הפרשה של כרזות יום העצמאות היא פארסה מתמשכת שהתחילה בשנה שעברה, או אולי אפילו לפני שנתיים, והסתיימה עשרה ימים אחרי יום העצמאות האחרון בבלוף נוסף של משרד התרבות והספורט / מדור הכזבים. השתלשלות הפרשה מרגיזה משלוש סיבות לפחות:
הסיבה הראשונה היא היחס (או חוסר היחס) למוסד תרבותי שהתקיים כאן 66 שנים. המוסד הזה נפח את נשמתו בדממה תקשורתית וממשלתית מלאה. ציפור (וגם שום שר או שרה) לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה… הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא העולם שותק ומחריש (שם, שם).
הסיבה השנייה היא העמדת הפנים והבלוף שבהתנהלות משרד התרבות והספורט, מרכז ההסברה – המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים, ובראשם כבוד השרה שכל כך אוהבת להתהדר בטקסים, דגלים וסמלים מצד אחד, ומגלה אדישות גמורה, חלמאות ואולי אפילו סוג של רמאות, בהתנהלות בסוגיית הכרזה.
הסיבה השלישית היא העלבון שיכולים לחוש מעצבי הכרזות לאורך כל שנות המדינה שהיו שותפים למפעל יפה שנקטע בלי שום הסברים (למשל: פאול קור, ציונה שמשי, דוד טרטקובר, דן ריזינגר ואחרים).
ההתנהלות בנושא הייתה השנה נלעגת ומעציבה אפילו יותר מטקס הסיום העלוב והחפוז שאילתרו עם סגירת השידורים של ערוץ 1 וקול ישראל.
תזכורת קצרה ואחרונה לשנה זו: לפני שנתיים בשנת 2015, פורסמה באיחור (וספק אם הודפסה) כרזה מאולתרת של ״ישראלים פורצי דרך״ מטפסים במגלשת זיקוקים עם בלונים צבעוניים בידיהם. מישהו מצא ״משהו״ והעלה אותו לאן שהוא, מתי שהוא. העניין לא היה לגמרי ברור.
בשנה שעברה היו כאלה שניהלו מצוד אחרי הכרזה האבודה, וברגע האחרון, אחרי יום העצמאות, הועלתה כרזה מגוחכת, עם ערבוב של פטישים ומטוסים וכוכבים וזיקוקין. כרזה שנלקחה, כנראה, מהגרפיקה של הקלסר שמחזיק את ניירות המשתתפים בטקס העצמאות (תוכלו לראות בקישור) והוצגה כאילו היא הכרזה הרשמית. וגם זאת רק אחרי נדנודים רבים למשרד התרבות (והספורט!).
השנה כבר לא היה צריך גם את זה. מי שנדנד – ואני יודע מדיווחים לבלוג שהיו כאלה – קיבל תשובות משונות ש״אין כלום, כי לא היה כלום״ ועשרה ימים(!) אחרי החג, כשנמאס לאנשי הטקסים והאירועים מהשאלות הטורדניות, הציג המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים בעמוד הפייסבוק שלו ״קשקוש״ חלטוריסטי המתחזה לכרזת יום העצמאות. המטה אפילו גייס את ר׳ יהודה הלוי לצורך הסלוגן: ״׳וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ׳ (ר' יהודה הלוי). לבקשת הציבור אנו מעלים את כרזת יום העצמאות ה-69 ובמרכזה סמל חגיגות היובל״.
ב״כרזה״ מודבק הסמל המוזהב של חגיגות 50 שנה לשחרור/איחוד ירושלים (שנראה בעצמו די מודבק, למרות הגאווה בו תיארה אותו השרה בעת הצגתו), על רקע כחול כהה, כשסמלי המדינה והמטה לטקסים מתנוססים בראשו, כאילו מדובר על איזה נייר של אנשי המטה לאירועים.
זה לא היה כל כך מרגיז אם היו מכריזים שהוחלט להפסיק את מנהג הכרזות, שפעם היו מחלקים בכל מוסדות החינוך והן עדיין מוצגות בגאווה על קיר גדול בנתב״ג. או אם היו מחליטים להפוך את מוסד ״כרזות יום העצמאות״ למשהו מודרני ואינטרקטיבי הזמין לכל אזרח ולכל ילד.
אבל במקום כל זה, בצורה המסמלת את דרכה של הממשלה הנוכחית, הכל מתנהל כפארטצ׳יה אחת גדולה. דווקא בממשלה כל כך לאומית וגאה, הרגישה כל כך לסמלים לאומיים ולטקסים חגיגיים, הכל מתנהל בשקר וחפיפניקיות – ישראבלוף לתפארת מדינת ישראל.
שימו לב ששמו של הגוף החתום על הכרזה הולך ומתארך ככל שהכרזות הולכות ונכחדות – מ״משרד התרבות והספורט״ (2015) ל״משרד התרבות והספורט / מרכז ההסברה״ (2016) עד ל״משרד התרבות והספורט / מרכז ההסברה / המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים״ (2017). בשנה הבאה זה יהיה כנראה ״משרד התרבות והספורט / מרכז ההסברה / המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים / האגף לתלונות הציבור״ (רצוי בפונט גוטמן יד בראש).
ואולי זה באמת לא כזה נורא – העיקר שעוד רגע נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו ונראה לכל הגויים (כולל הנשיא האמריקאי החדש, הידיד שהופך את עורו ומחליף את צבעיו) מאיפה משתין הדג הלאומי של משרד התרבות והספורט, מרכז ההסברה – המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים.
חגשמח לכל תושבי ישראבלוף. להתראות בשנה הבאה.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
"כמו ששמה צחקנו, לא בכינו שנים" (מ. אריאל זצ"ל)
אכן, מדינת פרטאץ' בכיכובה של סרת התרבות והכפיים.
שיתפתי גם בעמוד הצנוע שלי…
תודה, עידן על השיתוף. במדינת חלם כל תגובה החושפת את הפרטאצ׳יה היא חשובה.
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים. יותר מהר מאשר משערים.
מאיפה לקוח הבלון הזה שמתפוצץ,
האם זה לא הבלון עם הקו האדום שהראה רה"מ באו"ם על הסכנה של הגרעין האיראני?
זה לא בלון, אסתי. זו באמת הפצצה שנתניהו לקח לאו״ם. את הדג אני הוספתי. נראה לי מתאים לסיטואציה ולכרזה הבאה.