בבוקר הזה, בצורה כל כך סימבולית – אחרי שהנציג הישראלי בתחרות הזמר (האירופאית!) דורג הלילה במקום ה-23 המכובד! (מתוך 26!) בגמר האירוויזיון, תחרות הזמר הארכאית ש״אין לה כבר כמעט צופים״, ו״את מי בכלל היא מעניינת״ – נסתיימו גם שידורי הערוץ הראשון היא הטלוויזיה הישראלית.
"הערוץ הראשון" (שנקרא בתחילה: הטלוויזיה הישראלית) היה ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, מטעם רשות השידור. הערוץ שידר קרוב לעשרים שנה (יחד עם הטלוויזיה החינוכית) כערוץ הטלוויזיה הישראלי היחיד. ב-29 ביולי 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014, ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור, ובמקומה יוקם תאגיד שידור חדש בשם: "תאגיד השידור הישראלי", שבמסגרתו יופק ערוץ טלוויזיה שיחליף את הערוץ הראשון. ב-14 במאי 2017, מיד לאחר שידור גמר האירוויזיון לשנת 2017, תמו שידורי הערוץ הראשון ורשות השידור״. (ויקיפדיה)
אני לא יודע איפה הייתם כשאירוע הסיום הדרמטי התקיים, אני ישנתי היטב. אבל אני כן זוכר את ״מבט״ של חיים יבין, את ״ניקוי ראש״ (1974-1976) ואת שידורי הכדורגל של יורם ארבל (״ככה לא בונים חומה״, 1989). והייתי איתם גם כשיזהר כהן זכה באירויזיון עם אבניבי (1978).
אני גם זוכר בדיוק איפה הייתי כשהאדם הראשון נחת על הירח (20.7.1969, בצריפון השקם הקטן שבמחנה האימונים 302 של השיריון, קצת דרומה לבאר שבע). חשבתי שראיתי את זה בטלוויזיה הישראלית, בינתיים לא מצאתי תיעוד של השידור הזה. אבל ב-1972 הטלוויזיה הישראלית לא מצאה לנכון לשדר (על פי ynet) את הנחיתה האחרונה של האדם על הירח:
״צופי הטלוויזיה בישראל שהיו מעוניינים לחזות בשידור החי של נחיתת רכב החלל על הירח נזקקו לשירותי הטלוויזיה הירדנית. הטלוויזיה הישראלית שידרה באותו הזמן את עלילותיהם של "המשכנעים". מנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור הסביר לפי "ידיעות אחרונות" כי ׳לא היה לנו עניין לשדר את הנחיתה על הירח, שכן התמונות מנחיתת החללית אין בהן ערך מיוחד׳״.
ויש, כמובן, רבים הטוענים שהנחיתה על הירח לא הייתה ולא נבראה כלל (פייק-ניוז של ימינו).
אבל כשפרצה מלחמת המפרץ (1991) היינו כולנו עם דניאל פאר בחדר האטום והמנוילן, ונרגענו יחד עם הערוץ הראשון (ועם נחמן שי, כמובן).
הנה הקליפ שעשו בערוץ הראשון לפני שנה, כשחשבו שעוד יש סיכוי לשנות את רוע הגזירה:
אי אפשר לסכם 49 שנות עשייה, חלקה היסטורית, חלקה מצחיקה ודרמטית וחלקה הגדול משעממת – בפוסט של 400 מילים. אז ויתרתי ואסתפק הפעם בשאלון קצר שמזמן כבר לא הצגתי כאן בבלוג.
אולי עשרות הקוראים כאן, המייצגים את עשרות הצופים האחרונים של הערוץ הראשון, יידעו מתוך חוכמת ההמונים, לבחור באנשי ואירועי הטלוויזיה הישראלית שהטביעו את חותמם יותר מכל בערוץ הראשון זכרונו לברכה. ההצבעה היא אישית, אין פתקים כפולים (הודות למערכת הביקורת המתוחכמת של וורדפרס), ואני מקווה שההמונים ינהרו להצבעה (בעזרת האוטובוסים של עמותות השמאל או הלימוזינות של ארגוני הימין) ויכריעו אחת ולתמיד: מי, או מה, מסמלים את ערוץ 1 יותר מכולם? יעקב הכי-מהיר, או חיים הכי-יבין? או אולי דווקא ״ניקוי ראש״, ״קרובים קרובים״ או ״אבניבי״?
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
ב1969 הייתי בש"ש אחרי צבא במשגב עם ואני משוכנע שראינו שם שידור של הנחיתה על הירח. נכון שייתכן וראינו הקלטה ולא שידור חי. אחימאיר היה תמיד ממלכתי והגון .
טוב שתיקנת אותי. כתבתי בטעות 1968. כמובן שזה קרה ב-69, טעיתי גם בעניין השידור, כי נחפזתי לקרוא ב-ynet. דובר שם על הנחיתה האחרונה על הירח של אפולו 17 בדצמבר 1972. לגבי הנחיתה הראשונה – לא מצאתי עדיין תיעוד של השידור ברשת.
אני ראיתי את זה אצל ספתא שלי, ולמיטב זכרוני זה היה שידור ישראלי, ובזמן האירוע. הייתי בן שש, ויצאתי למרפסת להסתכל על הירח בנסיון נואש לראות את זה בחי.
בינתיים עוד לא מצאתי תיעוד לשידור ישראלי. ממשיכים לחפש. נעדכן אם יהיו ממצאים.
חיים קלוגר (יבין) היה בשומר הצעיר קן כפר עטה (קרית אתא) בקבוצה איתי הוא
הגדול