אפרים ובנימין ||| מי כאן השועל ואיפה לול התרנגולות?

נתחיל בציטוט, מדויק עד הפסיק האחרון, מתוך ויקיפדיה (השמטתי רק את הלינקים המיותרים והוספתי שלוש הדגשות בבולד):

השועל בלול התרנגולות הוא שמו של רומן סטירי שכתב אפרים קישון בשנת 1955 ושל סרט שכתב וביים בשנת 1977. "השועל בלול התרנגולות" היה הרומן הסטירי הראשון והיחידי של אפרים קישון. הרומן יצא לראשונה בשנת 1955 בשם "עין כמונים" וב-1972 יצא בהוצאת עם עובד בשם "השועל בלול התרנגולות."

%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%9c_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9c_%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aaבמוקד הרומן עומד אמיץ דולניקר, עסקן מפא"יניקי-הסתדרותי טיפוסי, הלוקה בבריאותו ונשלח לצורכי החלמה לכפר גלילי נידח בשם עין כמונים – מושב האחראי על כלל תצרוכת הכמון בישראל.
דולניקר מגלה לחרדתו כי לאיש מתושבי הכפר הנידח אין תודעה פוליטית מזערית. זאת ועוד, בכפר קיימת שוויוניות מושלמת, כך ש"עדיין לא נוצרו בו הפערים החברתיים שיש לבטלם." השוחט, הספר, הסנדלר ושאר יושבי הכפר חיים בעוני מרוד ובשלווה מוחלטת, בלי שתעלה על דעתם המחשבה כי יש צורך בשינוי כלשהו באורחות חייהם או כי משהו חסר להם.

דולניקר פועל בעקביות כדי לשנות מצב זה: בלשון חלקלקות מצופה בקלישאות עסקניות הוא מסית את בני הכפר זה כנגד זה ויוצר במו שהותו בכפר את הפערים החברתיים שיש לבטלם. מטרתו של דולניקר היא להפוך את הכפר הנידח למערכת שבה הוא ימשול, כמתווך היודע כיצד פני הדברים צריכים להיראות, אך מזימתו זו עולה בתוהו, כאשר מתברר כי בני הכפר התמימים למדו מהר מהצפוי את אמנות התככים הפוליטיים. בסופו של הסיפור, מוחה שטפון את הכפר כולו.

עד כאן ויקיפדיה. האסוציאציה הבאה היא שלי בלבד ועל אחריותי. אפרים קישון, שבילדותי (וגם היום) הייתי ממעריציו הגדולים בנגב המערבי, אולי לא היה חותם על ההמשך, בהיותו יהודי לאומי למדי.
ולמרות הסתייגותו המשוערת של אבי-ההומור-הישראלי, מצאתי לנכון להביא את ההשוואה המופרכת אך כל-כך מתבקשת שמייד אציג אותה לשיפוטכם.
זה זמן לא קצר שהעיון בדף הפייסבוק של נתניהו משמש לי חלופה לא רעה לספריו המוקדמים של קישון. הספרים האלה: ״לא נורא״, ״באחד האמשים״, ״גומזים גומזים״ ו״הכל תלוי״ גרמו לי נחת גדולה בילדותי. עכשיו אני צריך להסתפק ב״עמוד הפייסבוק הרשמי של בנימין נתניהו, ראש הממשלה ויו"ר "הליכוד"״.

הביקורת הסטירית של קישון (שהצחיקה אותי הרבה יותר מ״גב האומה״, למשל) הייתה על השלטון של אז: מפא״י, בן גוריון, עסקני ההסתדרות והעירייה. אבל כשאני ״מדפדף״ בפייסבוק הזחוח והמלא מעצמו של בנימין נתניהו – Benjamin Netanyah (פוליטיקאי) אני לפעמים מתפקע מצחוק (בצורה מטאפורית כמובן, אני לא ממש יודע להתפקע) כמעט כמו בימי קישון העליזים.

