יכול להיות שזה נגמר? ||| לא. זה רק מתחיל. שכשנבוא נמצא תשובה

באמצע כל טררם הלהבות מישהו הזכיר שבדיוק היום מלאו שלוש שנים ליום העצוב ההוא בו עזב את עולמנו והלך לעולמו אריק איינשטיין.
היה מתבקש להניח כאן, זה מול זה, את האיש הצנוע-הזמר-שחקן-פזמונאי-קומיקאי הגאון-הארצישראלי, מול אתם-יודעים-מי. אבל אי אפשר. זה לא נדבק. ארץ ישראל לא הולכת פייפן. נוסעים במכונית הישנה (החדשה) וצבי כבר לא יגיד שומדבר.

אז הלכתי לארון הדיסקים שמזמן כבר לא בשימוש (יוטיוב וכל זה, לא צריך לספר לכם) והוצאתי כמה מהדיסקים שגדלנו איתם, וגם את קלטת ה-DVD של ״כמו גדולים״ שהקטנים (שעכשיו הם כבר גדולים וגם להם כבר יש קטנים) גדלו איתה, הנחתי אותם על השולחן וצילמתי באייפון. התקליטים עם אותם השירים נשארו אי שם בעליית הגג. מחכים לארץ ישראל הישנה והטובה. שתחזור לפחות לביקור קצר.

%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%96%d7%94-%d7%a0%d7%92%d7%9e%d7%a8

יכול להיות שזה נגמר?
לא, לא נגמר. פתחתי את ״שירונט״ חיפשתי את אריק ומצאתי שם 364 שירים (שאפשר לדרג לפי א״ב וגם לפי הפופולריות). רובם הם כמו שאומרים ״נכסי צאן וכו׳״. אני מציע למשרד החינוך וגם למשרד התרבות (והספורט! אריק היה כזכור גם אלוף הארץ בקפיצה לגובה והדיפת כדור ברזל לנוער ואוהד הפועל מושבע) לקבוע שכל יום ישירו בכיתה שיר אחד של אריק איינשטיין, מתוך 364 השירים האלה. וביום הנותר – אפשר פשוט לשתוק.
״ואלה שמות״. אפשר לשיר לפי המנגינה של יוני רכטר של ״ברגומי-בארזי-אנצ׳לוטי-דונאדוני״, עם המילים שכתב עלי מוהר היקר, שאם היה איתנו הוא היה כותב את כל הזיכרונות האלה הרבה הרבה יותר יפה (ואמנם הוא כתב אותם בספר הנהדר ״זו אותה האהבה״ שיצא כששניהם עוד היו איתנו). בעוד שלושה ימים יימלאו עשר שנים ללכתו של עלי מוהר ולו אקדיש רשימה נפרדת.

%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%a7-1

%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%a72

%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%a73 ארץ ישראל אריק

וכמעט שכחתי את ה-DVD של ״כבלים״ שם אריק במיטבו – יחד עם החברים הטובים מושונוב ושיסל ויודית ואחרים – גם מצחיק, גם עושה חיקויים שעוד לא נראו כאן מאז (בראבו על הלאנצ׳יה) וגם שר את השירים היפים ביותר (וגם חתיך!).

%d7%9b%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d

יש אנשים שמטפסים על הרים / יש אנשים שצונחים מגבהים
יש אנשים שרוכבים על סוסים / ויש כאלה שגומאים מרחקים
אבל אני אוהב להיות בבית / עם התה והלימון (או הנספרסו) והספרים הישנים (וגם התקליטים והדיסקים והקלטות והיוטיוב של אריק איינשטיין).   

ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה…

 

וגם: פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות (הלוואי)

יש עוד אינסוף שירים ומערכונים שאריק איינשטיין השאיר לנו. מי שרוצה, מדי פעם לשאוף את הניחוח הנהדר הזה מוזמן להיכנס למקבצי השירים והמערכונים שהכינו לנו באתר ״בא במייל״ (תודה לעורכים על מלאכת הליקוט היפה).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, מוזיקה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על יכול להיות שזה נגמר? ||| לא. זה רק מתחיל. שכשנבוא נמצא תשובה

  1. shir הגיב:

    כתבת מקסים אהבתי!

  2. אסתר הגיב:

    תודה על התזכורת. לא אשכח את קול הקטיפה של אריק איינשטיין.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s