כבישים ומחלפים, אותיות וסמלים || עבודות מע״צ של נתיבי ישראל


בשבת שעברה קמנו כהרגלנו בבוקר ויצאנו להליכה בשדות. הפעם בחרנו לצאת מ״שער הפרדס״ הצדדי והלכנו לאורך הגדר בין שדות תפוחי אדמה, קוצי גדילנים יבשים ושדה חיטה נשכח, שהשיבולים שלו לא התמלאו השנה בגלל חלוקת גשמים לא מוצלחת, והקציר נדחה לסוף ימי ספירת העומר.
הלכנו כמה מאות מטרים מרוצים ממזג האוויר הסתווי-יחסית עד שלפתע נפתחו ארובות השמים. טוב, לא ממש ״ארובות״ – אולי יותר ״טפטפות״. אחרי שהתרגשנו בהתחלה מהגשם המרענן באמצע כל החמסינים האלה ומהשמיים האפורים, וכשהחולצות התחילו להירטב, מצאנו מחסה תחת עץ האקליפטוס ליד דרך הפלחה. אחרי שגשם הקיץ העקשני המשיך בשלו וגם זה לא הספיק, נחלצנו בהליכה מהירה אל תחנת אוטובוס גלמודה שעל כביש 232 הידוע לשמצה מסוימת.

וכאן מתחיל הסיפור על מע״צ, המועצה הלאומית לדרכים ונתיבי ישראל. כשאתם שומעים את השמות האלה אתם בטח חושבים על כבישים ומחלפים, אני רואה (כמו תמיד) אותיות וסמלים. כבר הרבה זמן לא יצא לי לחכות בתחנת אוטובוס עד שיבוא אוטובוס ויקח אותי לאיזה מקום בארץ. ימי הצבא והמילואים והלימודים חלפו מזמן – אף אחד כבר לא שואל היום: ״איך הגעת מהכביש?״, וגם בכפר (השיתופי?) שלנו כבר יש מאות מכוניות (בינתיים שיתופיות) ומעטים הנוסעים באוטובוסים.

כשחיפשתי מה לעשות עד יעבור גשם, גיליתי שתחנות האוטובוס המודרניות הן לא מה שהיה פעם. מצאתי ענין רב בטיפוגרפיה של האותיות החלולות (חיים צר, עם חיבור הכרחי, נוסח סטנסיל במם הסופית), המאפשרות לראות דרכן חלק מארץ ישראל היפה – בזמן הציפיה לאוטובוס (שגם הוא כבר לא של אגד, כמובן) וגם כשמסתתרים מפגעי מזג אוויר.

ואז, נחשפתי ללוגו עשוי החורים של מע״צ שדרכו ניתן לראות גם כמה חלקי נוף, בצורה שנראית כמו איזה אפקט פוטושופי או רשת דפוס גסה (בזוויות שונות, משום מה). צילמתי את המראות מבפנים ומבחוץ (הגשם מזמן הפסיק לרדת בזמן שעסקתי בתהיות התחבורתיות-טיפוגרפיות שלי). וגיליתי בינתיים שמע״צ – שהפכה למועצה הלאומית לדרכים שהפכה אח״כ לחברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ – יודעת גם לכתוב פתגמים מועילים על גגות התחנות החדשות שלה. ניסיתי לחוד לקוראים חידה על הפתגם של מע״צ ורובם התקשו בזיהוי. זה לא פלא, מי עוד מתכתב עם לקוחותיו ברוח הישנה של מע״צ (ועוד באות אהרוני עם ריווח מופרז בין המילים):

הנה עוד כמה דוגמאות איך נראים הדברים במבט מתוך התחנה ומחוץ לה:

  

במאמר מוסגר אומר שהלוגו הלאאקטואלי המחורר בתחנה חושף את הבעיתיות שבאופנת שינויי הלוגואים התכופים (וגם שמות החברות). כדאי אולי לשקול את זה כשממתגים ומחליפים לוגואים כל שנתיים. או שפשוט כדאי להפסיק לצרוב ולחורר לוגואים בחומרים קשים. כי במילא עוד רגע הם ישתנו (אולי בכלל, הגיע כבר זמנו של השילוט הוירטואלי).

מכיוון שהפוסט כבר התארך במילים ובתמונות, לא נותר יותר מדי מקום לעסוק בגלגוליו השונים של הלוגו של מע״צמהקמת החברה ב-1921 בימי המנדט הבריטי, ועד לחברת נתיבי ישראל ששלטי הענק שלה – המספרים על הרחבות לכבישי גישה ותיקוני כבישים מרכזיים ושולייםמכסים כבר את כל הארץ (ולפעמים קורה שהשלט הזה גדול אפילו יותר מכביש הגישה עצמו).

התמונה הנוסטלגית מויקיפדיה, של אנשי מע״צ השריריים במעלה עקרבים ב-1950, מזכירה לי את השברולט הישן של הכפר. רכב כל-בו, ששימש לחקלאות, לבנין ולתהלוכות חגיגיות, ומופיע ברבים מהצילומים הנוסטלגיים של שנות ה-50. כשהשברולט הזה עבד בבניין היינו קוראים לו ״שברוֹ-רוּבן״ כשמו של ראובן שניהל את ענייני הבנייה בשנים הראשונות.

  מימין: השברולט של מע״צ, מעלה עקרבים, 1950
משמאל: השברולט של הכפר, בתהלכת הביכורים, שנות ה-50

נושא שלטי הדרכים והאוטובוסים כנראה עניין אותי מאז ומעולם, לכן לא התאפקתי וצירפתי את שתי הגלויות שצפו את מהפכת התחבורה והשלטים של ימינו. כמו שכבר אמרתי: ״אתם רואים שלטים, כבישים ואוטובוסים, אני רואה אותיות ומספרים״.

  

שבת שלום ונסיעה נעימה – לנוסעים מדן ועד אילת, באוטובוסים, ברכב הפרטי, בשברולט הישן, במשאיות ובטרקטורים (רק תנו לנו לעקוף אתכם אם אתם מתעקשים לנסוע 20 קמ״ש).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, היסטוריה, טיפוגרפיה, שילוט, תחבורה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על כבישים ומחלפים, אותיות וסמלים || עבודות מע״צ של נתיבי ישראל

  1. רג'ול ורדי הגיב:

    אפשר לשים גם לב לאיזון בין קיפוח לפיצוי עבור אלו שנמצאים בתוך מבנה התחנה מבחינת כיוון מבנה הכיתוב (קיפוח) לבין הפיכתו בעזרת הנוף שנשקף דרכו, ולא פחות גם בעזרת אותה הפיכת כיוון, ליצירת אמנות (פיצוי).

    • igalz הגיב:

      תודה על חידוד האספקט האמנותי בנושא. זה היה באמת הדבר הראשון שמשך את לבי כשצילמתי דרך האותיות בתחנת האוטובוס של כביש 232.

  2. חנה הגיב:

    אתה בטוח שהיום ירד גשם?…לא עלי! נהניתי מכל שורה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s