עיתונות היסטורית שלב ג׳ ||| 26.7.2017 – נפל דבר. בישראל. היום

אני לא מעריץ גדול של ״ישראל היום״. אבל – כפי שוודאי הבחנתם, אם עקבתם אחרי נושאי הבלוג (ובשנה האחרונה – בעיקר הפוסטים בפייסבוק) של ״קווים ונקודות״, לא יכולתי להתעלם מכל ענייני ה״הוֹן-שלטוֹן-שלדוֹן״ שמאפיינים את תקופתנו.

תיזכורת של ״עיתונות היסטורית״: סיפרתי כאן כבר שהייתי קורא עיתונים פעיל משחר ילדותי. סיפרתי על הסבא תעשיין-הדפוס מחיפה שקרא את ״הבוקר״, והסבא החלוץ-קבלן שבנה את שכונת בורוכוב וקרא את ״דבר״. בזמנים ההם, אני הייתי ילד  שקרא את ״דבר לילדים״ (וגם כתבתי להם, בגיל 9, את הבלדה הבלתי נשכחת ״שמגר בן ענת״ שנשכחה משום מה), ואחר כך עברתי ל״מעריב לנוער״ (שמחתי לראות שהוא עדיין קיים).
אבל מהר מאוד עברתי לעיתון של הגדולים, שהיה בעת ההיא ״למרחב״, ועם סגירתו ל״דבר״ (של חנה זמר). כשהעניינים ב״דבר״ נהיו יגעים, התחדשנו לרגע עם עיתון ״חדשות״ הרענן, ובסוף נשארנו, כמו כל הסמולנים, עם ״הארץ״. בחודשים האחרונים – במהדורה הדיגיטלית – בכל השבוע, ובעיתון של יום שישי – בנייר.

ההתלבטות אם לשמור גם על מהדורת הנייר כשיש לנו כבר אפליקצייה מסודרת לאייפד, הוכרעה בינתיים בחיוב, מכמה סיבות:
א. הניידות והאפשרות לקחת את מהדורת הנייר לדשא, לפיקניק ולכל מקום (בלי לפרט יותר מדי).
ב. הצורך בפריסת כמה גיליונות כשצובעים איזה כסא או שולחן ורוצים לשמור על הרצפה נקייה.
ג. האפשרות לשים את גיליון הנייר על המיטה ועליו לשים את כל הנעליים והסנדלים, כששוטפים את הרצפה פעם ב-.
ד. ההרגל והכבוד למורשת הסבאים ולעיתונות העברית מאז ״הלבנון״ העיתון העברי הראשון שיצא בארץ ישראל.

בדיוק מהסיבה האחרונה (ואולי, כי תמיד ידעתי שפעם אכתוב בלוג) נשמרו כל הגיליונות ההיסטוריים של העיתונים השונים באחת המגירות, באחד החדרים (איפה זה, בדיוק כשמחפשים?). השאלה ״איפה השארתי את הגיליון של נחיתת האדם על הירח או של המהפך הראשון (חיים יבין ובגין) והשני (רבין ו״אני אנווט״) – נפתרה בעזרת הבלוג. הכל נמצא בארכיון המדיה המסודר של וורדפרס.

והיום כשהתרחש אירוע היסטורי חשוב, מקביל (כמעט) לכל אלה שעבורם שמרתי את גיליונות הנייר הישנים – אין לי שום בעיה לכתוב את הפוסט הזה ולאסוף את כולם למיקבץ היסטורי בנגיעת עכבר אחת.

כשאנחנו נמצאים בלב האירועים הדרמטיים, לא תמיד אנחנו יודעים לאבחן אותם כ״היסטוריים״, אבל אני ממליץ לכולנו לשמור את ה-jpg של אתמול, ישראל היום 26.7.2017. הרגע הדרמטי (כמו שאוהבים השמאלנים, ערוץ 10, דרוקר וכל הקרן הישראלית החדשה, והרשעים האחרים לכתוב או להגיד) בו ה״בּיבּיתוֹן״ הפך ל״בֶּנֶטוֹן״. וכבר חוזרות ועפות (כמו ש״אסמול״ יודע לעשות) כל הבדיחות על "United Colors of Beneton". (הוספתי גם את הפייק-פרסום של בנטון מלפני 8 חודשים. לא זוכר כבר מה שליין עושה שם).
אז הנה כל עיתוני המגירה, כולל העיתון ההיסטורי של אתמול – לפניכם. שימרו אותם כדי שתוכלו לספר לדורות הבאים איפה הייתם כשיצא השלדון מהארון.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, עיתונות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על עיתונות היסטורית שלב ג׳ ||| 26.7.2017 – נפל דבר. בישראל. היום

  1. נ' מעבר לדשא הגיב:

    דרוקר הסביר שזה מהלך אסטרטגי מונע, כדי לבסס את הטענה המשפטית שהעיתון לא קשור לביבי בפרשיה העומדת לפני חקירה

  2. התקטננות: ביביטון או ביביתון? הרי מדובר בהלחם של ביבי ועיתון לא? לגבי בנט זה אפילו עוד יותר מבלבל, כי ה-ט כבר מוטמעת בבנט. אולי נפתליתון? נשמע כמו מוצר היגיינה משנות הארבעים.

    • igalz הגיב:

      שלום רב שובך, רוזה נחמדת (או נכבדת). רק הביביטון/ביביתון החזיר אותך למדור התגובות? איפה הסתתרת כשעברנו כאן את כל האירועים הסוערים בחודשים הקודמים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.