פרחים וציורים 2 ||| עוד צמחי בר בארץ ישראל מהספר הישן ההוא

עונת הפריחה בעיצומה. האדום הפך לצהוב וורוד ולבן וסגול ועוד שלל צבעים וגוונים. בפוסט מלפני שנתיים ורבע הצגתי כמה מהציורים שסרקתי מהספר ״צמחי בר בארץ ישראל״. את הספר ערכה נעמי פיינבורן-דותן וציירה רות קופל והוא יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת מסדה ב-1960. אני מוסיף כאן עוד כמה ציורים נהדרים שסרקתי מהספר, והפעם השארתי גם חלק מהטקסטים שמימין לציורים. אולי יהיו כאלה שיטרחו לקרוא ולמצוא פרטים מפתיעים בשפה של פעם. חלק קטן מהטקסטים הוספתי מתחת לציורים, והוספתי גם כמה אסוציאציות אישיות.

העירית הגדולה זכתה כבר לפוסט מיוחד משלה לפני שבוע ולכן לא אוסיף מילה.


הגדילן המצוי והברקן הסורי (״הצמח הקוצני הנפוץ ביותר בישראל״) נחשבים אצלנו לקוצים ובדרך כלל לא זוכים ליותר מדי מעריצים, למרות יופיים של פרחיהם הסגולים וגובהם העצום. ציטוט מהספר: ״במקומות מזוּבלים בשפע יש שיעלו הצמחים עד קומת אדם ומעלה״. מנסיוננו כילדים, ה״מקומות״ שלנו כנראה מזוּבלים בהחלט, והגדילנים באמת הגיעו לגובה קומתנו כשהיינו ילדים בגובה מטר-ומשהו. וגם אחרי שצמחנו קצת יותר לגובה (באביב נעורינו) הקוצים צמחו אפילו יותר גבוה. בקיץ, הקוצים האלה הם קצת פחות סימפטיים (ראו איור של שרגא וייל מהספר ״אצלנו״, הוצאת ספרית פועלים, 1953)

הכרמלית הנאה לא נמנתה, לצערי (ואולי גם לצערה של הכרמלית), בין פרחי ילדותנו ״הנגבית״, אבל בטיולנו האחרון לצפון צילמנו משטחים גדולים של הפרח המקסים הזה ליד כורזים. השם העברי "כרמלית" ניתן לצמח על שום הדמיון של פרחיו לצלב של המסדר הכרמליתי, שקצותיו דמויי לב, מעין גרסה מעוגלת-קצוות של צלב מלטה (ויקיפדיה). על פי הספר: ״הכרמלית הנאה היא צמח יקר-מציאות מאחר שאין היא מצויה אלא בארץ-ישראל, בלבנון או בסוריה״.

העולש המצוי, הוא עוד פרח שבזמן הקרוב נבחין בו פורח פה ושם בואדיות סביבנו. ככתוב בספר: ״בנוף זה של ראשית הקיץ תימשך העין בשדות ובצידי הדרך אל הכוכבים התכולים של העולש״. מוזר שהפרחים בצבע התכלכל הם במיעוט אצלנו בטבע, למרות היותו של הכחול הצבע הלאומי.
העולש הכחול הזה כבר זכה לאיזכור בעוד ספר מופת שהצגתי כאן: ״יפה את ארצנו״ שכתב אליעזר שמאלי ועיצב צבי לבני. לא ברור למה צורפה לו דווקא החסידה שבמקורה צפרדע ירוקה.

 

 

פשתה שעירה ודרדר כחול. על הפשתה נכתב בספר: ״בצמחים אחדים קצרים העליים מן האבקנים ואילו באחרים ארוכים העליים מן האבקנים. תופעה זו נקראת הטרוסטיליה״. (תופעה שכנראה קיימת גם בקרב בני האדם). על הדרדר הכחול נכתב שהשם אינו הולם אותו, שכן ״אין הוא קוצני בשום חלק מחלקיו״.

ציפורני חתול הוא פרח סימפטי שהצהוב שלו חלמוני יותר מהצהובים של רוב הפרחים הצהובים האחרים. ההסבר לשמו המוזר נעוץ במבנה הזרעונים הכפופים שלו, שנראים (למי שלא הרגיש, כנראה, ציפורני חתול אמיתיות) כמו ציפורניו של ״בעלת הבית״ האמיתית. זאת שנראית כאן מימין, מנמנמת על ארון הספרים אחרי ששברה את פסלון ה״אלף של הדסה״.

 

בין החומעה למנתור נמצא בציור הזה הפרח עם השם הפיקנטי ״אהרונסונית פקטורובסקי״. על הסיפור שלו אפשר לקרוא כאן.

את פריחת שיחי רותם המדבר ניתן לראות עכשיו בשיאה בנחל סחף.   

ועל השיזף המצוי (ה״דומים״) כבר סיפרתי בהרחבה בפוסט שיוּחד לעץ המעניין הזה.

עד כאן הציורים של רות קופל בספר היפה הזה (ועדיין לא הצגתי את כל הציורים היפים שבספר).
שתהיה לכולנו שבת שלום, שבת של טיולים בטבע, עם כל צמחי הבר של ארץ ישראל – מהעירית הגדולה ועד האהרונסונית הפקטורובסקית.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, טבע ונוף, ישראל, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פרחים וציורים 2 ||| עוד צמחי בר בארץ ישראל מהספר הישן ההוא

  1. עדיה וולק הגיב:

    לדרדר הכחול קראנו כילדים "דגנית"', כנראה כי הוא פורח בעונת החיטה.

    • igalz הגיב:

      באמת כתוב בטקסט ליד איור הדרדר הכחול: ש״יוצאי אירופה רואים בדרדר את ה׳דגנית׳, המוכרת להם משדות התבואה בארצות אירופה, ואמנם שני הצמחים שייכים לסוג אחד ורב הדמיון ביניהם״.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s