אנשים שואלים אותי ״מה יש לך מביבי״, או שאומרים לי ״יש לך משהו לא פתור עם נתניהו״ ואני עונה ש״זה הוא התחיל״. לי אין שום דבר נגדו. אפשר להגיד על רה״מ הרבה דברים (ובאמת אומרים), יש לו הרבה מעלות, הוא מנהיג אותנו בעורמה ובביטחון (נניח) הוא טוקבקיסט מחונן, דובר שפות ובעל קול מרשים. בדבר אחד אי אפשר להאשים אותו – זה שהוא חוטא בצניעות.
אחרי המעקב השיטתי שפיתחתי באמצעות תצפית עקבית על דף הפייסבוק של נתניהו גיליתי ששפת הפוסטים שלו היא מצד אחד תקיפה אבל גם קנטרנית (ויש שאומרים גם קצת פרנואידית), ומצד שני מצטיינת בתמונות, משפחתיות ואחרות, שיש בהן זחיחות מסוימת עם קורטוב של חלקלקות (״רעייתי ואני״, בניי – ״האזרח הפרטי״ ו״החייל הקרבי״, ו״קיה הכלבה״).
היום אני רוצה להתמקד בנושא הצניעות, או אולי ההיפך ממנה – היהירות והגאוותנות (ויש שיעיזו להגיד – השחצנות). הנה קטע מהדף הרשמי המובא כאן ללא כל קיצורים ועריכה:
״הענקתי אמש את פרס א.מ.ת (שהפך עם השנים ל"פרס נובל ישראלי") על הצטיינות והישגים בעלי השפעה רבה ותרומה מיוחדת לחברה בישראל. אמרתי לזוכים שהקשרים שלנו עם מדינות העולם, כולל מדינות באזור, הולכים ומתהדקים בגלל הגאוניות שיש לנו בישראל.
בגלל מה שאנחנו עושים בטכנולוגיה, בגלל מה שאנחנו עושים במלחמה בטרור. מדינות העולם רואות את מה שנעשה פה והן שואפות להיות חלק מזה – מהעוצמה, מהקדמה, מכושר ההמצאה והחדשנות.
מנהיגי העולם שאני פוגש מדי יום אומרים לי: 'יש לכם יכולות מדהימות. אנחנו רוצים להיות חלק מזה'. אני שומע את זה ממעצמות כמו סין, יפן, רוסיה, הודו, כל מדינות אפריקה, מדינות אמריקה הלטינית, מדינות מזרח אירופה ומערב אירופה וכמובן מעל הכל – תמיכה אדירה של הציבור באמריקה שרק הולכת וגדלה כל הזמן, בניגוד לכל מה ששמעתם.
זה קורה בגלל הגאוניות הזאת ובגלל ההבנה בעולם שאנחנו עם ששואף לקדמה״.
כאזרח מן השורה האחורית (בפריפריה של ״העוטף״) הייתי בוודאי מתמלא גאווה לשמע השבחים האלה. הייתי אפילו מוכן לעזור למנהיגנו החזק לפתח סלוגן מצוין: ישראל מצטיינת בשלושת ה-ט׳ החשובים – בטכנולוגיה, בטרור ובטיפוגרפיה.
מכיוון שבשני הט׳ הראשונים אני לא ממש מבין, החלטתי להתמקד בטיפוגרפיה. וכאן, איך נגיד את זה בעדינות – יש לנו, וגם לראש הממשלה ולאנשי הטכנולוגיה והטרור שלו, עוד לא מעט דברים ללמוד.
נתניהו מעלה לדף שלו מדי שבוע תמונות מרנינות של פגישותיו עם טובי המדינאים בעולם – מיוון ומקפריסין, מקנדה וממצרים, ואפילו מטוגו ופיג׳י. ואת הפגישות המשמחות האלה, בהם הוא מרביץ בהם תורה ומצטנע כהרגלו הוא ממשיך לעשות מאחורי אותו דוכן (פודיום) עם הטיפוגרפיה הבלתי-מצטיינת בעליל שכבר סקרתי כאן כמה פעמים. מי שיצפה בתמונות ויתמקד באותיות, ולא בתנועות היד ובהבעות הפנים הנחושות, יגלה אותיות עבריות (בפונט דוד כבד) עקומות, חלקן הפוכות (הצ׳ופצ׳יק של ה-ה׳ הראשונה) ורובן צולעות (ה-ש׳ למשל). גם חלק מהאותיות הלועזיות (ה-N למשל) מורכבות בהיפוך מביך (אפשר לראות בהגדלה שמופיעה למעלה).
לכאורה זוהי זוּטולוֹגיה קטנונית מאין כמוה – רה״מ נפגש עם גדולי עולם, הם (כדבריו) נרגשים ומעריצים את ה״יכולות המדהימות״, את ״העוצמה״ וה״גאוניות״ ואתה מתעסק בדקדקנות טיפוגרפית קנטרנית. אבל כמי שעיסוקו בין היתר הוא באות העברית, ואולי גם מתוך גאווה על העוצמה והגאוניות של עם הספר – עם קטן ומוכשר שפיתח את הכתב העברי ההיסטורי, בו נכתבו פרקי ספר הספרים (וגם הטקסטים בכתבות ב״ישראל היום״) הייתי יכול להתרשם מהגאוניות של ישראל-של-ביבי אם היתה נלווית אליה מידה קטנה של צניעות.
זה כנראה לא יקרה בקדנציה הזאת. עמונה, המנהרות, הצוללות, ההצתות וההסתות מסתירים לעם הספר את האותיות הכתובות על הקיר (ועל הפודיום).
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. לידיעתך, בימים אלה מתקיימת במוזיאון לתרבות האסלאם בבאר שבע תערוכה בשם "מכתוב" – קליגרפיה ונייר בין מזרח למערב. אולי יעניין אותך.