השולחן של מרים ||| סיפור על האות ח׳ בפונט שמלווה את פרנק-ריהל

---

ערב חג הפסח פרסמתי בפייסבוק חידה שהקוראים התקשו לפתור אותה. פתרון החידה היה העיצוב הייחודי של האות ח׳ בפונט הידוע והמוכר ״מרים״. כידוע (למי שמתעניין ויודע) האות הזו עוצבה ע״י רפאל פרנק, החזן מלייפציג שעיצב גם את האות המוכרת והנפוצה ביותר בעברית – פרנק-ריהל. האות נקראת על שם בתו מרים. עכשיו כשהסתיים שבוע הפסח על כל ספיחיו, הגיע הזמן להרחיב קצת על הח׳ של מרים, על מרים עצמה ואולי לתרום עוד שבב מידע על המעצב רפאל פרנק.

הנה הפתרון המלא לחידה ולצידו משפחתו של רפאל פרנק:
 

הגופן מרים הוא אולי הגופן העברי הראשון שבו עוצבו כל חלקי האות בעובי אחיד. קשה לומר שהיא לגמרי נטולת תגים (סן-סריפית בז׳רגון של הטיפוגרפים), יותר מדויק לומר שכל הקווים שלה – האופקיים והאנכיים הם בעובי שווה, אולי מה שנקרא סלב-סריף. הדוגמא משמאל היא מתוך קטלוג מולכו של בצלאל.
רפאל פרנק, שקרא לגופן על שם בתו מרים, עיצב כבר לפני יותר ממאה שנה פונט שנראה עד היום מודרני ונועז במיוחד. לרוב האותיות של הפונט, למשל ט׳, מ׳, ל׳ ו-ק׳ יש צורה שונה לחלוטין מכל מה שנראה לפני העיצוב של מרים (שלא לדבר על ה-ש׳ בצורת ״אבזם״ ששווה פוסט מיוחד).

צורת הפונט השפיעה על פונטים רבים שעוצבו עשרות שנים מאוחר יותר, והאות מרים זכתה לגרסאות רבות במהלך השנים. ניתן להשיג אותה אצל רוב החברות המציעות גופנים עבריים בישראל (כולל גירסה חינמית חדשה בגוגל פונטס שעיצבה מיכל סהר והיא שונה למדי מהעיצוב המקורי, אבל שומרת על ה-ח׳ וה-ש׳ המיוחדות של המקור).
חלק מהפונטים שעוצבו על בסיס האות מרים הם בגירסת המונוספייס (כלומר רוחב אחיד לכל האותיות – מה-יוד ועד ה-שין). תכונה שהייתה הכרחית בזמן השימוש במקשי מכונות הכתיבה, ועדיין משמשת בעיצובי דאטה מיושנים (אצלנו קוראים לזה ״אות פוזיציונית״) אבל לא נראה לי שזו הייתה כוונתו המקורית של רפאל פרנק.

  
מימין: מרים מונו של מסטרפונט (ויתר על ה״אבזם״ של ה-ש׳ ועל ה-ט׳); משמאל: מרים פיקס של ווינדוס (שינתה את ה-ח׳ הייחודית)

הפונט מרים נקרא על שם בתו של רפאל פרנק. את הסיפור של משפחת פרנק והיכרותי עם נינתו אילה, הזכרתי באחד הפוסטים הראשונים בבלוג (לפני כמעט ארבע שנים). שם גם הבטחתי שאכתוב פוסט מלא על האות פרנק-ריהל ועל מעצב האות. אלא שמאז ראיתי שנכתבו כבר הרבה דברים, חלקם מדויקים וחלקם אולי קצת פחות. רציתי להביא כאן סריקה מלאה של ספרו של רפאל פרנק (בגרמנית) עם הפרטים על עיצוב האות המיתולוגית שלו, שקיבלתי (בהתרגשות רבה) ממשפחתו, אבל בינתיים ראיתי שהקדימו אותי (כולל תרגום המאמר) – אז אסתפק בכמה עמודים מתוך הספר שבידי.

   
עטיפת הספר שכתב רפאל פרנק על עיצוב האות פרנק-ריהל ותמונה עם חתימה בכתב ידו

עמוד מתוך ספרו של רפאל פרנק (מתאים לפסח). סריקה ברזולציה גבוהה – תוכלו להגדיל ולראות את הגירסה המקורית הראשונה של הפונט הפופולארי ביותר בשפה העברית, יותר ממאה שנה אחרי עיצובו

   
דוגמאות הפונטים פרנק-ריהל ומרים (שריפט מיריאם), מתוך קטלוג ברתהולד, 1924

סיפורו של רפאל פרנק המוצג למטה הוא מתוך הספר המשפחתי שכתבה נכדתו. דפים שמסר לי ד׳, מבני כפרנו שנישא לאילה, נינתו של רפאל פרנק.

ונסיים שוב ב-ח׳ ״השולחנית״ של מרים. רפאל פרנק בחר לעצב את הפינה הימנית העליונה של האות בצורה נועזת במיוחד. הוא יצר אות סימטרית שבה הח׳ היא דמוית האות היוונית פאי, או כפי שלי היא נראתה – בצורה של שולחן. היום יש עוד גופנים שהמשיכו עם הווריאציה מרחיקת הלכת הזו. אבל עדיין העיצוב הזה הוא בהחלט ייחודי וחלוצי. לכן היה קשה לקוראים לפתור במלואה את חידת הפסח שלי (ויכול להיות גם שרוב קוראי הפייסבוק של הבלוג מתעניינים יותר בפרחים ובפוסטים אקטואליים ופחות בגופנים עתיקים בני מאה ויותר).

שבת שלום לכל הקוראים, עם מרים ופרנק-ריהל,
ועם סיפורו של החזן מלייפציג (ותודה לבני משפחתו שנתנו לי את החומרים המעניינים)

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.