שנים האחרונות מסתבר שפונטים (גופנים) הם לא רק אמצעי טיפוגרפי לצירוף מילים ומשפטים. לאותיות יש כוח הרבה יותר גדול. לא מזמן דווח על משבר שכמעט הביא להפיכה בפקיסטן בגלל שימוש בפונט לא נכון (״פונטגייט: מה לגופן של מיקרוסופט ולהפלת ראש ממשלת פקיסטן?״). וכשחברת איקאה רבת ההשפעה החליפה גופן בקטלוג הנפוץ בעולם אחרי 59 שנה קמה זעקה גדולה בעולם (אצלנו הפונטים לא הגיעו לכזאת דרגת חשיבות והעיסוק בחמגשיות וצוללות עדיין גדול יותר).
הגיע הזמן לכתוב גם כאן על גופן שיכול להביא דווקא לקידום השלום באזורנו. אני מתכוון לפונט המהפכני שעיצב דניאל גרומר: ״אברהם״, פונט תלת לשוני בעברית, ערבית ואנגלית.
דניאל גרומר התחיל את הפרויקט המעניין הזה כסטודנט בבצלאל, כשעיצב פונט דו-לשוני עברית-ערבית. זה היה אחרי שזיהה בעיה אמיתית בשילוטי הדרכים בישראל. בלימודי התואר השני בהולנד הוא הרחיב את הפרויקט והוסיף לפונט היפהפה (והשימושי!) גם אנגלית, וכך הפך אותו לפונט התלת-לשוני הראשון בישראל. הנה הדוגמאות מהאתר של המעצב:
ציטוט קצר מדברים שכתב דניאל גרומר באתר שלו:
״למה צריך עוד פונטים?״
״אתחיל מהסיבה השטחית – זה קצת כמו אופנה. אני רוצה אותיות חדשות בדיוק מאותה סיבה שלפעמים אני רוצה בגדים חדשים. משהו בתוכי גורם לי לרצות להתחדש מדי פעם. בסיפורים חדשים, בדמויות חדשות, באתגרים חדשים וכן, גם בצורות חדשות.
אבל מעבר לאופנה, אסתטיקה וחיצוניות – לאותיות יש שימוש פונקציונלי. בין אם ארצה ובין אם לא – הן פשוט נמצאות בכל מקום. על הצמיד שהיה לי על היד 10 דקות אחרי שנולדתי, על המסך שנמצא מולי, ויום יבוא ואותיות ינוחו על המצבה שלי (אני מקווה שבפונט יפה). אנחנו צריכים אותיות בשביל לתקשר, להבין וללמוד. ובשביל לעשות זאת הכי טוב שאפשר אנחנו צריכים פונטים שיתעדכנו כל הזמן, שיתאימו במדויק לצרכים המגוונים ולטכנולוגיות המתפתחות. האם פונט שעוצב לפני 100 שנה יכול לשמש כפונט בממשק של מציאות מדומה? כן, הוא יכול. האם הוא הפונט הטוב ביותר למשימה? כנראה שלא.״
גם הבלוג שלי, בדומה לאתרים רבים אחרים, מרגיש צורך לציין את האירוע החשוב של הצגת הפונט התלת-לשוני. הסברים נוספים על הפרויקט המרשים תוכלו למצוא כאן וכאן וכאן.
אני מנסה לפנות בבלוג לא רק לאנשי מקצוע ולטיפוגרפים, אלא לכל משתמש מזדמן באותיות ובגופנים (שזה כמעט כולם). הרבה מהפוסטים שלי עסקו בשיבושי פונטים וטיפוגרפיה במרחב הציבורי – בשלטים, בכתיבה ברשת ובשימושים חובבניים (בלשון המעטה) כולל באתרים ממשלתיים רשמיים.
לפונט החדש נתן המעצב שם סמלי מתאים של האב הקדמון שלנו: אברהם בעברית, איברהים בערבית ואייבּרהם באנגלית. הוא עוצב ברוח הפונטים נטולי התגים המתאימים לכל שימוש. לפי סיפורו של המעצב הכוונה הייתה בראש וראשונה לשימוש בשילוטי דרכים, בהם הערבית מופיעה כנטע זר ולא קשורה לסגנון האותיות העבריות והאנגליות.
