לילי הציירת ||| המורה לאמנות שציירה את התפאורה של פסח בשנות החמישים

לילי הייתה הציירת של הכפר בשנות החמישים. היא הייתה רווקה וגרה באחד החדרים הקטנטנים שהקצו אז למי שעוד לא הקים משפחה (לא שה״חדרים״ המשפחתיים היו גדולים יותר מ-30 מטר מרובע). לילי הייתה גם המורה לציור שלנו, ואנחנו הילדים חשבנו שהיא הציירת הכי טובה בעולם.

בערב פסח, כשצריף חדר-אוכל ״הישן״ לבש חג, היו תולים את קישוטי החג על קירות העץ. השיבולים והגבעולים הוצמדו לקיר בנעצים ומסמרים. מעל קו החלונות בצריף הפיני הישן של חדר-אוכל (שעדיין עומד במקומו ומשמש כיום כמתפרה, ״קניון״ בגדים, וגלריה לאמנות) יש מין תומכי-גג אלכסוניים שביניהם לתקרה נוצר קטע בגובה של כמה עשרות סנטימטרים. על השטח הזה, לרוחב כל חדר-אוכל, נתלו ציורי הפסח של לילי: סיפור יציאת מצרים, הסנה, המסע במדבר וכל השאר.

אלה היו ציורים צבעוניים שחשבנו שאין יפים מהם, והיינו מסתכלים עליהם בהערצה. לילי ציירה גם את החד-גדיא על קרטונים מצולעים. היו שם כולם: הֶחָתוּל (אֲרוֹךְ שָׂפָם), הַכְּלַבְלַב שֶׁבֶּחָצֵר, הַמַקֵּל, שְׁבִיב הָאֵשׁ, שֶׁטֶף המַיִם, הַשּׁוֹר הַגַּרְגְּרָן, והכי מרתק: הַטַּבָּח (כינוי קצת פחות מפחיד מ״השוחט״) והמַלְאָךְ (שבָּא מִשָּׁמַיִם). אלה היו ציורים מדהימים שהיינו מרותקים אליהם (בעיקר, כמובן ל״מלאך״).
בכל חיפושי במאגרי הסריקות של צילומי ארכיון הכפר לא מצאתי שום תמונה צבעונית שתמחיש את יופי הציורים האלה. מצאתי רק כמה צילומי שחור-לבן, שמשקפים במשהו את האמנות הנוסטלגית של לילי. הצלם האנונימי רצה לצלם את מקהלת הילדים (עם איזי, המנצח האגדי) ששרה את החד גדיא, או מזמור אביבי אחר כלשהו מההגדה הקיבוצית, ובמקרה נכנסו לתמונה גם הציורים של לילי.

והנה גיליתי בין התמונות שהעליתי לפני שלוש שנים תמונה צבעונית עם ציורי הפסח שנראים כאילו נעשו על בסיס הציורים של לילי.

    

לילי הייתה המורה לאמנות שלנו, הראשונה שלימדה אותנו להחזיק מכחול ולנסות לצייר ציורים ״אמנותיים״ משלנו. ציורים שכמובן חיקו את סגנונה. בין היתר היא ציירה בקו חופשי, בציפורן, קריקטורות למקומון של הכפר (״היומן״). הנה שתי דוגמאות יפות שמצאתי בלקט פזמוני הקבוצה.

אחר-כך לילי התחתנה ועזבה את הקיבוץ וכמעט לא שמענו עליה, כי מי מתעניין במה שקורה למורה לציור מהילדות שלו.
לפני בערך שנה טיילנו באשדוד בפארק לכיש שליד הנמל, ובסוף הגענו, רגע לפני שעת הסגירה, למוזיאון חדש ליד גבעת יונה. הוצגה שם תערוכה של כסאות אמנותיים. בפינה של התערוכה על קיר גבוה הוצגו תמונות של ״אמני אשדוד שאינם עימנו עוד״. ובין האמנים שהוזכרו שם היה דיוקן עצמי של לילי גרוסמן אדלר. המורה לאמנות המיתולוגית שלנו!
צילמתי (בצורה קצת חפוזה) את הציור עם המבט העצוב של לילי, כי ידעתי שיום אחד ארצה לספר את הסיפור על המורה לציור שלנו. לפי מה שנכתב מתחת לתמונה, לילי נפטרה ב-1987, לפני שלושים שנה. אבל אני לא אשכח את המורה הראשונה שלנו לאמנות, המורה שציירה גם את ציורי הפסח, ואולי בזכותה הגעתי אל המכחול, הציפורן והארטליין.

צירפתי עוד תמונה צבעונית מסדר פסח בחדר-אוכל הישן. הצילום אמנם קצת מטושטש, אבל בהחלט משקף את אווירת החג של הימים ההם. ולמרות שלא התקבלתי למקהלת הילדים ששרה את החד-גדיא בנוסח הקיבוצי (״הַאֲזִינוּ חֶבְרַיָּא / מַעֲשֶׂה בְּחַד גַּדְיָא. הַסִּפּוּר אִישׁ לֹא בָּדָה / כָּךְ כָּתוּב בַּהַגָּדָה!״), אני זוכר עד היום כל מילה של השיר (הניקוד בעזרת אתר זֶמֶרֶשֶת, מילים: בנימין כספי, לחן: משה ביק): מ״הֶחָתוּל אֲרוֹךְ שָׂפָם״ ועד ״בַּשָּׁמַיִם קוֹל יִקְרָא: קֵץ לָרֶשַׁע קֵץ לָרַע / מִן הָאָרֶץ שֹׁד יִתַּם / וְשָׁלוֹם עַל הָעוֹלָם"!״, אולי בזכות הציורים היפים של המורה לילי.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, חגים ומועדים, סיפורי הכפר, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על לילי הציירת ||| המורה לאמנות שציירה את התפאורה של פסח בשנות החמישים

  1. אסתר הגיב:

    סיפור עצוב. הטביעה את חותמה אולם לא נשאר דבר ממעשי ידיה. אולי היה לה ארכיון עם צילומים או ציורים. שווה לשאול באשדוד. חג שמח ונעים לכולם.

    • igalz הגיב:

      אסתר, סיפור עצוב אמנם, אבל גם עם תמונות וציורים שתמיד נעים להיזכר בהם. את היצירות שלילי הציירת עשתה לחגים ולביטאוני הכפר צילמו (באמצעים של שנות החמישים) וחלקם נשארו. כמו שתיארתי. והנה תוספת שכבר הצגתי פעם של שנה טובה שאיירה לילי.
      שנה טובה תשי״ח 1958

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s