כל הכבוד לצה״ל ||| הצבא שוב הוכיח לממשלה איך אפשר לעשות דברים נכון

עת השתחררתי הרופאים ציוו עליי ביקור חודשי באתרי הממשלה. זה באמת עושה לי רע לראות איך הם (כלומר אנחנו) נראים.
כתבתי על זה יותר מפעם אחת, צילמתי מסכים, ליקטתי לוגואים מגוונים ומשונים, ניסיתי לתפוס את ההיגיון בשמות המשרדים המגוחכים (״המשרד לעניינים אסטרטגיים ומים חמים״) ובלוגואים האקראיים שלהם, מזמן איבדתי כבר תקווה למצוא היגיון גרפי. הסמטוחה כל כך מושלמת עד שנדמה שזה בדיוק מה שמגיע לנו וככה נישאר תמיד.

  

חלק ממשרדי הממשלה מאוגדים באתר gov.il וגם שם זה לא מי יודע מה מעוצב. אתרי המשרדים האחרים סובלים מכל מה שמאפיין את הסביבה הישראלית: בלגן, ריבוי סגנונות (אם אפשר לקרוא למה שרואים שם ״סגנונות״), סמלים מוזרים וטיפוגרפיה של פליירים חובבניים. בחרתי להמחשה ארבעה אתרי משרדים אקראיים, תאמינו לי שהאחרים לא נראים יותר טוב.

המשרד של בנט, למשל, מצטיין בסלוגן קליט ואופטימי: ״להאמין. לאהוב. להצטיין״. והוא כולל קליפארט של ינשוף מוצלל מתחת לסמל מדינה שחור ומטושטש. שם המדינה מוצג בפונט אריאל משובש שנלקח מצילום מסך ברזולוציה נמוכה במיוחד. ״מצטיין״? לא ממש. אבל תמיד אפשר ״להאמין״ ו״לאהוב״. אם תרצו.

משרד המשפטים מציג סמל מדינה כחול נגטיבי ולוגו עברי אנגלי, רמז בהיר של מגן דוד מסובב ומאזני צדק דהויים, באתר שנראה שעוצב בימי האינטרנט הראשונים:

״משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים״ מציג סמל מדינה שחור פוזיטיבי דווקא (חוסכים שם בצבע, כדי לתת לנזקקים). כאן לא מאמינים בתמונות אבל שמים כמה איורים קטנטנים של פועל (״דע את זכויותיך! בשפה ערבית״. גם הם יודעים מי באמת ״עובד״ בארץ הזאת ופונים אליו בשפתו) עם מפוח או מקדח, ועוד ציור קטן של בית משונה המתאר את ״המהפכה הדיגיטלית״ בתהליך ההשמה של מטופלים:

במשרד להגנת הסביבה דווקא אוהבים צבע (ירוק, כמובן!), ולמרות שיש לוגו משני של ״סבבה״, לא הכל לגמרי סבבה שם: ״404 הדף שביקשת לא נמצא״. ואני לא ביקשתי כלום (גילוי נאות: בכניסה נוספת לאתר – הכל סבבה וירוק, חוץ מסמל המדינה שנדחק שמאלה בתוך ציור הרקע של העיר באפור-תכלכל):

והנה באו החבר׳ה מצה״ל (אולי מחטיבת התקשורת החזותית?) ועיצבו לצבא אתר חדש, ומוכיחים שאפשר אחרת: האתר של צה״ל מעוצב בצורה מעודכנת, עם תמונות יפות ומוקפדות, אייקונים של ימינו ובחירה יפה של פונטים (אין אריאל בכל האתר!). הפונטים משלבים קלאסיקה טיפוגרפית (נרקיס בלוק צר) ועכשוויות איכותית (אסיסטנט של גוגל-פונטס בעיצוב בן נתן). מורגש שהאתר מעוצב על ידי מישהו מקצועי שידע מה הוא עושה (אין קרדיטים בשולי האתר).  מענין איך מוסד כל כך מרובע (גם לשריון יש שם דף, ואפילו לחטיבות השריון החביבות עליי: 7, 188, 460 ו-401), מוציא עבודה כל כך מסודרת, נוחה לשימוש, מעוצבת ואפילו מעודכנת מבחינה עיצובית.

עם הספר או צבא הספר?

האתר של צה״ל לא רק מעוצב ברוח השעה, הוא גם שומר על דופק הזמן. השבוע נחשפתי לראשונה לאתר הזה וזה היה ממש במקרה (אני כבר לא עושה מילואים מזמן והנכדים שלי עדיין לא מלש״בים). מישהו שיתף את הדף המפתיע, בו אלופי המטכ״ל בוחרים את הספרים האהובים עליהם (אירוע מעניין בפני עצמו. באתר של משרד התרבות והספרים לא ראיתי אירוע דומה). נכנסתי לאתר החדש של צה״ל (מאז ינואר 2017!) והייתי המום. אפשר להגיד שאורו עיניי. שבוע הספר העברי באתר של הצבא החזק במזה״ת!

אלופי צה״ל בוחרים את הספר האהוב עליהם, ורובם לא בוחרים ספרי מלחמה. מפקד פיקוד צפון(!) בוחר את ״הנסיך הקטן״. שלושה(!) אלופים בוחרים את ״שתיים דובים״ של מאיר שלו וראש אכ״א(!), תחזיקו חזק את התמ״ק, בחר את ״מעשה בחמישה בלונים״.
באתר של  משרד התרבות והספורט לעומת זה לא מצאתי זכר לשבוע הספר (שם עדיין מתבשמים מהעתיקות, מהריקודים ומפסטיבל קאן על ביתניו ושמלותיו). עולם מוזר.

כל שנותר הוא לאחל לאתר gov שכבר שנים מטרטר לנו על שינויים ועדכונים להסתכל מה קורה בצה״ל ולעשות ״חיקוי המפקד״. הרי אפילו הנסיון לאסוף את כל משרדי הממשלה תחת קורת גג אחת עדיין לא צלח. כמובן שאין מה לדבר על אחידות עיצובית של סגנון האתר – פונטים, צבעים, כותרות, אייקונים. הכל נראה כאילו נעשה עבור המתנ״ס המקומי הזמני בגבעת חלפון או בצ׳ומבליה עילית.

ואיך ממשלה, שהמנהל הראשי שלה מספר לכל העולם ש"ישראל נתפסת כמעצמה עולמית בכמה תחומים: טכנולוגיה, מודיעין, מים, חקלאות, סייבר ובתחומים אחרים שלא אפרט", יכולה להרשות לעצמה את החובבנות והחפפנות הזאת. ובעצם זו שאלה רטורית לגמרי: עובדה שהיא יכולה והיא גם נבחרת שוב ושוב, ברוב דמוקרטי של עם שהגרפיקה החובבנית ודאי לא מפריעה לו. כל זמן שאפשר להאשים מישהו בכל מחדל: את הערבים, את השמאל, את התקשורת ואת המפגינים בפתח-תקווה.

אולי מפתח-תקווה תבוא לנו עוד תקווה. אשרי המאמין. והגרפיקאי בעת ההיא ידום.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.