פברואר הוא חודש הטבע הישראלי. משנכנס ט״ו בשבט מרבים בדיבורים על עצים ופרחים, על הצמחיה הארצישראלית ועל פלאי הטבע. בשנים האחרונות שיא האירועים מתרכז בפסטיבל ״דרום-אדום״. המוני בית ישראל נוהרים בכמויות אל הנגב הצפוני והמערבי כדי לראות את הכלניות, להצטלם במרבדים האדומים, ואם אפשר גם להכיר את אוצרות הטבע של ארצנו.
כדי לסייע לישראלים להכיר את הטבע של ארצם נכתבו מגדירי צמחים, ופעם אפשר היה לראות בטיולי הטבע מטיילים הרכונים על פרח בלתי מוכר ומנסים לזהות אותו באמצעות מדריך הצמחים. בשנים האחרונות פותחו, ברוח הזמן הטכנולוגי החדשני, גם אפליקציות שעושות את עבודת זיהוי הפרחים קלה ונעימה.
אבל מדריך אחד חסר לנו! בטיול הטבע שלנו בשבת האחרונה, ודווקא באיזור פחות עמוס במטיילי הכלניות, הבנתי שיש למלא את המחסור הזה. מדובר במדריך לחפצים הישראליים הטיפוסיים שאותם מטיילים מניחים (ביד אוהבת) בכל מקום בו הם עברו. דווקא היום הבנתי שעוד לא נכתב וצולם המדריך החשוב הזה. הפוסט הזה יהיה, אם כן, סקיצה ראשונית ל״מדריך חפצי הטבע של ארץ ישראל״. זה פרויקט כבד משקל ולא פשוט. שהרי לעם המטייל בטבע יש מין טבע חדשני כזה, וכל שבת עשויה לגלות לחוקרי ״חפצי הטבע״ ממצאים שאפילו הבוטניקאים, הזואולוגים והחפצולוגים המומחים ביותר לא יכלו לשער שהם אפשריים.
תוספת למען כדור הארץ: לרגל ועידת האקלים בגלזגו בנובמבר 2021 תורגמו מדריכי הטבע לחמש השפות המובילות בעולם ובעתיד הקרוב מתוכננים תרגומים נוספים של הספרים שיופצו במהדורות דיגיטליות בלבד שומרות אקלים. מצורפות הדוגמאות הראשונות.
כסקיצה ראשונית ליקטתי עבורכם דוגמית קטנטנה מאיזור שכאמור איננו מתויר במיוחד. אני מקווה שבהמשך נוכל ליצור יחד עם המוני אוהבי הטבע הישראלי את המדריך השלם. אז הנה הדוגמיות הראשוניות:
אוסמית צהובה קטנה
בקבוקית נביעותית שקופה
נילונית תכלכלה גדולה
נסקפית קרטונית חומה
קוֹלנית חטוּבה אדמדמה
סיגרית קרטונית כחוֹלה-לבנה
קוּפסית ירוקת פסים
צלחיתית לבנה קטנה
שימוּרית פחחית לופתת
מיכסונית שקופת כותרת
נילונית צהובה מוצלבת
כוֹסית שקפקפה חד-פעמית
וכדי שלא תגידו שאין תמונות יפות של מראות הטבע הישראלי בשיא פריחתו וליבלובו, הנה שתי תמונות מהאיזור היפה בו צולמו כל ״חפצי הטבע״ שהוצגו כאן.
שבוע טוב לכל אוהבי הטבע הישראלי. ולחובבי ״חפצי הטבע״ נאחל שלא נזדקק למדריך החדש.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
כל כך עצוב. זו אחת הסיבות שאני לא מטיילת בתקופת דרום אדום – העומס, הגודש, הצפיפות, רמיסת הטבע. אם אפשר אני עושה זאת בימות החול כאשר הכלניות נחות מעבודתן הקשה.
נכון, עצוב אבל בהחלט לא חדש. ומה שהצגתי כאן לקוח משטח שיש בו מעט ״מטיילי כלניות״ באופן יחסי.
כל תמונה בסלע. תודה.
נשלח ממכשיר הSamsung שלי
ואלה, כאמור, תמונות מינוריות בלבד. לא ניגשתי למצבורים שבשטחים העמוסים.