ה״בחור״ האמריקאי ||| האיש שיחליט ביום שלישי מה יקרה לעולם שלנו

150px-%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%95_%d7%91%d7%a6%d7%9c%d7%90%d7%9c_%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9רציתי בכלל לכתוב פוסט על בצלאל. אחרי שגיליתי שהאקדמיה הירושלמית היקרה ללבי מציינת 111 שנים להיווסדה. אבל הפוסט הזה יידחה, כי מכל המסכים והניירות והקירות כולם צועקים לי: ״אמריקה! אמריקה!״. הנה הגענו לשלב ההכרעה במערכה הגורלית על עתיד העולם: הילרי או טראמפ? כחול או אדום? ״המשוגע״ או ״המושחתת״?. ואיך אפשר להתעלם משבוע כל כך גורלי לעתיד האנושות (שגם היא יקרה לי, לפחות כמו בצלאל).

clinton_trumpזאת הגרפיקה של הקמפיינים של הילרי קלינטון ודונלד טראמפ. יש הרבה מה לכתוב גם בנושא הזה – אבל הזמן קצר. נשאיר לאמריקאים את התענוג הזה.

1%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%a6%d7%95%d7%91שאלתי את עצמי: מה אני יכול להוסיף על הררי המילים, התמונות והאינפוגרפיקות הניתכים עלינו מכל עבר, כגשם כחול-אדום שאין לו גבולות. ובכן, גם לי יש זווית אישית קטנטנה: בעבודת גמר י״ב שלי, אי שם בסיקסטיז, כתבתי את החוברת הבלתי נשכחת (שאפילו אני לא זכרתי מה כתוב בה) על קנדי וחרושצ׳וב. כדי לכתוב את העבודה המופתית הזו קראתי כמה ספרים וחוברות בנושא וסיכמתי אותם בחוברת נאה עם כריכה ורודה ו-18 דפים מודפסים במכונת כתיבה, משוכפלים בסטנסיל ומשודכים בכמה סיכות.
הייתי אז נער ישראלי צעיר, שאמריקה הייתה בשבילו בעיקר הארץ שהצמיחה את ״סיפור הפרברים״, את אלביס פרסלי, ניל סדקה, נערי החוף, הסופרימס ועוד כמה להקות חשובות ממצעד הפזמונים של גדי ליבנה בגלי צה״ל.

בזמן הכתיבה של העבודה המקיפה הזאת, שכללה התעמקות בספר אחד על ג׳ון פיצג׳רלד קנדי וספר שני על ניקיטה סרגייביץ׳ חרושצ׳וב, הדבר שהכי הרשים אותי היה סיקור העימות הטלוויזיוני (הראשון בהיסטוריה?) בין קנדי לניקסון. קראתי אז שמה שהכריע את העימות הייתה העובדה שהזקן של ניקסון צמח מהר יותר מזה של קנדי. וכך קרה שככל שהתארך העימות (הטלוויזיוני!) הופיעו זיפים לא אסתטיים על פניו של ניקסון, ואילו פניו של קנדי נשארו חלקות ונשיאותיות (עכשיו ראיתי שגם בוויקיפדיה מכירים את הסיפור הזה). וכך ניצח קנדי ואחר-כך גם מנע מלחמת עולם שלישית. ואז נרצח. כפי שקרה גם במקומות אחרים, אולי שמעתם.

1%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%90  %d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%a6%d7%95%d7%91-3שני דפים מעבודת גמר י״ב בנושא קנדי וחרושצ׳וב (המתעניינים יכולים להגדיל ולקרוא)

זה היה ״הרקע ההיסטורי״. היום שוב עומדים שני מועמדים מעניינים – כראוי לריאליטי אמריקאי מתוכנן בקפידה – במצב של כמעט תיקו, וכל נפילה של עלה בפנסילבניה או רוח מערבית קלה באריזונה יכולים לשנות את תוצאות הבחירות. כמובן שהחשש הגדול של רבים בעולם הוא מהאפשרות (הריאלית?) שהסטנדאפיסט גדול המידות וצהוב הבלורית ייצא בסוף ההצגה הגדולה כמנהל העולם.

%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%93%d7%a0%d7%93%d7%aa-2016

הנקודה שאני, כ״מומחה בחירות מהסיקסטיז״, רוצה להדגיש היא אחרת. ישנו בחור אחד (או בחורה!) בפלורידה, או בצפון קרוליינה, או באריזונה, שאמור להכריע את גורל העולם. בשיטת הבחירות המוזרה של ארצות הברית, שעכשיו הסבירו לנו אותה בפעם ה-58, עם כל האלקטורים האלה והמדינות האדומות או הכחולות. יש מדינה אחת מתנדנדת, כמו אוהיו למשל, שתקבע את התוצאה. והמדינה הזאת כל-כך מתנדנדת שיכול בהחלט להיות שקול אחד של מצביע או מצביעה יקבע את התוצאה ואת גורל העולם. ולכן אותו בחור/ה צעיר או קשיש שאולי הוא/היא עובד מוסך או במב״חית בשנה שאחרי הצבא – הוא/היא יקבע את גורל העולם! עד כדי כך, ואני ממש לא מגזים. האם זו לא אחריות גדולה מדי בשביל איש פשוט מהשורה. אם הייתי רפי רשף הייתי שואל אותו: ״איך מרגישים עם המצב התובעני הזה?״.

%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94-2016אינפוגרפיקה מאתר ynet שמסבירה איפה בדיוק יוכרעו הבחירות בעוד 4 ימים (עם תוספת קטנה שלי)

אבל אני לא רפי רשף, אז רק סיפרתי לכם את העובדות. סתם שתדעו. ביום שלישי הקרוב כולנו נשמע מה קרה. האם ההיסטוריה הולכת להשתנות לתמיד. האם צפוי משבר טילים חדש בקובה, או בישראל. ולנו – כמו ל״גיל-תמרי-וושינגטון״ ול״ניצן-הורביץ-פלורידה״ וגם לשאר העולם, אין שום אפשרות לצפות את הנולד.

נחכה ונראה. נבכה או נתבדה.

שבת שלום לכל האלקטורים ממינסוטה ומישיגן, מוושינגטון ומאוהיו, וגם מפתח תקווה ודימונה (ושדרות!).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אינפוגרפיקה, פוליטיקה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ה״בחור״ האמריקאי ||| האיש שיחליט ביום שלישי מה יקרה לעולם שלנו

  1. אסתר הגיב:

    כפי שהזקן החכם שלי אמר לא פעם: רוצחים את המנהיגים שרוצים שלום. משום מה הציבור מעריץ את מחרחרי המלחמה.

  2. סמדר הגיב:

    לא משנה מה יקרה – בסוף תמיד יאשימו את הבחור הזעצער…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s