תגובה שקיבלתי השבוע בבלוג שימחה אותי מאוד והחזירה אותי 4 וחצי שנים אחורה, או בעצם 6 מיליון שנים אחורה! מדובר בפוסט שכתבתי פעם על ״הקניון הקבור״ ו״האירוע המסיני״. בזמן האחרון נסחפתי לעיסוק באקטואליה תפלה של התקופה הנוכחית, שכשתכנס לדפי ההיסטוריה תיקרא אולי ימי ״הקריטריון הקיסרי האחרון״. אלה נושאים שמעניינים את מהדורות החדשות ואת הרשתות החברתיות. אבל במבט היסטורי, ובעצם פרה-היסטורי, ודאי ייחשבו כעיסוקים תפלים לגמרי, לעומת אירוע הקניון הקבור שהיום אחזור לעסוק בו.
את רוב הדברים כתבתי כבר בפוסט הישן (ואני ממליץ מאוד לעיין בו שוב, כמו שאני עשיתי) לכן אחזור רק על עיקריו: לפני כ-6 מיליון שנה (או 16 מיליון, תלוי את מי שואלים), בתקופת המיוקן אירע אירוע שאפילו במושגי החדשות של ימינו ניתן להגדירו כדרמטי. לוחות טקטוניים בין אפריקה לאירופה זזו, מעבר גיברלטר נסגר, הים התיכון התייבש כמעט לגמרי ואפריקה ואירופה חוברו להן יחדיו. האירוע הזה נקרא ״האירוע המסיני״ על שם העיר מסינה בסיציליה, בה נמצאו ממצאים גיאולוגיים שאישרו את קורותיו.
מפה המתארת את ״האירוע המסיני״ (מתוך ויקיפדיה באנגלית)
צילום אוויר של ״המחצבה״ בבאר שבע. חלק מ״הקניון הקבור״ עם חלון גיאולוגי לאירוע מסעיר מתקופת המיוקן (לפני 6 מיליון שנים)
ואצלנו (ואם תקראו עד הסוף תראו שמדובר על אצלנו ממש) קרה בתקופה הרחוקה ההיא אירוע דרמטי בפני עצמו. מדובר על ״הקניון הקבור״, או קניון באר שבע-עזה. בתקופה הרחוקה ההיא התחתרו המים ונוצרו סביב הים התיכון המתייבש כמה קניוני ענק. אחד מהם הוא הקניון ״שלנו״: ״העיר באר שבע יושבת בחלקה על האפיק הקבור של הקניון, שעומקו באזור זה היה כ-275 מטר ורוחבו 3 קילומטרים. באזור השפך שלו, בין בארי לסעד, הגיע עומקו עד כדי קילומטר וחצי״. הקניון שלנו ניקז מים מאיזור המכתשים ומזרח הנגב (ואולי גם מעבר הירדן) דרך באר-שבע ועד לאיזור סעד-בארי. משם הוא נשפך לים התיכון בעזה. ממצאים שונים אישרו את האירוע: במסינה, בדימונה, בבאר-שבע (שן של כריש ענק קדמון) ובאיזור בארי (ממצאי גז וגופרית ועוד דברים שמוקדם לספר עליהם).
מאז שנודע לי לראשונה אל האירוע הפרה-היסטורי והסוּפר-דרמטי הזה מתקופת המיוקן (מפיו של ידידי רמי ח׳ שזוכר את התקופה ההיא כמו הייתה היום) חשבתי שיש כאן פספוס אדיר בזה שלא מנצלים את הדרמה העתיקה למשהו גדול של ימינו. בפוסט הישן שלי חיברתי בין ״הקניון הקבור״ הפרה-היסטורי ל״גרנד קניון״ של קבוצת עופר שבדיוק נחנך אז. זה היה אולי משחק מילים משעשע, אבל לא הוביל אותנו לשום מקום (חוץ מכמה ביקורים בקניון החדש).
כל הזמן הפריע לי שאני מספר סיפורים, אבל אף פעם לא ממש הגעתי וביקרתי בקניון העתיק בבאר שבע (למרות אינספור ביקורים שעשינו בבירת הנגב בקניונים אחרים). לפני כמה חודשים, באביב האחרון, עשיתי מעשה ובעזרת וויז וגוגל-מפס קפצתי לביקור וצילמתי את הקניון המדהים. תראו בעצמכם את הצילומים ותבינו את הפוטנציאל העצום שהוזנח במשך 100,000 השנים האחרונות – מאז ״המצאת האדם המודרני, ההומו סאפיינס״.
