עירית גדולה! ||| עם כל הכבוד לכלנית, ״הפרח הלאומי״ מ״דרום אדום״

עם כל הכבוד לכלנית, ״הפרח הלאומי של ישראל״ והכוכב הבלתי מעורער של פסטיבל ״דרום אדום״, יש עוד פרחים שמגיע להם כבוד ותשומת לב. אחד הבולטים שבהם היא העירית הגדולה. העירית אמנם לא כזאת מתבלטת בצבעיה, אבל צורתה האצילית, עם הפרחים הלבנים-ורודים והפסים הדקים שכאילו שורטטו כתוספת איורית משלימה, הופכים אותה מעוד פרח, כאן אצלנו בנגב המערבי (ובמיוחד בבתרונות שלנו), לפרח מוביל שהיה ראוי כבר מזמן לפוסט משלו.

נכון שההמונים, הנוהרים לפסטיבלים האדומים למיניהם, נוהגים בדרך כלל לשאול: ״איפה הכלניות?״ וגם כשמראים להם שהן כאן, שם ובכל מקום, הם עדיין מתעקשים להגיע לשטח המדויק של ״הכלניות״. המקום שסיפרו להם עליו, שם אפשר להצטלם על רקע משטחי הפריחה האדומים, או אפילו רק על רקע כלנית בודדה שעברו עליה כל הטרקטורונים ורכבי-הדאווין האחרים, ולהעלות תמונות מדהיממממותתתת לפייסבוק ולאינסטגרם.
אבל עכשיו, כפי שראה כל מי שהגיע באיחור קל ל״דרום אדום״, הדרום כולו (וגם הצפון) החליף צבע לצהוב של חרציות, חרדל השדה, סביון, כתמה, ציפורני חתול, ועוד כמה צהבהבים שיקצר המקום לפרט את שמותיהם.

   

וחוץ מכל הצהוב הזה, יש לנו גם את העיריות שנמצאות עכשיו בשיא תפרחתן. העירית למרות שמה (״עירית גדולה״) היא לא פרח לפסטיבלים. היא לא שייכת לז׳אנר הזה. למרות גובהה ואצילותה היא לא מצפה שיעשו פסטיבל על שמה. היא פשוט ממלאת את כל הערוצים והבתרונות שבאזורנו, כמו אומרת: ״גם אני כאן!״. ורק מי שיטרח ויתקרב אל הפרחים העדינים שלה יודע להעריך את יופיה. נדמה לי שהתמונות שצולמו בשבוע האחרון מדברות בשם העיריות כולן.

בספר הישן ״צמחי בר ארץ ישראל״ מ-1960, שכתבה נעמי פינבורן-דותן וציירה רות קופל (הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת מסדה), שהבאתי כבר איורים רבים ממנו, יש מקום של כבוד לעירית הגדולה. וככה כותבים עליה: ״במראֶהָ הנאה והחסון נקל להכיר את העירית בעת פריחתה מבין צמחים אחרים. תפרחתה, הזקופה והמסועפת והמגיעה כדי מטר לגובה, מבליטה את העירית מבין שאר העשבים הפורחים בין שבט לניסן. ושלא בעת פריחתה אפשר להכיר את העירית בשורשיה המעובים ובעליה הצרים והארוכים, המקופלים לאורך העורק הראשי, ביחוד בתחתיתם״. ועוד מסופר שם ש״השורשים המעובים של העירית משמשים בארצות ים-התיכון לתעשית דבק סנדלרים וכורכים״.

אז בין אם אתם סנדלרים, כורכים או סתם מטיילים. נצלו את השבועות האלה להעיף מבט ולצלם גם את העיריות. ואל תשכחו ששמה הבוטני המלא הוא עִירִית גְּדוֹלָה (Asphodelus ramosus).

שבת שלום וחג שמח לכל החוגגים, המתחפשים וההולכים בטבע בעקבות צמחי הבר של ארץ ישראל.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טבע ונוף, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s