לדעתי הצנועה הפונט החדש מתאים לכל שימוש – בשילוט, ברשת, בשיעורי בית, בסיכומי ישיבות ואפילו באימייל ובוואטסאפ (אם נשאר עוד מקום לגופנים בדור האימוג׳ים. אבל זה נושא לדיון אחר לגמרי).
דוגמאות מהעיצוב הראשוני של הפונט (מהאתר של המעצב):
יש בפונט אברהם פשטות, אבל גם אופי, בצורה בה חלקי האות מתחברים ובחיתוכי האותיות (כפי שמודגם למעלה). הוא עוצב בשישה משקלים: דק, קל, רגיל, בינוני, שמן ושחור. דבר המאפשר שימוש בכל סוג של כתיבה: בכותרות, בטקסט שוטף, בהערות וגם בטקסטים עדינים במיוחד.
וזו דוגמת הפונט מאתר הפונטים ״פונטף״, שם תוכלו לנסות אותו בכל המשקלים, וגם לרכוש אותו:
ועכשיו מילה חוץ-טיפוגרפית. הגישה המהפכנית של הפונט החדש שעיצב דניאל גרומר נותנת מקום שווה לשפות השונות המקובלות בישראל. זו אמירה החורגת בהרבה מהפן האסתטי-טיפוגרפי. היא מנסה, בכלים של המעצב, לשנות מציאות. להפוך את השפה הערבית – שהיא כידוע אחת השפות הרשמיות של מדינת ישראל, ומשתמשים בה לפחות עשרים אחוז מאזרחיה – לשפה שוות ערך במרחב הציבורי. ובנוסף לכך יש בפונט גם את סט האותיות הלטיניות של השפה האוניברסלית של הרשת – כך שיש לפנינו פונט חלוצי וחשוב ביותר!
אני ממליץ לכל מי שמייחס חשיבות לאסתטיקה הגרפית – וגם לניסיון ליצור כאן חברה טובה וסובלנית יותר – לרכוש אותו ולהשתמש בו.
אחרי שנחשפנו לפרויקט החדשני, גם אנחנו רכשנו את הפונט מחברת פונטף. החברה מציעה מיגוון פונטים איכותיים (לרבות הגירסה המקורית של פונט הדסה, שנעשתה על ידי יאנק יונטף בדיוק על פי עבודתו המקורית של הטיפוגרף הגדול הנרי פרידלנדר).
(ובסוגריים אוסיף הלוואי שאברהם יחליף קצת את הפונט אריאל, המושמץ בצדק, שהשתלט על כל הסביבה הישראלית – בחסות מיקרוסופט. גם גופנים אחרים חדשים-יחסית: אלף, אופן-סנס, אלמוני ואחרים מנסים לעקור אותו, עד עתה בהצלחה חלקית בלבד).
בקיצור, לכו לחנות הפונטים הקרובה ותבקשו את ״אברהם״ בשישה משקלים ותכתבו: ״אברהם אל תלך לשם, כי יבוא זאב יאכל אותך הםםם״ (סתאאאםםם, אסוציאציה אישית, לא יכולתי להתאפק. זה הטקסט שאני תמיד מקליד כשאני בודק גופן חדש במחשב).
אולי בזכות גופנים כמו אברהם, יבוא שלום עלינו ועל כל בני ישראל וישמעאל (יש כבר גופנים עבריים בשמות האלה).
בוקר טוב לבני אַבְרָהָם إبراهيم Abraham (בפונט אריאל) או בפונט אברהם החדש:
.
(הערה ותוספת): מעדכנים אותי שהפונט אברהם איננו הגופן התלת-לשוני הראשון. אייל באומרט הוציא פונט תלת לשוני בשם אמיתי כבר לפני כמה שנים. זו בשורה טובה שאיננה מבטלת את הישגי העיצוב של דניאל גרומר, הלוואי וירבו גופנים כאלה.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
נהדר טיפוגרפית ועוד יותר נהדר קונספטואלית