הנה כמה מהתמונות שצילמתי ב״מחצבה״ שהיא החלון ל״קניון הקבור״ הפרה-היסטורי:
התכנית של ערוץ 10 על באר שבע, 20.7.2017 (החל מדקה 12:20)
קראתי באינטרנט (המצאה חדשה יחסית!), ברשימה ב״הארץ״ מינואר 2016, שראש העיר הדינמי של באר שבע מתכנן להקים שם פרויקט חדשני, כמו כל אלה שעכשיו קמים בכל פינה בעיר הדרומית (הפרויקטים האלה תועדו אתמול יפה ב״יום באר שבע״ שחגגו בערוץ 10). אבל למרות שפרסומים קודמים ציינו את חשיבותו הגיאולוגית של הקניון, נדמה שבמהלך כל התכנונים הגרנדיוזיים (תראו בעצמכם בתמונה למטה) נשכח כל הנושא הפרה-היסטורי ומדברים שם רק על הארכיטקטים האירופאים שחברו יחדיו ועל שרידי המחצבה העותמאנית (וכמובן על פארק עם מזרקות):
מחצבת אבן נטושה בבאר שבע תהפך לפארק
מחצבת אבן נטושה בבאר שבע שנבנתה בימי העותומנים עומדת להיהפך לפארק מוצל שישתרע על פני 50 דונם. מתכנניו מספרים איך אפשר לגרום להתרחשות בעיר
תוכנית ״פרויקט המחצבה״ של באר שבע: אין זכר ל״קניון הקבור״ מתקופת המיוקן (הארץ 3.1.2016)
איזה פיספוס ענק! הרי יש לנו עסק עם אירוע עולמי מדהים. מוזר מאוד בעיניי שכל הסיפור על החיבור האפריקאי-אירופאי שסיפרתי למעלה לא זכה בתכנון לשום הדגשה. רק ״מחצבת אבן נטושה״!
עדיין אפשר לשנות. אני קורא ממעמקי הבלוג הדרומי שלי – שנכתב מנקודה קטנה בשפך קניון באר שבע-עזה – לראש העיר: בוא נהפוך את ״המחצבה״ לפארק הפרה-היסטורי המדהים ביותר בישראל. בוא נספר בגדול, בענק, במזרקות ובכרישים ואולי גם בדינוזאורים, למרות שהם נכחדו, כידוע לכל מי שצפה ב״פארק היורה״ 60 מיליון שנה קודם לאירוע שלנו (אבל למה לראשל״צ מותר, ושם לא עבר אף פיל קדמון כמו אצלנו?). עוד לא מאוחר. המחצבה עדיין מלאה רק באשפה ושרידי מדורות מהעידן הדנילוביצ׳י השני. בואו נהפוך את באר שבע לא רק לבירת הסייבר וההייטק, אלא לאירוע הרוּביקי הראשון.
שבת שלום לכל הקוראים, תושבי איזור הקניון הפרה-היסטורי, וגם כאלה שרק באים לבקר אותו ב״דרום-אדום״ וב״צוק איתן״.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
וואו. תודה רבה לך. אכן מעטים מכירים את הסיפור המרתק ומתייחסים אליו רק מהתקופה העותמנית. בשנות ה80 בלהה גבעון, גיאולוגית, תכננה למקום תכנית בשיתוף האוני, החברה להגנת הטבע והעירייה להפוך את המקום לאתר גיאולוגי בוטני שיספר את הסיפור הפרה היסטורי של המכתש. בשילוב עם תיירות. היוזמה למרות שהייתה מתוכננת לפרטי הפרטים, כנראה הקדימה את זמנה ונפלה. כיום כפי שכתבת זה כנראה יהיה פארק ככל הפארקים בבש, ועוד פחות מהם כי לאחרונה התבשרנו שהתקציב קוצץ בחצי.
בשבת הבאה אני מעבירה שם הליכת גיין, מוזמן:🏃🚶
תודה גם לך, מזל.
אולי עוד לא מאוחר לעשות מ״המחצבה״ ה״מפורסמת״ פארק גיאולוגי, להנצחת והנחלת סיפורו המרתק של ״הקניון הקבור״. בהוליווד יודעים לעשות מדברים כאלה סיפורים שהם אפילו מסחריים, לא רק חינוכיים ולימודיים. כותב מי שגר בקצה השני (כמעט) של הקניון הקבור, כמה קילומטר מרצועת עזה.