היום לפני 50 שנה ||| ״הלוחמים הנועזים״ של ״מוצב מספוא״ במלחמת ששת הימים

הבלוג הזה הוא בלוג של שלום. מעבר לכל משחקי המילים והאותיות, לסיפורי הכפר ולספרי הילדים – הנושא שהכי חשוב לי הוא השלום, ואפילו ״רדיפת השלום״. ודאי שמתם לב שהנושא של ״השלום״ חוזר כאן שוב ושוב, מתובל לפעמים בענייני גרפיקה וטיפוגרפיה ומפות וסמלים, וקצת (נו, בוא נודה – קצת יותר מקצת) אוֹבסבּיבּיוּת (תופעה שהולכת ומתפשטת בארצנו, והאקדמיה עוד לא מצאה לה מקבילה בעברית. אולי ״טוֹרדניהוּת״?).
אבל יצא ככה שמרוב שלום, העיסוק במלחמות הוא נושא מרכזי מאוד ב״קווים ונקודות״. התאריך היום הוא החמישי ביוני 2017. היום הראשון למלחמה ששינתה את הכל לפני בדיוק 50 שנה. המלחמה שעיצבה את המדינה – לטוב ולרע. בעיקר לרע.

הייתי אז חפ״ש אזרחי טרום-גיוס ב״מוצב מספוא״, לוחם זוטר-מינוס עם עוזי ביד בשוחה מאולתרת. אפילו שני תותחי הנ״ט קטני-הקליבר של הכפר לא הוצבו אצלנו. אף פגז לא נפל על המוצב שלנו. על גן ״שקד״ ועל אחד הבתים דווקא נפלו כמה מפגזי האויב. הילדים היו אז במקלט, כפי שהיה נהוג אז במלחמות השוטפות של טרום ימי הממ״דים, ולא קרה להם כלום. בלילות במוצב ראינו את הכדורים הנותבים שורקים בשמי עזה, ואחרי כמה ימים שמענו, בטרנזיסטור של מושקה, ש״הר הבית בידינו״. לא שידענו בדיוק על איזה הר מדובר אבל הצטרפנו לשמחה.

מכיוון שהרבה פעילות צבאית לא הייתה לאנשי המוצב, מיניתי את עצמי לקריקטוריסט במדים (כלומר בבגדי עבודה). טכניקת הציור בימים ההם הייתה חריטה על שעוונית (סטנסיל) באמצעות מין חרט מיוחד שחרץ קווים מגומגמים בשעוונית, ואת ההצללה היו עושים על ידי שפשוף של השעוונית כשמאחוריה לוח פלסטי (כתום!) עם נקודות חצי-עדינות. מה שיצר מין ראסטר כזה. לשעוונית הייתה תכונה להיקרע בכל פעם שמשכת את החרט בכיוון הלא נכון, ואפשר לראות את זה בציור המוצג כאן.

וככה הנצחתי את אנשי המוצב בקריקטורה שהשבוע ימלאו לה 50 שנה!

מתוך חמישה גיבורי המוצב, ארבעה כבר הלכו לעולמם, ורק יענקלה מ׳ – ״הרץ החביב״ שהיה אז בן 18 בערך ואהב להסתרק (בסגנון הביטלס, כנראה) נשאר איתנו ויבדל לחיים ארוכים. חצי שנה מאוחר יותר הוא קיבל מספר אישי אחד לפניי, בגיוס למחזור השיריון של נובמבר 67׳ – הטנקיסטים שמילאו את השורות של לוחמי ששת הימים ו״זכו״ שש שנים מאוחר יותר למלחמה משלהם (״כבדת ימים״ ו״כבדת דמים״, כדברי שר הביטחון של שתי המלחמות משה דיין).

ועבור הקוראים שלא מזהים את הדמויות, כי הם לא בני הכפר, או שהם צעירים מדי, אוסיף מספר פרטים נוספים על כל אחד מגיבורי מוצב מספוא 67':

יאיר, שרק חלקו התחתון מופיע בציור משמאל למעלה, זכור בעיקר כאיש הלינוטייפ (האינטרטייפ אם לדייק) של הדפוס. מכונת סידור אותיות בשורות עופרת. הוא היה מסדר ספרים שלמים של הוצאת הקיבוץ המאוחד, ואפילו את הבטאון האידיאולוגי ״מבפנים״ שהונח במגשים מיוחדים קשורים בחוט שפאגאט ששקלו יחד כמה עשרות קילוגרם כל גיליון.

הושע, היה ממייסדי קיבוץ קדמה – מישובי 11 הנקודות שחלק מחבריהם עברו אלינו כשקדמה התפרקה. הוא היה חקלאי בפרדס, מרכז משק, ובדפוס הפעיל מכונת הדפסה רבע גיליון של היידלברג. זכיתי לעבוד איתו גם בפרדס – בהעברת קווי השקייה, וגם בדפוס – עם הנומרטורים של השיקים הראשונים. הוא היה גם זה שלילה אחד, כשהחליף אותי בשמירה ליד השער, אמר לי: ״גינו אותי!!!״. לא הבנתי למה הוא מרמז ואז הוא הוסיף: ״שמעתי בחדשות שעצרת האו״ם גינתה את ישראל״ (על מעשי הכיבוש או משהו דומה).

מושקה היה איש הספורט של הקיבוץ. אולי יותר מדויק איש ״הפועל״! ״ספורט לאלפים ולא לאלופים״. הוא היה אפילו נציגנו במוסדות הפועל ובהסתדרות והיה קשוב מאוד לכל תוצאה. לא היה אצלו הבדל גדול בהזדהות – בין ״הקיבוץ״ (בועידות וכינוסים), ״הפועל״ (בכדורגל וכדורסל), ״המפלגה״  – אחדות העבודה כמובן (בבחירות הצביעו תו!) ו״ישראל״ (במלחמות ובכדורגל).

ואחרון חביב – יענקלה ח׳. מחברי הנוער העובד בשכונת בורוכוב, שהיה גזבר ורכז קניות ועוד תפקידים חשובים. הוא היה גם ממקימי מחסן הניירות המיתולוגי של הדפוס. אצלו אפשר היה להשיג גיליונות שלמים של ״בריסטולים״ לציור מודעות, וניירות ״פרגמנט״ חצי שקופים לציורי שקפים או לבניית טייארות (עפיפונים בעברית של ימינו).

אלה היו לוחמי מוצב מספוא עזי המבט. אמנם לא יצא לנו לירות אפילו כדור אחד, ולא השלכנו שום רימון. ולוחמי ״מוצב המישמש״ ו״מוצב הבריכה״ היו אולי קצת יותר קרביים – אבל בכל אופן היינו שותפים מלאים לניצחון הגדול. ועל מה שיצא בסוף מכל הניצחון הזה כבר כתבו רבים אחרים. וגם אני.

ובהזדמנות, היות ושירתתי כ״מתנדב״ בשוחה שבמוצב, לא זכיתי לקבל את אות המלחמה של ששת הימים. אני מצפה מהרמטכ״ל או מהשלישות המרכזית שייתקנו את המעוות, באחד הימים במשך חמישים השנים הבאות (אני לא לוחץ, אבל הוא חסר לי לאוסף).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על היום לפני 50 שנה ||| ״הלוחמים הנועזים״ של ״מוצב מספוא״ במלחמת ששת הימים

  1. יעלי הגיב:

    מחמם לב, תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s