ירושלים סמלים סביב לה ||| על לוגו חמישים שנה לאיחוד (שחרור) ירושלים

 ״שרת התרבות מירי רגב הציגה היום (א') בישיבת הממשלה את הלוגו הרשמי החדש לציון 50 שנה לשחרור ירושלים. "אם אנחנו לא מסוגלים לומר לעצמנו ששחררנו את ירושלים מדורות של כיבוש זר, אז איך אנחנו יכולים לבוא בטענות כלפי העולם", אמרה רגב שהתעקשה על שילוב המילה "שחרור".
הלוגו החדש יעטר מעתה את נייר המכתבים של משרדי הממשלה השונים וילווה את אירועי חגיגות היובל לכל אורך השנה והפרסומים אודותם. "הלוגו הזה מספר את הסיפור האמיתי של ירושלים", אמרה רגב״.
(5.3.2017) ynet 

ירושלים היא בירת ישראל. היא מותגה במשך 3,000 שנה כעיר הנצח, עיר שלושת הדתות ואפילו עיר השלום. אבל בענייני סמלים היא לא זכתה למשנה מסודרת. עד קום המדינה לא היה לעיר סמל מוסכם. פרשת בחירת סמל העיר הנוכחי מתועדת יפה בספרו החשוב של אליק מישורי ״שורו, הביטו וראו״ (בעמודים 223-239). מי שיקרא את הפרק הזה יווכח שהסמל נבחר אחרי תהליך ארוך ומפותל, לא תמיד כל כך מסודר, אבל בהשתתפות של הרבה אנשי עיריה, מעצבים ואנשי אקדמיה.

הנה כמה מהדוגמאות שהוצעו כסמל ירושלים ב-1949 (מתוך ספרו של מישורי):

סמל העיר שנבחר לא זוכה ליותר מדי כבוד באתר עיריית ירושלים של ימינו. כך הוא נראה ומתואר שם (מימין: צילום מסך מהאתר, משמאל: סמל העיר כפי שמופיע בוויקיפדיה (בהנחה שזה הסמל הרשמי):

   

כמו הפרשנים והיועצים הרבים שבחרו את סמל ירושלים בראשית ימי המדינה (1949-1950) גם לשרת התרבות הנכבדה יש עולם שלם של דימויים והסברים בקשר ללוגו (סמליל) החדש. כוחו של הלוגו, איך נאמר בעדינות, הוא לאו דווקא בפשטותו. וכך הסבירה השרה (על פי ynet):
"הבסיס של הספרה 5 הוא הנבל שמזכיר לנו את דוד מלך ישראל שקבע את ירושלים כבירה הנצחית שלנו לפני למעלה מ-3,000 שנה. והראש של הספרה זהו האריה – סמלה של העיר ירושלים עד היום. הספרה 5 מייצגת באופן סמלי את ציר הזמן של תולדות ירושלים – מדוד המלך ועד חטיבה 55 של הצנחנים, שנכנסה דרך שער האריות ושחררה את ירושלים במלחמת ששת הימים".
(מעניין מה היה קורה אם לא חטיבה 55 הייתה משחררת את העיר, אלא חטיבה 7, או גולני ר״ל).
עוד מספרים שם שבתוך הספרה 0 בסמל הוכנס דגל ישראל המופיע מעל חומות העיר העתיקה, הכותל והר הבית. הצבע הנבחר של הלוגו הוא זהב, לדברי רגב "כמו בשיר הכמעט-נבואי, של נעמי שמר 'ירושלים של זהב'".

השרה רגב התייחסה גם לסלוגן "50 שנים לשחרור ירושלים. ירושלים מאוחדת ומאחדת" שהיא התעקשה שילווה את הלוגו. "עובדת שחרורה של ירושלים חייבת להיות מעל המחלוקות הפוליטיות. ראיתי את התגובות בנוגע להתעקשות שלי על הלוגו הזה ועל המילה 'שחרור' והצטערתי מאוד. אני מצטערת על כל ישראלי, מימין או משמאל שמערער על ההגדרה הזו של ירושלים משוחררת".

כך נראה הלוגו החדש והמתוקן בגדול ובצורה חזיתית. הוספתי כאן פרשנות נוספת בקשר לאלמנטים שחמקו מעיני השרה-המסבירה: בנבל החבוי בגוף ה״אריה שהוא גם הספרה 5״ יש 12 מיתרים דקים, המסמלים את 12 שבטי-ישראל ואת י״ב חודשי השנה (העברית!). קצה זנבו המתגלגל של ״האריה-5״ מסמל ״ידית של דלי״, שהוא כידוע סמל חודש שבט שהוא החודש החמישי (5) בלוח העברי.
בתוך הספרה 0 יש דגל עם שני פסים המסמלים ״מעבר חציה״, בו עובר בביטחון מגן דוד. עוד בתוך ה-0 חבויים רמזים לחומת ירושלים עם חמש (5) ״שיניים״ ו-5 (חמש) אבנים מהכותל, כסמל לחטיבה 55.

לא צוין מי עיצב את הלוגו החדש, ומה הייתה הדרך שהוא עבר עד לבחירתו. תהליך בחירת סמל העיר (עם האריה הזקוף בנוסח סמל פיז׳ו), מתואר בפירוט בספרו של מישורי. אפשר למצוא שם תיעוד מלא לכל ישיבות העיריה בנושא ולכל הגרסאות שהוצעו לועדה לבחירת הסמל.

במבט ראשון אפשר לראות שהלוגו החדש של חגיגות ה-50 הוא מין ״סוס שתוכנן על ידי ועדה״. יש בו הרבה קווים (בעוביים שונים). הרבה סימבולים שכל אחד נועד לסמל – כפי שהסבירה יפה השרה – משהו מיופיה ואופיה של ירושלים: החומה, הדגל, הנבל. ובעיקר האריה, שגם יוצר את הסיפרה 5 (בערך…). ורק דבר אחד אין בלוגו החדש והמוזהב, מוטיב הנמצא בסמל העיר הרשמי, וגם ברוב הווריאציות שהוצעו ב-1949: עלי זית המסמלים את היותה של ירושלים – עיר השלום. כנראה שהנושא הזה לא נמצא בראש מעיניה של שרת התרבות, וגם לא של הממשלה בה היא חברה.
אחרי פרשת כרזת יום העצמאות 68 שנשכחה ואולתרה ברגע האחרון, טוב לראות שהפעם נערכנו בזמן על מנת לבחור לוגו לחגיגות ירושלים. התוצאה, בסופו של דבר, די דומה מבחינת הסגנון.
(לא התאפקתי והוספתי ״סמל-לוגו״ ״אלטרנטיבי״, עם עלי הזית שנלקחו מסמל ירושלים המקורי).

ולמרות הכל אני מאחל חג שמח – לעיר היפה (ה״מאוחדת״ או ״המשוחררת״) שביליתי בה כמה שנים יפות מחיי, וגם למדתי ותרגלתי בה את אהבת הלוגואים והפונטים.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.