מ-1956 שתוכלו לראות כאן משמאל. את הקריקטורה המלאה ניתן לראות כאן).
את המלחמה הזאת אני זוכר רק במעומעם. כילד קטן זכורה לי בעיקר השינה, על דרגשי עץ, במקלט שליד בית הילדים במשך מספר לילות. את רוח הקרב של עמנו וצבאנו, שתיכף תוצג כאן אפור-על-גבי-צהוב, לא הכרתי בזמן אמת.

אצלנו בדפוס שומרים עד היום בגאווה לאומית-מקצועית את ה״דפים הקרביים״ שהודפסו כדי לעודד את כוחות צה״ל לקראת הכניסה לעזה. פירסמנו חלק מהם כמה פעמים, במהלך ה״סבבים״ החוזרים ונשנים מדי שנתיים סביב רצועת עזה.
אולי תופתעו לשמוע שב-1956 עוד לא היה אינטרנט, ולא היו פייסבוק וטוויטר, וקצין התרבות של החטיבה לא ספר מילים ולא הגביל את עצמו. לכן הדף הקרבי מס׳ 1, שהודפס והופץ רגע לפני שהחטיבה יצאה למלחמה, כולל 242 מילים(!). מעניין אם ללוחמים שקיבלו אותו, תחת רשתות ההסוואה, היה זמן לקרוא את כל המלל הזה.

כך נראה הדף הקרבי הראשון (לא ברור מי כתב אותו, כנראה קצין התרבות של חטיבה 11).
אל תחמיצו את הכותרת העליונה: "הרוצה בשלום יכון למלחמה".

dafkravi1

וזהו הדף מס׳ 2 מ-1.11.1956 עם הכותרת: "הרצון לנצח – תנאי ראשון לנצחון!"

dafkravi2

דפים נוספים המשיכו לתאר ולפאר את תנופת  הנצחון: "הצבא המצרי התמוטט !!!" וגם "תהילה וכבוד לצבאנו המנצח" ו"תבוסת האויב קרבה".

dafkravi3dafkravi4dafkravi5

כשקוראים את הדברים היום יש תחושה קצת חמצמצה (למרות הנצחון הגדול). תחושה שכאילו דבר לא השתנה מאז 1956. המשפטים שהודפסו אצלנו בדפוס – כנראה בטכנולוגיית דפוס הבלט של צירוף אותיות עופרת בודדות למילים ושורות – מצלצלים כאילו כתב אותם ראש הממשלה הנוכחי: ״במשך חודשים רבים חישל שליט מצרים כח ועצמה צבאית רבת ממדים בהכריזו בגלוי על כוונותיו להשמיד את מדינת ישראל. הצהרותיו לוו השמצות ודברי שיטנה נגדנו..״ וגם ״מזה שמונה שנים היתה מושטת ידנו לשלום, הרודן המצרי לא זו בלבד שדחה את פניתנו לשלום, אלא התעלם גם מזכויותינו הצודקות בסואץ ובים סוף״.

D164-127_waהדפים הקרביים המצהיבים האלה מלמדים כמה מעט השתנה האיזור, ובעיקר כמה מעט השתנתה התפיסה השלטת בקשר למה שנקרא ״הסכסוך״. כאילו לא היה הסכם השלום עם מצרים, כאילו לא נאם הנשיא סאדאת (שגם הוא תואר קודם לכן כרודן מצרי לא חכם במיוחד) בכנסת וכולם (כולל גולדה ה"אולד-ליידי") התמוגגו מצחוק. כאילו לא חתמנו הסכם שלום גם עם המלך הירדני (עבורו הדפסנו כרטיס מיוחד לרגל האירוע המרגש), וכאילו לא הפכנו למעריצים גדולים של המלך הירדני כשגילינו פתאום את הצד האנושי שלו.הסכם השלום ישראל-ירדן 1994

כן, רבותי ההיסטוריה חוזרת, לצערנו. וכנראה גם אנחנו לא השתנינו הרבה. או אולי אפילו השתנינו לרעה. המילים המודפסות בדפים הקרביים האלה מעידות כאלף עדים שלא עשינו די כדי למנוע את ההדפסה של הדפים הקרביים הבאים (בפייסבוק? בטוויטר? בוואטסאפ?) מס׳ 1000 ו-2000.

אבל יש מי שמאמין (למשל אני) שהכל עוד יתהפך. הדפים הקרביים ימשיכו להצהיב בארכיוני הדפוס ובאינטרנט, והשלום יבוא בפעם השלישית, על אפם וחמתם של אלופי-הפייסבוק, ממציאי התירוצים.
כדבר הסיסמה בראש הדף הקרבי מס' 1 (עם וריאציה קטנה):

הרוצה בשלום יכון לשלום!

%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%a8
אולי האוליבר (הטרקטור הראשון של הכפר) המוצב ליד הזחלילית האוניברסלית (נושאת הברן, משלל מלחמת סיני), שצילמתי בערפילי הבוקר הזה מסמלת משהו. אולי.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, צבא וביטחון, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ״הרוצה בשלום יכון למלחמה״(?) ||| כך היינו, כך הדפסנו

  1. רוני ה. הגיב:

    אולי יש מקום להזכיר שהפתגם "הרוצה בשלום ייכון למלחמה" הוא תרגום של פתגם ידוע בלטינית: Si vis pacem, para bellum.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Si_vis_pacem,_para_bellum

    • igalz הגיב:

      רוני, תודה על ההרחבה. ואם כבר הגענו לשם – נצרף גם את הכתובת ממרכז התרבות הצבאי במדריד (כפי שמופיע בויקיפדיה). מסתבר שלא רק אנחנו מדברים על ה״שלום״ ומתכוננים למלחמה. (אצלנו כבר לא מדברים אפילו, ולא מצאתי כתובת כזאת בשום אנדרטה. תקן אותי אם אני טועה).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s