יש חדש תחת השמש ||| תמרור חדש בנגב המערבי

תמרורים ואוטובוסים היו נושא חם בבלוג הזה מיום הקמתו (בראש השנה תשע״ג, ספטמבר 2013). לכן לא פלא ששלשום בבוקר נדהמתי כשפגשתי את התמרור הסולארי הראשון בנגב (אולי רק ראשון בנגב המערבי, או לפחות בכפר שלנו). באחד הפוסטים הראשונים שפירסמתי כאן הצגתי תמרור בודד של אגד, הנטוע אי-שם בנוף מדברי שחון. הגלויה הישנה ההיא משכה גם את עיני עורכי כתב העת ״עת-מול״ שביקשו רשות להציגה בכותרת של מאמר מקיף על ההיסטוריה של האוטובוסים בישראל.

צל 1985

%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9
ציפורי הדרור המקומיות לא מתרגשות מהמהפכה הסולארית 

והנה, לפתע בבוקר חורפי בהיר – התמרור הסולארי! תמרור מהפכני שכזה, שנעזר בקרני השמש כדי להציג את המידע החשוב על קווי האוטובוסים השונים מהנגב המערבי לכל פינות הארץ היפה (והשסועה) שלנו. תכיפוּת הנסיעות בהחלט השתפרה מאז שהייתי מחכה לאוטובוס שייקח אותי לתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב לביקור אצל הסבתא, או קצת מאוחר יותר – לכל פינות הארץ, למקומות שצה״ל (שגם הוא קצת השתנה מאז שהכרתי אותו בשליש האחרון של המאה הקודמת) בחר לשלוח אותי.

האוטובוס לנגב המערביתחנת האוטובוס הישנה בכפר, שנות החמישים

2017-%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9התמרור הדיגיטלי-הסולארי באותה תחנת אוטובוסים, פברואר 2017
(עוד 22 דקות יש אוטובוס! לתל אביב!!)

2%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%93%d7%a9פעם (כלומר עד שלשום) היה מספיק שלט הפח של ״אגד״ שהתחלף לא מזמן בשלטים של ״דן בדרום״ (לא בלי חריקות מסוימות). היינו עומדים, בכל מזג-אוויר בסככה הקטנה מחכים לוובקה הנהג המיתולוגי מנירים שיבוא עם קו אגד מספר 374, באוטובוס הישן נטול המיזוג, אבל עם כל החברים מהאיזור. היום, כפי שכתבתי בפוסט הישן, מזמן כבר לא ראיתי איך נראה אוטובוס מבפנים, ובכל זאת שמחתי לקרוא בספרות הדיגיטליות-הסולאריות של השלט החדש שבעוד 22 דקות צפוי לעבור האוטובוס 379 שיכול לקחת אותנו לתל אביב יפו. וזה קורה בדיוק בימים שהמוני ישראלים נוהרים דווקא דרומה, אלינו לנגב הפורח.

%d7%9b%d7%90%d7%9f_%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a1_1985תחנת האוטובוס בכפר, שנות ה-80 (מתוך המקומון ״כאן״, 1985. צילם: איתי גורל)

הכל בזכות אגד (או דן בדרום). נהיינו אירופאים (או אמריקאיים).
ובאותו הקשר: שמעתי הרבה אנשים (כולל אותי) שעומדים משתאים לנוכח הנופים הירוקים והנהרות (טוב, לא צריך להגזים – הואדיות) הזורמים כאן בעוטף עזה, ואומרים: ״זה כמו חוצלארץ!״. ואני אומר: זה לא חוץ לארץ! זוהי ישראל האמיתית שלנו! צאו אל הטבע, לכו (או סעו) אל הואדיות והאגמים ותגידו: ״יש לנו ארץ נהדרת״. כאן רציתי להוסיף משהו אירוני/ציני/סרקסטי/פארודי. אבל לא הוספתי כלום, כי בדיוק האוטובוס הגיע וצריך למהר לתפוס מקום ליד החלון.

בוקר טוב, ישראל!

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, סיפורי הכפר, תחבורה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על יש חדש תחת השמש ||| תמרור חדש בנגב המערבי

  1. אסתר הגיב:

    ברוכים הבאים למאה ה 21. בבאר שבע הלא כל כך רחוקה גם מותקנים שלטים כאלה ליד תחנות האוטובוס. גם אצלנו התחנות השתנו, חוץ מדבר אחד: הן עדיין לא מותאמות לאקלים ולאדם. אין מספיק הגנה מפני השמש או הגשם ואין מספיק מקומות ישיבה. השלט לא מדייק בהכרח ופעמים רבות הוא מורה על כך שהאוטובוס בתחנה בעוד שהוא בדרכו אליה. נסיעה טובה!

  2. סמדר הגיב:

    נחמד להיזכר. אולי לא באוטובוס עצמו על כל סרחונותיו ובחילותיו – אבל בכל מה שכתבת וציירת על אודותיו, בעבר הרחוק והקרוב.
    ולעניין התמרור הסולארי – לקח לי זמן להבין מה זה האובליסק השחור שצמח שם בתוך כמה ימים והיתמר מתוך המדרכה, אבל בסוף הגיע ההסבר: "אין אוטובוס ב30 הדקות הקרובות" (או בניסוח דומה אחר). כי לא חשוב מתי אני עוברת לידו, זה מה שהוא תמיד מודיע לי. וואלה לא יודעת למה היה צריך להשקיע כל כך הרבה, רק כדי להודיע את המובן מאליו הידוע משכבר?!

    • igalz הגיב:

      גם לדעת ש״אין נסיעות ב-30 דקות הקרובות״ נותן לך מושג כלשהו איפה אתה עומד. מעניין אם אחרי 30 דקות יש אוטובוס. אם כך אפשר היה לנסח את זה בצורה יותר אופטימית: ״הנסיעה הבאה בעוד 30 דקות!״. כנראה שאין נסיעות גם אחרי שיעברו ה-30 דקות״ בקיצור כלום לא השתנה.

  3. לא נעים להגיד, אבל במרכז יש כאלה כבר כמה שנים. אם כי הם מופיעים באופן די ספורדי ואין דרך לדעת למה החליטו שהם מתאימים לתחנות אלה ולא לאחרות. מה שכן, כמו האפליקציות שמודיעיות מתי האוטובוס הבא, עיקר היתרון שלהם הוא בזה שזה מעביר לך את הזמן עד שהאוטובוס מגיע, בזמן די לא ידוע כי האלגוריתם שלהם לא משהו. לא פעם כמעט פספסתי אוטובוס בגלל שהייתי עסוקה לבדוק באפליקציה מתי הוא מגיע.

    רוזה מרציפן, לא מאמינה בתחבורה פרטית.

    • igalz הגיב:

      הגלקסיה הפכה לאפליקציה, התמרורים נהיו דיגיטאלים (וסולאריים) ורק הנוסעים תמיד נרטבים, מתייבשים ומפספסים את האוטובוס. התחבורה הפרטית-השיתופית ניצחה גם את הבורגנות וגם את הפרולטריון. יחי הקואופרטיב.

  4. יהודה וגמן הגיב:

    אהה – המזרחיים עקפו את הקיבוצניקים גם באוטובוסים.. אפילו באור עקיבא שלי יש כבר כמה שנים כאלה תחנות משוכללות. התחבורה הציבורית בעיר שלנו היא מעולה, שלא לדבר על קו 9 המצוחצח שנוסע לרכבת הלוך חזור כל היממה רבע שעה בכל כיוון. וטוב שנמנעת מהערת הסיום…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s