עוברים דירה ||| למה עשיתי טררם גדול משינוי פרוצודורלי קטן

אתמול בחמש אחרי הצהריים גיליתי ש״הגן של פייסבוק״ סגור (או לפחות עומד להיסגר). נקטתי בכמה פעולות חירום והצלה ושיתפתי את ״ששת קוראי״ (היום הם מונים כ-800, כולל ״עוקבים״). קיבלתי הרבה תגובות ועצות מועילות ואני באמת הולך ליישם חלק מהן. תודה רבה לתומכים.

זה הזמן, ולא בפעם האחרונה, לעסוק באימפריה החברתית שכולנו נהיינו נתיניה (שלא לומר עבדיה) בעשור האחרון. לפייסבוק מעלות רבות: היא מקשרת בין אנשים, מעלה נושאים לדיון, מאפשרת שיתוף חוויות (בעיקר של טיולים בעולם, אבל לא רק) וגם מפילה ממשלות. אבל כל הטוב הזה, שהוא חינמי בהגדרתו, לא בא בחינם! הרשת (או הרובוטים שהיא מפעילה) היא נוקשה וקפדנית מאוד. כבר חוויתי את זה בפרופיל ״תמונות של הכפר״ שניהלתי והיו בו אלפי תמונות ומאות רבות של ״חברים״. ברגע שהתגלה ה״פגם״ הנוהלי – שפתחתי ״פרופיל אישי״ ולא ״דף״ – הרובוטים עלו עלי. כשניסיתי לפתור את הבעיה שנוצרה על ידי שינוי השם ושלא לפי הפקודות המחמירות – הפרופיל/דף נסגר לעולמים וכל התמונות ירדו למצולות השרתים אי שם באוקינוס השקט.

לכן כשהפייסבוק שפתחתי ל״קווים ונקודות״ (בעצת יעל שאמרה לי לפני כמעט חמש שנים: ״כל בלוג צריך פייסבוק״) קיבל התראה ואזהרה מהמינהלת, נקטתי הפעם בצעדים מהירים ומחושבים. פתחתי את הדף החדש של ״קווים ונקודות״ והזמנתי את כל חברי הבלוג להפוך ל״אוהבים״. זה ההסבר לטררם הקטן שהתחולל אמש ברשת שלי.

כמובן שיש גם יתרונות רבים למי שמנהל דף. יש סטטיסטיקות ואפשרויות ״קידום״ ו״פרסום״ ו״מעקב״. בקיצור, בעל הדף נהיה מנהל גדול. בדיוק מה שלא במיוחד עניין אותי מעולם. עכשיו נשארה רק סוגיית הצלת החומרים שנשארו במצולות הפייסבוק הישן. גם לזה נמצא פתרון בעזרת מומחי הפייס. תודה לכל המציעים עצות חכמות ומועילות (באמת!).

ראוי לציין בהזדמנות זו את ההבדל שאני עושה, והוא התפתח עם השנים, בין פוסטים בפייסבוק ופוסטים בבלוג. בפייסבוק אלה מין תגובות קצרות, צילומי אווירה ובעיקר (לצערי) פרסומים ששייכים למה שהייתי קורא ״בּיבּיומניה״.
כאן אני חייב התנצלות בפני כל אוהבי נופי ישראל והכפר, חובבי הטיפוגרפיה, הקרטו-גרפיקה, הזוטולוגיה, ספרי הילדים והנוסטלגיה. אני מודע לזה שהעיסוק ה״אוֹבסבּיבּי״ הוא מופרז במקצת (בלשון המעטה). אבל כמו שאומרים הילדים בגן: ״זה הוא התחיל״.
לא היה לי עניין גדול לתאר את כל חגיגות השמפניה, הסיגרים, המתנות והצוללות. אבל מכיוון שכל הבּיבּיומניה הזאת מגיעה אל דלתנו קרוב-קרוב, ויש לה השפעה יומיומית על האווירה (ולעתים קרובות גם על ״החיים עצמם״) – גייסתי את עצמי כגרפיקאי-במיל׳ להוסיף מזלף קטן של מים למדורת השבט. יש שיגידו שבמזלף יש דווקא שמן (או סולר או נפט גולמי). אבל אני פועל על פי מצפוני ומצפני.

אתמול פתחתי דף חדש, פשוטו כמשמעותו, אבל בעצם שום דבר לא השתנה. ביקשתי מכל החברים לעבור אתי עם המטלטלים לדף הפייסבוק הזה, ומי שרוצה יכול להמליץ עליו לחבריו. כך שלקראת סוף הקיץ (שיבוא כבר…), כשימלאו ל״קווים ונקודות״ 5 שנים וכנראה נגיע ל-600 פוסטים(!) אגיע גם לאלף ״אוהבים״! או אולי 7,262,634,750 (מספר החברים בדף של כדור הארץ בזמנו, כשהתפרסם הפוסט בנושא).

[הבהרה: זה הזמן להודיע שהפרופיל עם שמי המלא הוא משפחתי בעיקרו, ולא מתפרסמים שם דברים שמעניינים במיוחד את הציבור, אלא אם כן הודעות על נכד או נכדה חדשה (מזל טוב!) הן אירוע ציבורי. לכן לא אישרתי את בקשות החברות שהופנו אליו. וגם אני לא נכנס לשם כל יום].

בואו בהמוניכם, ״צרפונו אליכם״, תקראו לחבר׳ה, תודיעו בכריזה והמשך קריאה נעימה (ותגובות!).

 

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.