אפרים (קישון) נודע בחידושי המילים שהמציא או פיתח, וגם בנימין (נתניהו) מתגלה בפייסבוק שלו כהומוריסטן לא קטן. אם אצל קישון כונתה אשתו בהומורסקות הביתיות בקיצור "הקטנה", אצל נתניהו זה "רעיית רה"מ, הגברת שרה נתניהו, המשמשת פסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בי-ם", או בקיצור ״רעייתי ואני״. אצל קישון אפשר למצוא את הביטוי "גומזים, גומזים", אצל נתניהו זה "התקשורת, התקשורת". ולפעמים ניתן למצוא שם הומורסקות של ממש כמו זו (ציטוט מדויק, לא נגעתי):
"רעייתי ואני אירחנו הערב במעון ראש הממשלה בירושלים את ראש ממשלת פיג'י ג'וסיה וורקה ביינימראמה ורעייתו מאדאם מריה מקיטלנה ביינימראמה. שוחחנו על התנ״ך ועל משפחותינו והצגנו לאורחים את פריטי הארכיאולוגיה המוצגים במעון ראש הממשלה. סיפרתי להם כי מדינת ישראל היא מהמדינות העשירות בעולם בפריטי ארכיאולוגיה וזאת מכיוון שהיא מדינה קטנה מאוד עם היסטוריה ארוכה מאוד. ברוכים הבאים לירושלים!"

היום בפייסבוק לא צריך לחכות לביקורת הספרותית ולטבלאות המכירות של סטימצקי. כל פוסט משעשע וזחוח שמעלה נתניהו זוכה לעשרות ומאות אלפים של לייקים ואלפי תגובות מעריצות, שאפשר לטעות בקלות ולחשוב שקישון כתב אותן (״גאים בך ראש הממשלה היקר… מודה לבורא עולם שנתן לנו מנהיג להוביל את מדינת ישראל בצד הכי טוב… תודה לאל שנתן לנו את המנהיג הדגול שישמור אותך האל…״) אפשר לראות עוד תגובות נלהבות בצילום המסך למטה:

1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95 2%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95מתוך עמוד הפייסבוק של נתניהו (לא נגעתי): ״ממשיך לעבוד לטובת מדינת ישראל ומחכה כמו כולכם ל״סופר-מון״. מעניין מי הוא הצלם הממלכתי שהעמיד את ראש הממשלה בדיוק בפוזה של השועל (דולניקר) מספרו של אפרים קישון ״השועל בלול התרנגולות״ (ראו השוואה בסוף הפוסט).

2%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95

%d7%a7%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%aa%d7%92%d7%9dאני מודע לכך שלא כל האנשים מסוגלים לראות את ההומור המסתתר בהומורסקות של נתניהו בפייסבוק, ויש אפילו כאלה שהחומר הספרותי המופיע שם מביא להם את הסעיף. אני מציע לאלה שהחומר הוא קשה עבורם לא להיחשף אליו לעתים תכופות מדי ובמינונים גבוהים. תמיד אפשר לחזור להומורסקות של קישון.

3%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%9c_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9c_%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa

ולסיום, כך כתב קישון בעמוד הפותח של ספרו ״לא נורא״ (1958):
״זוהי ארץ בעלת גבולות בלתי-מוגבלים״
״זוהי ארץ של בחירות, שאין בה כל ברירה״
״זוהי ארץ בה מסוגל פתק קטן להזיז הרים, אך ההרים מולידים נאומים״
״זוהי ארץ בת תשע אבל חכמה ומנוסה כמו בת עשר״

והיום אפשר להוסיף: ״זוהי ארץ בת שישים-ושמונה אבל חכמה ומנוסה כמו בת תשע״

 

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספרים, פוליטיקה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אפרים ובנימין ||| מי כאן השועל ואיפה לול התרנגולות?

  1. מיכל רז הגיב:

    גדול!!!!! הגאוניות של ביבי היא באמת בשועליות שלו…. תודה. הצחקת אותי מאד. זה חשוב מאד בעידן זה..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s