מדרגות האילתור ||| שבעה פתרונות לבעיה שהאדריכלים לא חשבו עליה

הגיע הזמן לפוסט ״סביבתי-אנתרופולוגי״. לא פוליטי, לא טיפוגרפי. סתם פוסט של חול. ובאמת יש לא מעט חול בפוסט הזה.
מדובר על מדרגות. לכאורה המצאה בנאלית וישנה שראשיתה בימים שהאדם הפסיק לנדוד, גילה את החיטה, התיישב בכפרים ואחר כך בשכונות, והתחיל לעסוק בבניית בתים. הפעם נדבר על הפתרונות היצירתיים והמאולתרים אותם מוצאים בני האדם (או אפילו ״חברים״ כמו שקוראים להם אצלנו בכפר) לתקלות תיכנוניות, או חוסר תשומת לב לצרכיהם הבסיסיים.

הסיפור הוא כזה: בראשית האלף הנוכחי (למעשה בשנת 2000 בדיוק) נבנתה השכונה בה אנחנו גרים. קראו לה שכונת ״אשלים״, על שם הכיתה הראשונה של הכפר, היא כיתת ״אשל״. הכיתה עצמה נקראה על שמו של עץ אשל בודד שנמצא במרחק קצר מהכפר, שעלה על הקרקע באותם ימים רחוקים. החודש נחנך סוף סוף השלט המספר את סיפורו של ״האשל הבודד״ – אבל זה סיפור צדדי בפוסט הזה. הנושא העיקרי היום הוא יכולת האילתור של האדם המודרני.

חוזרים למדרגות. ארכיטקט הנוף והסביבה שתכנן את הנוי (היפה!) של השכונה, יצר – כדי לפתור את הפרשי הגבהים שנובעים מהשיפוע המתון עליו היא נבנתה – מין חומות (טרסות) של אבני נחל גדולות. החומות הן יפות מאוד, אבל האדם (החבר) הוא הרי יצור חסר סבלנות, ותמיד אצה לו הדרך והוא אוהב לקצר אותה. כמו שאומר הפתגם הישן: ״חכם השביל מההולכים בו״.

וכאן באה לידי ביטוי יכולת האילתור והמיחזור הרבה שפיתח ההומו-סאפיינס במהלך השנים. אתמול בשעת בין ערביים צילמתי 7 (שבעה!) פתרונות ״מידרוג״ שאילתרו בני אדם מן הישוב. הם מלמדים עד כמה אי אפשר – גם לא בהחלטה אדריכלית שרירותית – לנצח את ההיגיון הישר. שימו לב לגיוון שעשו היוצרים פורצי הדרכים: בחומר (עץ, ברזל ובטון), בגודל, ברוחב ובמספר השלבים והמדרגות. נדמה לי שהדוגמאות האלה – למרות שהן לגמרי מקריות, ולקוחות מהשכונה הקטנה שלי – מלמדות על יכולתו המדהימה של האדם (באשר הוא אדם, כמו שאמר ישעיהו ז׳) לאלתר ולפתור בעיות שלא היו צריכות להיווצר אם היו המתכננים נותנים דעתם לצרכי היום יום הבסיסיים. היכולת הזו מרשימה, לדעתי, לא פחות מיכולתן של חברות השיכון המודרניות שבונות היום את מגדלי הפאר המגלומניים בערים הגדולות. ואותי, התושיה הזו מרשימה לא פחות מההתפעלות הכללית ממפלצות החפירה הסיניות שכורות עכשיו את מנהרות תל אביב. ״אתם רואים כבישים ומחלפים. אני רואה מדרגות מאולתרות״.

ואלה, כמובן, רק כמה דוגמאות מקריות שצולמו בשעת בין ערביים בסתם יום של חול, בשכונה כפרית קטנה בדרום החם! (מה זה חם? חם מאוד!!).

  

  

  

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בית ומשפחה, טבע ונוף, סיפורי הכפר, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s